האם זה פלילי ואיך לא גילו על הפרשה בזמן: השאלות הקשות בהונאה שמסעירה את ההייטק

פרשיית ההונאה המטלטלת בסטארט־אפ ג'ונקו (Joonko), שבעקבותיה עזבה המנכ"לית עילית רז ופוטרו 40 עובדים, הולכת ומתבררת כאחת מהחמורות בענף ההייטק הישראלי. לפי החשד, ניהלה היזמת מסכת זיופי מסמכים מתוחכמים.

● פרשת ההונאה שמסעירה את ההייטק: היזמת בדתה לקוחות וזייפה מסמכים - כעת המשקיעים מנסים להציל את כספם
 ● ״יש בועה, חד-משמעית": הישראלי שעומד מאחורי עסקת ה-AI החמה בסיליקון ואלי 

זיופים אלו הציגו עבור המשקיעים והעובדים תמונה ורודה של חברה מצליחה וצומחת שמגייסת שוב ושוב עשרות מיליוני דולרים ממשקיעי צמרת ומנהלת קמפיין גיוסי עובדים פעיל. למעשה, השבוע נערך שימוע גם לעובדים שהחלו לעבוד בג'ונקו רק החודש. גלובס צולל לפרטי הפרשה ועונה על השאלות החשובות.

מה בעצם עשתה המנכ"לית והמייסדת?

לפי ממצאי הבדיקה הפנימית שנערכה ביוזמת המשקיעים ובהשתתפות כמה מחברי ההנהלה, עלו חשדות חמורים כי המנכ"לית והמייסדת עסקה בזיוף מסמכים על מנת ליצור מראית עין של צמיחה כלכלית. בתוך כך, זיוף של חוזים, קבלות, העברות כספים ותדפיסי בנק תוך שימוש בחתימות מזויפות של בעלי תפקידים אמיתיים, כביכול, אשר מעולם לא התקשרו עם החברה.

האם מדובר בעבירה פלילית שיש לדווח עליה למשטרה?

רו"ח עופר אלקלעי, המתמחה בחקירות הונאות ומעילות, מסביר כי במקרה שכזה ישנו חשד לעבירות של רישום כוזב במסמכי תאגיד וקבלת דבר במרמה. יחד עם זאת, אין חובת הגשת תלונה במשטרה ובלאו הכי לגלובס נודע כי המשקיעים אינם מתכוונים בשלב זה להגיש נגד היזמת תלונה או תביעה אזרחית.

מאחר והחברה האם רשומה בארה"ב הדבר עלול ליצור הסתעפויות נוספות לפרשה - משקיעים עלולים להגיש תביעה גם שם ולהוביל לחקירות מקומיות ואף לעונשים חמורים בפני בעלי התפקידים.

המנכ"לית התחייבה להחזיר את הכספים שקיבלה תמורת מכירת מניות למשקיעים ("סקנדרי") בהיקף של יותר ממיליון שקל ומעבר לכך אין לחברה טענות כספיות אישיות כלפיה. בשלב הזה המשקיעים עסוקים בבירור היקף המזומנים שנותר בקופת המזומנים של החברה ובחלוקתו ביניהם לאחר מכן.

אלקלעי מסביר כי משקיעים רבים נמנעים מלהגיש תביעה נגד היזמים בגלל הטיפול האיטי לו זוכים מקרים כאלה במשטרת ישראל ובבתי המשפט. "המשטרה קורסת כעת בשל מחסור בכוח אדם ותיקים רבים של מעילות או הונאות יורדות מהפרק בעצת עורכי הדין. בסוף מה שמעניין את המשקיעים הוא לקבל את כספם בחזרה וכאשר זה קורה הם נמנעים מתהליכים ארוכים בבתי המשפט".

המשקיעים היו אמורים לבדוק כל פרט בחברה - כיצד הם לא שמו לב להונאה?

תפקידם של המשקיעים לבדוק אחרי החברה הוא גם לפני ביצוע השקעה בתמורה למניות, וגם כחברי דירקטוריון. מטעם המשקיעים כיהנו שלושה חברי דירקטוריון - ליעד אגמון מקרן אינסייט, ינאי אורון מקרן ורטקס ואודי נצר, משקיע פרטי ותיק בחברה.

על פי ההערכה, בדיקות הנאותות שנעשו לחברה התבצעו בשלב מוקדם בחייה. סיבוב הגיוס האחרון לחברה אירע לפני כשנה, אז הייתה ג'ונקו חברה קטנה בהרבה - ואינסייט, שהובילה אותו, דאגה לשוחח עם רבים מלקוחות החברה ולוודא שהפרטים המדווחים אכן נכונים. יחד עם זאת, אין ודאות שההונאה לא החלה כבר אז ואיש מהקרנות לא ביקש מהחברה את הקוד לחשבון הבנק שלה על מנת לוודא שלא קיימים פערים בין המדווח למציאות, מאחר שמדובר בפרקטיקה שאיננה מקובלת בחברות הייטק.

