מחכות לרגע האחרון: למה רוב החברות בבורסת ת"א מתעכבות עם פרסום הדוחות

את הריטואל שפוקד אותנו מדי סיכום דוחות כספיים, מכיר כל משקיע ותיק בשוק ההון המקומי. רוב החברות הציבוריות הנסחרות בתל אביב אינן ממהרות, בלשון המעטה, לפרסם את תוצאותיהן העסקיות, ו־וודאי שלא לעדכן מתי יעשו זאת. רבות מהן אף ממתינות לרגע האחרון ממש, לא פעם כדי לנסות ולהסתיר תוצאות לא מחמיאות בשיטפון הדוחות שמתפרסמים "בדקה ה־90".

● הכלכלנית הראשית: המשקיעים נוטשים, ומלאי הדירות להשכרה צונח
● "להשקיע עד 70% מהתיק בחו"ל": מה לעשות עם 100 אלף שקל פנויים  
● מה צפוי בדוחות חברות הטכנולוגיה הישראליות בוול סטריט? 

פעם אחר פעם מוצאים את עצמם פעילים בשוק ההון המקומי עם תחושות של אכזבה וקנאה לנוכח המסורת הקיימת בשוקי ההון שמעבר לים, בדגש על וול סטריט, שם מודיעות החברות באופן מסודר ומבעוד מועד על יום פרסום הדוחות הכספיים, לו נלווית שיחת ועידה עם קברניטי החברה מדווחת, לפני או אחרי שעות המסחר, כדי לאפשר למשקיעים להיערך. ואצלנו? ההפתעה במועד פרסום הדוחות כוללת גם את שעות הפרסום שאינן "מתחשבות" במשקיעים.

כך לדוגמה, הדוחות הכספיים שיפורסמו בתקופה הקרובה לתוצאות הרבעון הראשון של 2023 - פחות מחודש לאחר שהסתיים הרבעון, כבר החלו חברות גדולות בארה"ב לדווח על תוצאותיהן הכספיות למשקיעים. ובתל אביב? הדוחות הכספיים לתקופה שהסתיימה בחודש מרץ יתחילו להגיע "בטפטוף" רק במהלך חודש מאי, כאשר הזרם ילך ויתגבר בשבועיים האחרונים של החודש. ביום האחרון, המועד המאוחר ביותר לפרסום הדוחות מבחינת החוק, צפוי מבול של עשרות דוחות כספיים ש"יטביעו" את המשקיעים העוקבים אחר החברות.

מועד פרסום הדוחות איננו הבעיה היחידה שממנה סובל השוק המקומי. כאמור, החברות הנסחרות בתל אביב, למעט כמובן אלו הדואליות שנסחרות במקביל גם בוול סטריט, אינן נוהגות בדרך כלל לדווח על המועד שבו הן צפויות לפרסם את תוצאותיהן, למרות שהן יכולות לעשות זאת בהודעת אימייל פשוטה לבורסה, וזאת ללא כל סנקציה אם ידחו את המועד בשל אילוצי זמן בלתי צפויים.

באופן קבוע, נזכרות לעדכן בדקה ה־90

בבורסה בתל אביב נסחרות 548 חברות המחויבות בדיווח כספי לפחות פעמיים בשנה - בסיכום השנה ובמחציתה. לגבי תוצאות הרבעון הראשון והשלישי, יש לחברות קטנות אפשרות לקבל פטור ממתן דיווח כך שהיקף הפרסום שלהם מצומצם יותר.

נתונים שפרסמה לאחרונה הבורסה באשר להרגלי הדיווח של החברות הנסחרות בה, מלמדים שקצת מעל לרבע מהן (26%) טרחו לעדכן את המשקיעים מראש על מועד פרסום התוצאות הכספיות לשנת 2022, ורק 109 חברות - חמישית מהחברות בבורסה - קיימו שיחת ועידה עם המשקיעים לאחר פרסום הדוחות הכספיים השנתיים.

מבחינת עיתוי פרסום הדוחות, לא פחות מחמישית מהחברות הנסחרות (109) עשו זאת ביום האחרון המותר לפרסום הדוחות השנתיים (31.3). מדובר כאמור בנוהל שגור - 114 חברות חיכו לרגע האחרון בסוף חודש אוגוסט האחרון לגבי תוצאות המחצית הראשונה אשתקד.

"מנטליות ישראלית לחכות לדקה האחרונה"

פעיל ותיק בשוק ההון אומר בעניין זה כי "אין פה מסורת מסודרת, ובסוף זה עושה עוול למשקיעים שמתקשים לקבל את המידע הנדרש להם בזמן שנוח מבחינתם". בהקשר זה הוא מזכיר מקרה שאינו קשור לדוחות הכספיים דווקא, שבו פרסמה לאחרונה חברת נדל"ן גדולה את תכניתה להנפיק אג"ח סמוך לתחילת ליל הסדר. "יש כאן פשוט עצלות של חלק החברות. זו המנטליות הישראלית של לחכות לדקה האחרונה. כמו לעשות קניות בסופר בערב החג".

לדבריו, בארה"ב הנוהג הוא ברור, לפיו חברות מפרסמות את הדוחות הכספיים סמוך לפתיחת המסחר או בשעה שלאחר הסגירה: "לא יעלה על הדעת שידווחו למשל ב־4 לפנות בוקר בשעון ניו יורק. כאן ביום האחרון שבו מתפרסמים המון דוחות כספיים, המשקיעים לא מוצאים את הידיים והרגליים".

