נוסחת ההצלחה של וורן באפט: החלטה טובה אחת כל חמש שנים

ברקשייר האת'ווי שברה את השוק ב-58 שנותיו של וורן באפט בחברה • הוא זוקף לזכותו בערך 12 החלטות, וכך הוא מסכם את הקריירה שלו עד כה במכתב השנתי לבעלי המניות

וורן באפט / צילום: Reuters, Rick Wilking
וורן באפט / צילום: Reuters, Rick Wilking

אחד האנשים המצליחים ביותר בהיסטוריה של הקפיטליזם עשה לאחרונה משהו לא אופייני: הציע תיאוריה להצלחתו שלו.

המכתב השנתי של וורן באפט לבעלי המניות של ברקשייר הת'אוויי A  (Berkshire Hathaway) היווה עבורו הזדמנות להרהר בשנה האחרונה. השנה הוא גם הקדיש מחשבה ל-58 השנים האחרונות, והצליח לסכם את הקריירה שלו בשני מספרים. הראשון היה התשואות של ברקשייר באותה תקופה: 3,787,464%. המספר השני היה קטן יותר ופחות מדויק, אבל לא פחות מדהים.

״יכולה הייתה להיות קטסטרופה״: מה חושב וורן באפט על משבר הבנקים 
מגדל הקלפים של מדיניות החוב מתנדנד והאפשרויות של הפד מצטמצמות
מי שהשקיע אצלו הפך למיליונר: הכירו את קן גריפין - האיש ששבר השנה כל שיא אפשרי

"התוצאות משביעות הרצון שלנו היו תוצר של כתריסר החלטות טובות באמת", כתב באפט, בן 92. "זה יוצא בערך אחת לחמש שנים".

אחת לחמש שנים! היו יותר ירחים כחולים מאז החל באפט לנהל את ברקשייר.

אבל מספר זעום של החלטות יכול לייצר כמות עצומה של ערך. מה שהוא מציע זה שהצלחה פנומנלית לא טמונה בקבלת כל החלטה נכונה. מדובר בקבלת החלטות חשובות בצורה שהיא נכונה באופן פנומנלי. למעשה, באפט עצמו אומר שרוב ההשקעות שלו היו שוליות או לא יותר מבינוניות. הממוצע שלו, של החלטה טובה באמת אחת לחמש שנים, עדיין הביא לתשואה המספקת של 3,787,464%.

"משמעותם של העשבים השוטים קמלה כשהפרחים פורחים", כתב היו"ר והמנכ"ל של ברקשייר. "לאורך זמן, נדרשים רק כמה מנצחים כדי לחולל פלאים. וכן, זה עוזר להתחיל מוקדם ולהגיע לשנות ה-90 שלך".

מרגיש בנוח להיזכר בטעויות ובכשלונות שלו

אנשים קוראים את וורן באפט מאותה סיבה שהם צופים בסטיבן קארי: הם רוצים לראות איך הדברים צריכים להיעשות, גם אם הם לא יכולים לעשות זאת בעצמם.

מכתבי המשקיעים האגדיים שלו הם בעלי תובנות, חכמים, פשוטים ויחד עם זאת לא קונבנציונאליים. ואיכשהו הם גם צנועים. רוב המשקיעים שינצחו את השוק יעדיפו לשכוח את ההחלטות הכושלות שלהם, אבל נראה שהמיליארדר הזה לעתים קרובות מרגיש יותר בנוח להזכיר לתלמידים את הטעויות שלו ולהרהר בכישלונותיו.

כשהוא מסביר את הצלחתו יוצאת הדופן, באפט גורם לזה להישמע כעניין פשוט. הוא מחפש הזדמנויות במחיר הגיוני בחברות גדולות עם אנשים הגונים, יתרונות תחרותיים ו"כלכלה מובנת, מתמשכת ומעוררת תיאבון". אחר כך הוא זוקף את הקרדיט לזכות הקסם של שילוב ריבית, המזל הטוב של חיים בארה"ב, הוצאה לפועל של רעיונות פשוטים, הימנעות משגיאות עצומות ופיזור כמות נדיבה של מזל, כמו פאדג' לוהט על גלידת דיירי קווין.

הוא גם מבקש מעמיתים לדמיין שהם מחזיקים בכרטיס ניקוב עם 20 חריצים עבור סך כל ההשקעות שהם יכולים לעשות במהלך חייהם. אם הייתם יודעים שתוגבלו ל-20 ניקובים, הייתם ממקסמים את הסיכויים שלכם לגרום לכל אחת להצליח. הייתם הופכים לסבלניים. הייתם הופכים לבררניים. הייתם פועלים רק על פי האמונות החזקות ביותר שלכם. זהו מודל מועיל לחשיבה כיצד לקבל כל סוג של החלטה.

אבל מה שבאפט כותב במכתבו האחרון הוא שפחות מ-20 החלטות היו מה שעשה את ההבדל עבורו. כרטיס הניקוב שלו היה יותר כמו קרטון ביצים. כששאלתי את באפט אם הוא מאמין שתיאוריית ההצלחה שלו חלה על אנשים אחרים, עוזרו אמר שלמשקיעים תהיה הזדמנות לשאול אותו כל דבר בפגישה השנתית של ברקשייר ביום שבת: "אנו מצפים ליותר מ-60 שאלות מבעלי המניות שלנו".

מה היו תריסר ההחלטות של באפט?

הנה הצעה אחת לשאלה: מה היו ההחלטות בתריסר של באפט? משקיע הערך הזכיר במכתבו כמה מההשקעות החשובות ביותר שלו, מרכישת מניות דיבידנד כמו קוקה קולה ואמריקן אקספרס ועד למציאת שותף כמו צ'רלי מונגר. אבל הוא לא חשף את כולן - ול"באפטולוגים" נותר רק לשער לגבי האחרות.

