בנק הפועלים | פרשנות

בכירי הפועלים לשעבר נדחקו לפינה, ויצאו ממנה בזול

בכירי בנק הפועלים לשעבר לא התנדבו להחזיר מהבונוסים שקיבלו בתקופת פרשת העלמות המס בארה"ב, אלא נכנעו ללחץ שנמשך שנים • ועדיין, בהשוואה לקנס שהם היו אמורים לשלם, שוב הוכיחו בפועלים איך אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה

ציון קינן, לשעבר מנכ''ל בנק הפועלים, ויאיר סרוסי, לשעבר יו''ר הבנק / צילום: תמר מצפי
ציון קינן, לשעבר מנכ''ל בנק הפועלים, ויאיר סרוסי, לשעבר יו''ר הבנק / צילום: תמר מצפי

בפרפרזה על הסיסמה הוותיקה של בנק הפועלים, גם השבוע אפשר היה להיווכח שבחיים האמיתיים, להיות ראשון זה לא ממש מחייב. אם כבר, זה בעיקר משתלם. כשאתה הכי גדול וחזק - במקום הראשון במספר הסניפים ובסך יתרות האשראי של הציבור (27% לפועלים, לעומת 26% לבנק לאומי ו־47% לכל השאר יחד) - אפשר לספוג כמה חיצי ביקורת ולהמשיך הלאה.

האותיות הקטנות שמאחורי הטבות הריבית של הבנקים
תחרות בפיקדונות? התוכנית לריסון רווחי הבנקים נחשפת
סמוטריץ' בוועדת הכספים: "בשיח עם שני גופים בינלאומיים לכניסה למערכת הבנקאית בישראל"

ביום שבו נזכר בנק הפועלים לבשר לציבור כיצד הוא מגיב לבנק ישראל והפוליטיקאים, שדרשו שיחלוק עם לקוחותיו חלק מהרווחיות שמספקת לו הריבית הגבוהה (באיחור יחסית למתחרים לאומי ומזרחי ובלי ריבית על העו"ש), התרחש צירוף מקרים נפלא: שישה בכירי הבנק לשעבר הודיעו לבית המשפט המחוזי בתל אביב כי הם "ניאותו" להחזיר 2.25 מיליון שקל מתוך הבונוסים שקיבלו בשנים שבהן הבנק סייע לאזרחים בארה"ב להעלים מס.

פרשה של מאות מיליוני דולרים מול החזר מגוחך

עד כמה 2.25 מיליון שקל הם סכום מגוחך? ראשית, הקנס ששילם הבנק לרשויות האמריקאיות עמד על כ־900 מיליון דולר, סכום ששילמו כמובן בעלי המניות, שהם בעיקר אנחנו - הציבור והגופים המוסדיים המחזיקים דרך החסכונות, הפנסיות, קופות הגמל וכו' ב־94% ממניות בנק הפועלים. בנוסף, המנכ"ל לשעבר ציון קינן והיו"ר יאיר סרוסי קיבלו לבדם בונוסים בהיקף של כמעט 50 מיליון שקל בשנים הרלוונטיות.

מעבר לכך, לפני כעשור, כשבנק לאומי סגר פרשייה דומה, בקנס של 400 מיליון דולר לרשויות בארה"ב, שלושת בכירי הבנק החזירו בונוסים בסך כולל של 5.1 מיליון שקל - 11% מהמענקים שהוענקו להם בתקופה הרלוונטית ויותר מפי 2 מהבונוסים שמציעים כעת בכירי הפועלים.

האם בכירי הפועלים זכאים להחזר מס על הבונוסים שישיבו? | אלה לוי-ויינרב

שישה בכירים לשעבר בבנק הפועלים הודיעו השבוע לבית המשפט המחוזי בתל אביב כי הם ישלמו 2.25 מיליון שקל במסגרת הסדר בפרשת הסיוע בהעלמות המס בארה"ב.

את הסכום המדובר, קיבלו הבכירים בתור בונוסים במסגרת עבודתם בבנק בתקופת הפרשה, השנים 2011־2014. כעת, עולה השאלה: האם הבכירים זכאים להחזרי מס (שיכולים להגיע למאות אלפי שקלים) על הבונוסים שישיבו?

