האם בעבר לבני ושקד נמנעו מכינוס הוועדה לבחירת שופטים?

לפי דיווחים, שר המשפטים יריב לוין מאיים לא לכנס את הוועדה לבחירת שופטים. האם זה תקדימי? • המשרוקית של גלובס

טלי גוטליב, הליכוד (שבע תשע, 103FM 7.6.23) / צילום: כדיה לוי
טלי גוטליב, הליכוד (שבע תשע, 103FM 7.6.23) / צילום: כדיה לוי

להגדרות הציונים לחצו כאן

נכון- ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו- ההצהרה נכונה ברובה אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון- חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו- חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעייה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון- ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס- לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלו גם לא נאספים
ללא ציון- המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

היום (ד') יבחרו חברי הכנסת את שני נציגי הכנסת בוועדה לבחירת שופטים. נכון לשעת כתיבת השורות הללו טרם ברור אם הקואליציה תסכים שאחד הנציגים יגיע משורות האופוזיציה, כפי שהיה מקובל ברוב הכנסות בעשורים האחרונים, אבל יש מי שטוען שזה בכלל לא משנה. 

פשרה או פיצוץ: מה צפוי היום בבחירות לנציגי הוועדה לבחירת שופטים 
מטה מחאת ההייטק לנתניהו: אל תיתן יד לרוב לקואליציה בוועדה לבחירת שופטים 
פורום העסקים לנתניהו: פעל להשארת נציג אופוזיציה בוועדה לבחירת שופטים 

על-פי דיווחים בתקשורת, שר המשפטים יריב לוין לא מתכוון לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, זאת לאור אכזבתו מכך שהצעת החוק שקידם לשינוי הרכב הוועדה נבלמה לעת עתה.

כשאפשרות זאת הועלתה בפני חברת מפלגתו של לוין, ח"כ טלי גוטליב, היא השיבה כי גם אם לוין אכן יעשה זאת, לא יהיה בכך כל חידוש. "הוא לא יהיה הראשון שלא כינס את הוועדה", אמרה ב-103FM. "איילת שקד… לא כינסה את הוועדה; ציפי לבני… לא כינסה את הוועדה. זה בסדר גמור". אז מה קרה בתקופת לבני ושקד, ועד כמה זה דומה למצב האפשרי הנוכחי?

ציפי לבני כיהנה כשרת משפטים בשתי ממשלות. המקרה שעליו מדברת גוטליב התרחש בתקופת כהונתה תחת ראש הממשלה אריאל שרון. לבני מונתה בינואר 2005, ולא כינסה את הוועדה לצורך מינוי שופטי עליון במשך חודשים רבים (לפי נתונים שהועברו אלינו מהרשות השופטת, הוועדה לא כונסה כלל בין אפריל לאוקטובר).

בכתבה שפורסמה ב"הארץ" הוזכר כי הרקע לאי-כינוס הוועדה היה הרצון של לבני למנות לעליון את פרופ' רות גביזון, בניגוד לדעתם של שופטי העליון בוועדה. אלא שבשלב שבו פורסמה הכתבה, בנובמבר 2005, כבר התהפכו היוצרות: בחודשיה האחרונים בתפקיד הייתה זאת דווקא לבני שביקשה לכנס את הוועדה - משום שסברה כי השיגה רוב למינוי גביזון - ודווקא המשפטנים התנגדו בשל הקרבה לבחירות. בינואר 2006 היועמ"ש דאז, מני מזוז, מנע את כינוס הוועדה.

ומה אירע בתקופת שקד? שרת המשפטים שכיהנה בממשלת נתניהו הרביעית (החל מ-2015) נכנסה לעימות קצר-ימים עם נשיאת בית המשפט העליון דאז, מרים נאור. לקראת פרישתה של נאור היא דחקה בשקד לכנס את הוועדה כדי לאשר את מינויה של אסתר חיות כנשיאת העליון הבאה. שקד, שביקשה לבטל את שיטת הסניוריטי, עיכבה את קיום הישיבה על המינוי כדי לקיים קודם דיון בשיטה. בסופו של דבר, לאחר עימות מתוקשר, במקום שהוועדה תתכנס ביולי 2017 לצורך אישור מינויה של חיות, הדבר קרה רק כחודשיים מאוחר יותר - ב-5 בספטמבר.