יחד עם זאת, מחובתם של המשקיעים לדרוש מפירמת ראיית החשבון המבצעת את בדיקת הנאותות גישה עצמאית לחשבון הבנק. לא ניתן לדעת האם הייתה בקשה כזו ובקרן אינסייט מסרבים למסור לידי גלובס את דו"ח בדיקת הנאותות.

היחסים בין יזמים לבין משקיעים בתעשייה מבוססים בעיקר על אמון ועד כה, למעט מקרים כמו אלה של החברות ת'רנוס, פרנק וג'ונקו - לא היה בהם צורך. הונאה בסדר גודל כזה כפי שנערך לפי החשד בג'ונקו היא אירוע חריג בתעשייה הישראלית, אם כי יתכן כי מקרים דומים הושתקו על ידי המשקיעם והיזמים בהסכמה בעבר.

היכן היו אנשי הכספים שמפקחים על ההתנהלות הפיננסית של החברה?

עד לאחרונה לא היה לחברה סמנכ"ל כספים או תפעול. למעשה, המנכ"לית ריכזה את הפעילות הפיננסית והתפעולית אצלה. יתר על כן, המשקיעים בשנה שעברה היתנו את השקעתם בשכירתו של סמנכ"ל כספים ואנשי הנהלת חשבונות, אך המנכ"לית גררה רגליים בנושא במשך חודשים ארוכים ותוך שימוש בתירוצים שונים.

המנכ"לית הייתה היחידה בחברה, ככל הנראה, שהחזיקה בקוד הגישה לחשבון הבנק של ג'ונקו ולפיכך לא ניתן היה לנטר את פעילותה. לו הייתה שוכרת סמנכ"ל כספים מוקדם יותר ההונאה הייתה ככל הנראה נפסקת.

במקרים נדירים אף יותר שיתוף פעולה בין מנכ"ל לסמנכ"ל כספים בהונאה עלול להפיל חברות - כפי שקרה במקרה של אנרון, שבסופו של דבר גרם גם להפלתה של פירמת רואי החשבון ארתור אנדרסן. אלא שבמקרה של חברת סטארט־אפ קטנה כמו ג'ונקו, הבדיקות מטעם פירמת רואי החשבון החיצונית הן מדגמיות ובלאו הכי נעשות בתדירות של פעם בשנה.

"אם ההשערות לפיהן מקרי ההונאה החלו רק השנה, לא ניתן היה לזהותן בדוחות השנתיים המסכמות את השנה שעברה", אומר אלקלעי. "רואי החשבון מבצעים בדיקה מדגמית כדי לאשר את דוחות ההנחה ומקרי רמאות שכאלה כמעט לא מתגלים במהלכם, אלא במהלך בדיקת נאותות יסודית שעורכים המשקיעים בטרם ההשקעה או בדיעבד כאשר מישהו טועה".

נוסף לאנשי הכספים, אחת השאלות המתבררות כעת בצוות הבדיקה של קרנות וחברי ההנהלה היא האם מישהו מן העובדים או חברי ההנהלה חשד במעשה ההונאה. הרי עובדי פיתוח, שיווק או מכירות נחשפים להיקף השימוש במערכת הפנימית, מחוברים למערכות ניהול הלקוחות והמשתמשים ואמורים לדעת כאשר לקוח מסוים מחובר או אינו מחובר לשירות. הבדיקה טרם העלתה ממצאים בנושא.

יחד עם זאת, כמה עובדים שנהנו ממכירת המניות במסגרת סבב הסקנדרי לצד רז נדרשו להחזירם.

מה ניתן ללמוד מפרשיית ג'ונקו?

ראשית, הפרשה מלמדת כי לא ניתן לסמוך בעיניים עצומות על יזמים, כפי שסברו משקיעים ורואי חשבון בתעשייה. שנית, אמצעי הרמייה כיום הולכים ומשתכללים, במיוחד בעידן הבינה המלאכותית. לא קשה לסרוק חוזה קיים ולשנות באמצעות תוכנה גרפית את מספר העסקה או את זהות החותם, וישנם גם נותני שירותים המתמחים בזיוף תמורת תשלום.

על המשקיעים לדרוש את הקוד לחשבון הבנק בעת בדיקת הנאותות לפני ההשקעה, כאשר ישנם סימני שאלה בדבר התנהלות פיננסית ריכוזית או חוסר שקיפות. בנוסף, הם צריכים לבצע בדיקת רקע יסודית על היזם שנים אחורה.

גם הדירקטורים רשאים לדרוש זאת, למרות חוסר הנעימות הכרוכה בכך: "בחברות סטארט־אפ שבעלי המניות הם מוסדיים או קרנות, גם לדירקטורים מטעמם זכות חתימה או גישה לחשבון הבנק של החברה", אומר עו"ד עופר פיק, ראש מחלקת תאגידים וליטיגציה במשרד יגאל בורוכובסקי. "דירקטורים שהם בעלי מניות או מייסדים והם בעלי זכות חתימה יכולים לגשת חופשי לחשבונות הבנק וכך הם נוהגים".