עוד מוסיף אותו גורם כי המשקיעים המקומיים לא אוהבים את זה, אבל מצד שני הם לא "קוטלים" את החברות בגלל זה. ואין גם שום צ'ופר משמעותי לחברות שמקדימות את הדיווח. מה שיכול לסדר את העניין, להערכתו, זו "הנחייה של רשות ניירות ערך. רק זה יוכל אולי לשנות משהו, אבל גם כאן זה לא בטוח, כי תמיד יהיה דד־ליין, ואז הישראלים יתכנסו סביבו".

"המצב מאוד מקשה על שוק ההון"

בשנים האחרונות, בבורסה מנסים לשנות את המגמה, אך מעדיפים לנקוט בצעדי הסברה מול החברות, על פני קידום תקנות או צעדים רגולטוריים שיסדירו את פרסומי הדוחות הכספיים. "אנחנו מעודדים את החברות לפרסם כמה שיותר מוקדם את הדוחות הכספיים", אומרת חני שטרית בך, סמנכ"לית בכירה ומנהלת המחלקה הכלכלית בבורסה. "לצערנו השוק הישראלי לא באמת מתפקד היטב בהקשר הזה. חלק מאוד גדול מהחברות מפרסם בימים האחרונים המותרים על פי החוק".

שטרית בך מציינת כי "אחד הדברים הכי חשובים, יותר ממועד הפרסום העצמו, הוא להודיע מראש מתי אתה מפרסם. אם האנליסט יודע מתי זה צפוי לקרות, אז הוא יידע להתארגן. המצב הנוכחי מאוד מקשה על שוק ההון. יש אנליסטים שצריכים בימים האחרונים להסתכל על מרבית החברות ולנתח אותן. המשקיעים מצפים לתובנות של האנליסטים והעומס עליהם גדול. כשיש התפלגות נכונה יותר על פני החודש, אז יש לאנליסטים יותר זמן לעבד את הדברים האלה".

כמו כן, במצב האידיאלי, מוסיפה שטרית בך, צריכה להיות שיחת ועידה של ההנהלה עם המשקיעים: "כשחברה מפרסמת את הדוח הכספי, אנחנו רוצים שכמו בחו"ל, חברות יעשו שיחות ועידה. יש חברות שמזמינות את המשקיעים, ואז עולה לשיחה המנכ"ל, סמנכ"ל הכספים, והם מספקים הסבר על הדוחות הכספיים: מה היה ולמה. זה מתאר את החברה אחרת לגמרי".

אלא שכאמור, הסטטיסטיקה ממשיכה כאמור להראות שהשוק הישראלי מדווח ברגע האחרון, כשחלק מהחברות מעריכות כנראה כי בדרך זו יצליחו "להחביא" תוצאות כספיות פחות מוצלחות (ספק אם הדבר עולה בידן לאורך זמן).

אולי הפתרון הוא לקדם זאת בחקיקה? שטרית בך מתנגדת ומעריכה שהבורסה לא תפעל כך: "שינוי חקיקה הוא לא על סדר היום, כי אנחנו לא מאמינים בזה. בארה"ב זה לא מחויב לפי חוק, אלא זאת התנהגות שוק. כשמחייבים על פי דין, אז נחייב כל חברה למועד הדיווח? נכריח כל חברה לקיים שיחת ועידה? מי שצריך ללחוץ אלה דווקא המשקיעים. משם זה צריך להגיע".

בבורסה מגלים אופטימיות זהירה

הבורסה התל אביבית נוסדה בשנת 1953, ופעילות הסחר בניירות ערך החלה בארץ ישראל המנדטורית עוד ב־1935, אך לדברי שטרית בך "אנחנו יחסית צעירים בעולמות של שוק ההון. וגם, עד 2017 הבורסה הוחזקה בידי בנקים ובתי השקעות והגישה שלהם לגבי פרסום הדוחות הייתה שונה מהיום. לכן, אי אפשר להשוות את התנהגות השוק בנושאים האלה לארה"ב".

עשירית מהחברות הנסחרות בבורסה בתל אביב (52) הן דואליות, קרי נסחרות במקביל גם בבורסה זרה. מהנתונים שפרסמה הבורסה לאחרונה עולה כי 56% מהחברות שאינן דואליות ונכללות במדד המוביל ת"א 35, כבר מוסיפות דיווחים למשקיעים בשפה האנגלית.

"אנחנו מאמינים בהסברה, עושים שיחות יזומות עם כל החברות במדד ת"א 125. שיחות עם המנכ"ל, סמנכ"ל הכספים והיועמ"ש בארגון. אנחנו מסבירים להם את החשיבות של הדיווחים באנגלית כדי למשוך משקיעים זרים".

עד כמה החברות הציבוריות מוכנות לשינוי? בבורסה מבקשים לגלות אופטימיות זהירה: "אנחנו רואים שיותר ויותר חברות מבינות לאורך זמן, את החשיבות של הנושאים האלה. זו פעילות הסברה, על פני הזמן אנחנו רואים עלייה בהיענות החברות. בסוף הן מבינות שזה לטובתן, ואני מאמינה שבסוף כולם יעשו את זה".