איך נראות הדוגמאות הללו אל מול הצעד שעשוי לוין לנקוט לפי הדיווחים שהזכרנו? למרות הקושי להתייחס לאירועים עתידיים (שכרגע הם בגדר ספקולציה פוליטית בלבד), ניתן כאן הקשר הכרחי: הנשיאה חיות עומדת לסיים את תפקידה באוקטובר, כך שאם לוין יימנע מכינוס הוועדה במשך ארבעה חודשים בלבד, בית המשפט העליון צפוי להיקלע למצב שבו לראשונה לא יעמוד בראשו נשיא שכהונתו אושרה בצורה מסודרת על-ידי חברי הוועדה. את השאלה עד כמה זה דומה למקרים שהזכירה ח"כ גוטליב, נשאיר הפעם לשיפוטכם.

בשורה התחתונה: האם לבני ושקד נמנעו מכינוס הוועדה לבחירת שופטים? כן, אבל: לבני אכן לא כינסה את הוועדה כדי לדון במינוי שופטי עליון. ברוב התקופה זה נבע מהחלטה שלה, אך לקראת סוף כהונתה הדבר נמנע ממנה למרות בקשתה לעשות זאת. שקד לא כינסה את הוועדה לתקופה קצרה לצורך דיון בשיטת הסניוריטי.

תחקיר: אוריה בר-מאיר

לבדיקה המלאה לחצו כאן

שם: טלי גוטליב
מפלגה: הליכוד
תוכנית: שבע תשע, 103FM
תאריך: 7.6.23
ציטוט: "לוין לא יהיה הראשון שלא כינס את הוועדה לבחירת השופטים (גם שקד ולבני עשו זאת)"
ציון: כן, אבל

חה"כ טלי גוטליב התראיינה לתכנית "שבע תשע" ב-103FM, ונשאלה על התמודדותה על מקום בוועדה לבחירת שופטים. המראיינת טל שלו התעניינה בדיווחים ששר המשפטים לוין בכלל לא מתכוון לכנס את הוועדה. על כך גוטליב השיבה: "קודם כל, הוא לא יהיה הראשון שלא כינס את הוועדה. איילת שקד, לא שאני לומדת ממנה, לא כינסה את הוועדה, ציפי לבני, שבטח ובטח אני לא לומדת ממנה, לא כינסה את הוועדה. זה בסדר גמור".

השאלה שהופנתה אל גוטליב מגיעה על רקע דיווחים ששר המשפטים הנוכחי יריב לוין לא יכנס את הוועדה לבחירת שופטים לאחר שייבחרו נציגי הכנסת בה, וגם אם כן יכנס אז לא יאפשר את בחירתם של שופטים. הדבר יוצא לחץ בעיקר לקראת אוקטובר, אז צפויה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות לסיים את תפקידה ולפרוש, ויש לבחור עד אז נשיא חדש. לפי שיטת הסניוריטי הנהוגה כיום, זה אמור להיות יצחק עמית (לאחר ויתורו של עוזי פוגלמן על התפקיד בשנה שעברה).

סעיף 7(א) לחוק בתי המשפט, התשמ"ד-1984 קובע כי "ראה שר המשפטים שיש למנות שופט, יודיע על כך ברשומות ויכנס את הועדה", קרי אכן הסמכות לכנס את הוועדה לצורך בחירתם של שופטים היא של שר או שרת המשפטים.