כשהם מתדיינים על החלטותיו הטובות ביותר של באפט, בעלי המניות של ברקשייר נשמעים כמו מעריצים של טיילור סוויפט שדנים בלהיטים הגדולים שלה. היו התשואות מאמריקן אקספרס  (השקעה של 1.3 מיליארד דולר, שכעת שווה 23 מיליארד דולר), קוקה קולה  (גם 1.3 מיליארד דולר, עכשיו 25 מיליארד דולר) והשותפות עם מונגר (בלתי ניתן לחישוב).

הייתה העסקה משנת 1967 עבור חברת הביטוח הלאומית, אשר סיפקה לברקשייר התחלה חדשה וממשיכה להדפיס כסף. חמש שנים מאוחר יותר הייתה העסקה עבור See's Candies, שעלתה 25 מיליון דולר והניבה יותר מ-2 מיליארד דולר, לא מעט בגלל פריכי הבוטנים והשוקולד בשווי 22,000 פאונד שנמכרו בפגישת ברקשייר בשנה שעברה. הייתה העסקה משנת 1999 שכעת נקראת Berkshire Hathaway Energy, שלוותה בפרץ של רווחים, וביורשו המיועד של באפט, גרג אייבל. קשה להצמיד מספרים מדויקים בדולרים לשווי הרכישות המכריעות שלו, אבל ברור שהם היו בין מהלכי החותם של באפט.

דיוויד קאס, פרופסור לפיננסים בבית הספר לעסקים של אוניברסיטת מרילנד, דקלם עוד כמה, ממסילות ברזל (ברלינגטון נורת'רן) ועד סכיני גילוח (ג'ילט). אבל בראש הרשימה שלו הייתה ההשקעה הטרנספורמטיבית שאותה באפט כינה אהבתו העסקית הראשונה.

האהבה הראשונה

הרומן הזה התחיל ב-1951, כאשר נודע לבאפט שהפרופסור והגיבור האינטלקטואלי שלו, בנג'מין גרהם, היה יו"ר גייקו (Geico) ונסע ברכבת מניו יורק לוושינגטון כדי לבקר במטה התאגיד שלה. הוא הגיע בשבת בבוקר רק כדי לגלות שהעובדים של גייקו לא נהגו לעבוד בשבת בבוקר. לבסוף, שומר שמע את באפט דופק על הדלתות ולא רק הכניס אותו פנימה אלא הכיר לו את האדם השני במשרד, וכך מצא עצמו הסטודנט הצעיר והלהוט מקבל השכלה בעסקי הביטוח מהמנכ"ל.

החמלה של שומר סוף-השבוע תשנה את מהלך ההיסטוריה העסקית, שכן ההשקעה של באפט בגיקו פתחה את ההיקסמות שלו מביטוח, שהמשיכה לאורך כל חייו. כאשר הוא רכש את National Indemnity, שנכנסת לכל רשימת שיאים בקריירה של באפט, התהליך היה לא פורמלי באופן דומה. לאחר ששמע מחבר שהחברה עומדת למכירה, הוא כתב חוזה בן שני עמודים לרכישתה מחבר אחר. העסקה הגיעה תוך 15 דקות. "זו אחת מהחלטות הקצאת ההון הטובות בהיסטוריה", אמר לורנס קנינגהם, מחבר "המסות של וורן באפט". "וזה מייצג את באפט".

ההימור האדיר שלו על בנק אוף אמריקה ב-2011 היה עוד מחזה קלאסי של באפט שחשף כיצד מוחו פועל והחברה שלו מתנהלת. היותו חמדן כשאחרים פחדו, הביאו לכך שהוא קיבל עסקה משתלמת בתנאים נוחים במיוחד. החלטתו לרכוש מניות בכורה בשווי 5 מיליארד דולר כללה אופציות לרכישת 700 מיליון במניות רגילות בכל עת בעשור הבא, במחיר מציאה של 7.14 דולר. כאשר הוא מימש אותם כדי להפוך לבעל המניות הגדול ביותר של הבנק, המניה נסחרה ב-24.32 דולר, והיא עדיין עומדת על 28 דולר כיום. האופורטוניזם הנבון שלו השתלם.

להשקיע באנשים הנכונים

באפט טוב גם בלדעת במה הוא לא טוב. כל זה יתברר במהלך נוסף, חמש שנים מאוחר יותר.

רבות מהחלטות ההשקעה הטובות ביותר בקריירה של באפט היו לא בחברות אלא באנשים. בשנת 1985, הוא שכר את איש הביטוח אג'יט ג'יין, אותו פגש באפט במקרה ביום שבת אחד. מונגר מכנה אותו ההשקעה הטובה ביותר שעשתה ברקשייר אי פעם.

זה לא היה רעיון של אף אחד מזקני השבט כאשר ברקשייר רכשה את אפל בהנחה ב-2016. באפט ידוע בנטייתו להירתע מהשקעות בחברות טכנולוגיה, והוא שלל במפורש השקעה באפל. היה זה אחד מסגניו שהימר על הערך לטווח ארוך והכלכלה העסיסית של החברה העשירה בעולם. עד מהרה הוא הלך בעקבותיהם, קנה עוד מניות והחליף את הטלפון שלו באייפון. ההחזקה הראשונית של מיליארד דולר של ברקשייר צמחה ליותר מ-150 מיליארד דולר - העסקה הגדולה ביותר בתיק של באפט.

הוא השקיע באנשים הנכונים. הם עשו השקעה מבריקה שהוא לא היה עושה בעצמו.

וכך החלטה טובה באמת הובילה לאחרת.