פערי השכר המגדריים בישראל הם מהגבוהים בעולם המערבי?

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

שם: מרב מיכאלי

מפלגה: העבודה

תוכנית: שרון כידון וישי שנרב

ציטוט: "פערי השכר בישראל הם כמעט הכי גבוהים בעולם המערבי"

תאריך: 7.3

ציון: נכון

הרפורמה המשפטית, ביחד עם דיווחים על יוזמות שונות של הקואליציה הנוגעות לענייני מגדר, העלו חששות בקרב קבוצות מסוימות הנוגעים לעתיד הפערים המגדריים בישראל. בריאיון ל-ynet radio, ח"כ מרב טענה כי בהקשר של פערים מגדריים, לא רק העתיד מדאיג, אלא גם ההווה: "אנחנו במצב שבו פערי השכר בישראל הם כמעט הכי גבוהים בעולם המערבי", טענה מיכאלי. בדקנו האם זה אכן המצב.

נתוני הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD) מראים שמיכאלי צודקת: ב-2019 (השנה עם הנתונים העדכניים ביותר לגבי ישראל), פערי המשכורת המגדריים (שמחושבים כהבדלים בין ההכנסות החציוניות של גברים ונשים המועסקים במשרה מלאה) עמדו בישראל על 24.3% - ואלה היו הפערים השניים בגובהם מתוך 28 מדינות ב-OECD, כאשר רק בדרום קוריאה נרשמו פערים גבוהים יותר (32.5%).

מדוע בישראל הפערים כל כך גבוהים בהשוואה לעולם? לפי הדס פוקס, כלכלנית בכירה במשרד העבודה, "הסיבה העיקרית לכך שפערי השכר בישראל גבוהים בהשוואה ל-OECD היא הפערים בשעות העבודה. פער השכר מושפע מאוד משעות העבודה, וההבדל בשעות העבודה בין גברים לנשים במשרה מלאה בישראל הוא מהגבוהים ב-OECD". ואכן, במחקר שערכה במרכז טאוב, מנתוני שנת 2014 עולה כי עבור עובדים במשרה מלאה, ממוצע שעות העבודה השבועיות גדול ב-10% אצל הגברים בהשוואה לנשים - מה שמהווה את אחד מארבעת הפערים הגדולים ביותר בשעות העבודה ב-OECD. אומנם לפי פוקס, "אין קשר ברור בין דירוג המדינה לפי פער השכר החציוני ובין דירוגה לפי הפער בשעות העבודה", אך לדבריה "בישראל בכל זאת פער השכר הגבוה מושפע מהפער הגדול בשעות העבודה". ואכן, מהמחקר שלה עולה כי למרות פערי השכר החודשיים הגבוהים, כאשר בוחנים את פער השכר השעתי, פער השכר בישראל דומה לנתונים במדינות ה-OECD.

ובכל זאת, עדיין לא ברור למה דווקא בישראל הפער בשעות עבודה בין גברים לנשים הוא כל כך גבוה. "סביר שחלק מהפער נוצר עקב היריון ולידה וגידול הילדים", הסביר לנו מיכאל דבאוי, חוקר במרכז טאוב ודוקטורנט לכלכלה באוניברסיטת בן-גוריון. מחקר שערך דבאוי במרכז טאוב ביחד עם הפרופסורים גיל אפשטיין ואבי וייס, מראה כי בשנים 2017-2018, בעוד פער השכר השעתי היה דומה בקרב גברים ונשים שיש להם 0 עד 3 ילדים מתחת לגיל 10 (בין 18-20%), פער השכר החודשי היה גדול באופן משמעותי בקרב הורים לילדים: כך, בעוד שפער השכר החודשי עומד על 39% עבור משקי בית ללא ילדים מתחת לגיל 10, הוא עולה ל-47% במשקי בית בהם יש 3 ילדים.

אולם בעבר הצגנו נתונים לפיהם "קנס האימהות", כלומר ההשפעה השלילית שיש ללידה על רמת ההכנסה של נשים, אינו גבוה בישראל בהשוואה בעולם. איך הנתונים מתיישבים זה עם זה? "אומנם קנס האימהות שמשלמת כל אישה בנפרד הוא לא גבוה בישראל כשהוא לעצמו", אומר דבאוי, "אולם בישראל יותר נשים 'משלמות' את הקנס הזה - ולכן ברמה הלאומית ההשפעה השלילית שלו חזקה יותר". יתרה מזאת, דבאוי מדגיש ש"חשוב לזכור שהנורמות המגדריות בהורות מגולמות גם בבחירות של הנשים והגברים עוד לפני לידת הילד הראשון, כלומר הציפיות לגבי הורות עתידית נלקחות בחשבון כבר בהחלטות על לימודים, מקצוע ותנאי משרה. ייתכן שמכך נובעת העובדה שקיימים פערים משמעותיים גם ללא ילדים במשק הבית".

לפני סיום, כדאי להתייחס גם לקבוצות אוכלוסייה בעלות מאפיינים ייחודיים במישור התעסוקה: האוכלוסייה החרדית והאוכלוסייה הערבית. הניתוח של החוקרים במרכז טאוב מראה כי שתי אוכלוסיות אלה לא מעמיקות את פערי השכר - אלא דווקא תורמות לצמצומו. בשנים 2014-2018, פער השכר בקרב כלל האוכלוסייה העובדת עמד על כ-35%, דומה לשיעורו באוכלוסייה הערבית (36%; אם כי באוכלוסייה הערבית בשנים אלה הפער גדל מ-29%) וגבוה מהפער באוכלוסייה החרדית שעמד על 24% (באוכלוסייה החרדית הפער בשנים אלה הצטמצם מ-31%). החוקרים מצאו כי מספר שעות העבודה מסביר את עיקר הפער בכל האוכלוסיות, והענף הכלכלי מסביר חלק גדול ממנו בקרב יהודים לא-חרדים ובקרב ערבים.

לסיכום, בהתאם לדברי מיכאלי, ב-2019 פערי השכר המגדריים בישראל - שעמדו על 24% - היו השניים בגובהם במדינות ה-OECD, כאשר רק בדרום קוריאה נרשמו פערים גבוהים יותר. מחקרים בנושא מעידים כי ההסבר העיקרי לפער הגדול בישראל הוא ההבדלים במספר שעות העבודה - והסיבה לאלה היא, בין היתר, נורמות מגדריות הנוגעות להורות. לכן דבריה של מיכאלי נכונים.