המקרה של ציפי לבני מתייחס לכהונתה הראשונה כשרת המשפטים, תחת ראש הממשלה אריאל שרון, וסוקר בעיתונות. לבני מונתה לתפקיד שרת המשפטים ב-10 בינואר 2005, בעקבות פיטוריו של טומי לפיד בדצמבר 2004. ב-29 בנובמבר 2005 יובל יועז דיווח על "עימות" בין לבני לבין שופטת העליון לשעבר דליה דורנר. בכתבה נכתב: "הוועדה לא כונסה לדיון במינוי שופטים לבית המשפט העליון בעשרת החודשים האחרונים, למרות פרישת כמה שופטים כאלה". הרקע, כך הכתבה, היה הרצון של לבני למנות לעליון את פרופ' רות גביזון בניגוד לדעתם של נשיא בית המשפט העליון דאז אהרן ברק ושופטי עליון נוספים. לבני ביקשה לכנס את הוועדה בינואר 2006, לקראת הבחירות לכנסת ה-17, כשהאמינה שיכול להיות לה רוב למנות את גביזון. דורנר טענה שמדובר במעשה לא ראוי ואולי אף לא חוקי. לבני מצוטטת בכתבה כמי שאומרת שהיועמ"ש דאז מני מזוז אישר את הכינוס. עם זאת, ב-2 בינואר 2006 יועז דיווח שמזוז לא אישר את כינוס הוועדה עד אחרי הבחירות. בסופו של דבר, כפי שעולה מממצאי בדיקה קודמת של המשרוקית, לא נבחרו שופטי עליון ב-2005 או ב-2006.

עם זאת, אין פירוש הדבר שהוועדה לא כונסה כלל: מאחר שהפרוטוקולים של הוועדה מאותה תקופה אינם זמינים לציבור, פנינו לרשות השופטת וביקשנו לקבל את תאריכי הפרוטוקולים מהכנסת ה-16, שכיהנה בשנים 2003-2006. משם נמסרה לנו התגובה הבאה: "בהתאם להחלטת הוועדה לבחירת שופטים מיום 07/12/2012, מתפרסמים פרוטוקולים מיום 06/01/2012 בלבד. ההחלטה בפרוטוקול המפורסם לציבור באתר הרשות השופטת.

"לעניין מועדי כינוס הוועדה בשנים האמורות, הוועדה התכנסה בתאריכים: 22/05/2003, 03/06/2003, 21/07/2003, 18/11/2003, 23/03/2004, 13/04/2004, 06/05/2004, 29/07/2004, 08/02/2005, 28/03/2005, 18/04/2005, 02/10/2005, 01/12/2005, 24/07/2006, 07/09/2006, 19/09/2006".

כלומר, לבני נמנעה מכינוס הוועדה לצורך בחירת שופטי עליון - שזהו גם ההקשר בו סירוב אפשרי של לוין לכנס את הוועדה עלול ליצור בעיה מידית - אך הוועדה כן כונסה לבחירת שופטים לערכאות נמוכות יותר. כן הייתה הפסקה של חצי שנה בין הישיבה של ה-18 באפריל 2005 לישיבה של ה-2 באוקטובר 2005. יצוין שהתאריכים מ-2006 הם כבר מתקופת הכנסת ה-17.

המקרה של איילת שקד היה פחות מובהק, ולכן פנינו לשקד וקיבלנו ממנה את התגובה הבאה: "היו לי ויכוחים אבל לא סירבתי לכנס כי בסוף הצלחתי להשיג מה שרציתי. במקרה אחד של בחירת חיות לנשיאה, נאור הנשיאה המכהנת ביקשה ממני לכנס את הוועדה כמה חודשים קודם ואני סירבתי כי רציתי קודם לקיים דיון עקרוני בשאלת הסניוריטי אז כינסתי אותה מתי שאני רציתי אבל לפני שנאור עזבה. היא מונתה בזמן".

בדיקה בעיתונות פורשת את השתלשלות האירועים. כתבה בדה מרקר הראתה התכתבות במכתבים בין מרים נאור לאיילת שקד ממאי 2017. מההתכתבות עולה כי שנאור הייתה מעוניינת לערוך את ההצבעה על נשיא בית המשפט העליון והמשנה לנשיא בישיבה שנועדה ל-12 ביוני, אך בשל סירובה של שקד הוסכם לעשות זאת בישיבה שנקבע ל-18 ביולי. עם זאת, עלה ממכתבה של נאור, שקד החליטה לדחות את הישיבה של יולי ללא הצדקה. שקד השיבה לה שבדיון של ה-18 ביולי ייערך דיון עקרוני על שיטת הסניוריטי, ובו ייקבע המועד לישיבה בה ייבחרו הנשיא והמשנה. ברשימת הפרוטוקולים של הוועדה לבחירת שופטים באתר הרשות השופטת לא מופיע דיון שנערך ב-18 ביולי 2017, אך ניתן למצוא ישיבה מה-5 בספטמבר 2017, בה נבחרו אסתר חיות לתפקיד נשיאת בית המשפט העליון וחנן מלצר כמשנה לנשיאה.

כדי לשים את השיהוי בפרופורציה, בחנו את משך הזמן הממוצע בין התכנסות אחת לאחרת של הוועדה, באמצעות רשימה הפרוטוקולים של הוועדה באתר הרשות השופטת (הפרוטוקולים הזמינים המוקדמים ביותר הם מ-2012). לא בחנו פערים בין הפגישה האחרונה של כנסת מסוימת לבין הפגישה הראשונה של הכנסת העוקבת כדי להימנע מעיוותים. הנתונים נאספו כאן. מחישובינו, הפער בין פגישות עומד על כ-69 ימים בממוצע, כלומר יותר מחודשיים. כבר היו גם מקרים בהם ההפרש היה מעל למאה ימים, כולל תחת הממשלה הקודמת (בין הישיבה של ה-5 באוקטובר 2021 לישיבה של ה-27 בינואר 2022). יש לזכור, כפי שהוסבר בבדיקה קודמת של המשרוקית, שרוב עבודת הוועדה נעשית בוועדות המשנה שלה, מה שיכול להסביר את המרווחים הארוכים.

מאחר שפרוטוקול הישיבה של ה-18 ביולי לא מופיע ברשימה, הוא לא נכנס בחישוב הראשוני, וגם בחנו את הזמן שלקח להגיע לפגישה של ה-5 בספטמבר (בה נבחרה חיות לנשיאת העליון) מאז הפגישה הקודמת ב-12 ביוני. זמן זה עומד על 85 ימים, שזה אכן יותר מהממוצע, אך ב-16 ימים בלבד, וכאמור לא מדובר במשך זמן חריג והיו פגישות מרוחקות יותר. אם נצא מנקודת הנחה שנפלה שגגה באתר הרשות השופטת והייתה פגישה גם ב-18 ביולי, הממוצע ירד ל-67.1 ימים בין פגישה לפגישה, ובין ה-18 ביולי (הפגישה בה לפי נאור הייתה אמורה להתקיים ההצבעה לנשיאות העליון) ל-5 בספטמבר עברו 49 יום, פחות מהממוצע. כלומר, בין שהתקיימה ביולי פגישה ובין שלא, הרי שהעיכוב היה זניח.

חה"כ גוטליב בחרה שלא להגיב.

לסיכום, ב-2005 ציפי לבני אכן נמנעה מכינוס הוועדה לבחירת שופטים לצורך מינוי שופטי עליון, ועד שהגיעה לעשות כן נתקלה בהתנגדות מצד המשפטנים. למרות שהוועדה כן התכנסה לצורך בחירות שופטים לערכאות נמוכות, הייתה חצי שנה בה לא היה כינוס של הוועדה. ב-2017 שקד עיכבה את הדיון על בחירת נשיא לבית המשפט העליון כדי לדון בשיטת הסניוריטי, אבל היה מדובר בעיכוב של שבועות בלבד. לכן הציון לדבריה של גוטליב הוא "כן, אבל".