עו"ד רני שורץ, מומחה למיסוי ושותף במשרד ירון אלדר פלר שורץ ושות', מסביר, כי "לפי הפרסום מדובר בהשבת כספים. כלומר, מדובר בהכנסה שנוצרה להם בעבר, ועכשיו נדרשים לבטל אותה. מבלי להשוות בין המקרים, דיון דומה התקיים בעניינו של שר האוצר לשעבר הירשזון, שם נשאלה השאלה האם השבת הכספים הגנובים מקטינה את ההכנסה ובאיזה עיתוי, נפסק באותו עניין בסופו של דבר שלא מכירים בהקטנת ההכנסה". בפסק הדין בעניין הירשזון נקבע כי שר האוצר לשעבר - שהורשע בגניבת כ־2 מיליון שקל מהסתדרות העובדים הלאומית בעת שעמד בראשה - לא יוכל לבצע קיזוז של ההפסד שנוצר לו מהחזרת כספי הגנֵיבה. עו"ד שורץ מוסיף כי לאחרונה פסק בית המשפט העליון כי לא ניתן להכיר בכספי חילוט בתור הוצאה מוכרת במס.

עו"ד טלי ירון אלדר, נציבת מס הכנסה לשעבר ושותפה במשרד ירון אלדר פלר שורץ ושות', מסבירה כי "עולה השאלה האם זה ביטול הכנסה או החזר כסף שהתקבל, והתשובה יכולה לשנות את תוצאת המס. אם הם ישכילו לטעון שמדובר בביטול של הכנסה שלא הגיעה להם, אז גם לפי הפסיקה ממקרה הירשזון, יש מקום לטעון שכאן צריך לתקן רטרואקטיבית".

השאלה המרכזית: ביטול בונוס או קנס?

בקשת המס תידחה אם החזר הבונוסים הוא למעשה תשלום בעל אופי של "עונש", כמו קנס או עיצום כספי. לדברי גורם בכיר ברשות המסים, אם וכאשר תגיע דרישה להחזר, השאלה שתיבדק היא האם במסגרת הפשרה הוגדר הפיצוי בתור "ביטול בונוס" רק לשם קבלת החזרי מס. "בהסכמי פשרה בין כתלי ביהמ"ש יש לצדדים לעתים אינטרס לסווג את הפשרה בצורה מסוימת, בין אם זה לצרכי מס ובין אם לצרכים אחרים. הרשות נדרשת לבחון האם הסיווג מלאכותי או אמיתי. אם הבכירים למעשה משתתפים בקנס שהבנק צריך לשלם בתביעה, אז זו לא הוצאה מוכרת, אלא תשלום שאין עליו החזר מס".

הבכירים לא התנדבו להחזיר את הכסף

ושיהיה ברור: לא מדובר בהתנדבות לשלם את הבונוס, למעלה מ־3 שנים אחרי סגירת הפרשה, אלא בניסיון להוריד מהגב את העמותה "לובי 99", שדרשה מהבכירים לא להתחמק מקנס אישי. גם חוות־דעת שהגישה היועצת המשפטית לממשלה לבית משפט תמכה בדרישתם: "אישור הסדר פשרה על־ידי בית משפט מבלי שהם ישיבו חלק מהבונוסים, יפגע בהרתעה ויחטא למטרה שבתביעה נגזרת".

אבל לאמיתו של דבר, לא מדובר בהפתעה גדולה. בינואר 2022 פורסמו המלצות הוועדה הבלתי תלויה שהבנק הקים (למרות בקשת האמריקאים שחברה חיצונית תעשה זאת), בראשות השופט בדימוס יורם דנציגר. בהתפתלות מרשימה, הוועדה ניסתה גם לאכול את העוגה וגם להשאיר אותה שלמה.

דנציגר ציין כי "הוועדה מצאה שקיימת אפשרות מסתברת לכך שמספר נושאי משרה שכיהנו בבנק, הפרו את חובת הזהירות המוטלת עליהם, בשל כך שהתנהלו בצורה לא סבירה, ולא כפי שהיה מצופה מהם בנסיבות שנבדקו על־ידי הוועדה" - אבל גם קבע כי הם לא יידרשו לשום קנס כספי. שמם של המנכ"ל קינן ושל יו"ר הבנק סרוסי חזר שוב ושוב בדוח החריף, אבל הם יצאו ללא שום פגע.

מרבית הישראלים פשוט לא יעברו בנק

בשורה התחתונה, נראה כי עם כל הכבוד לרפורמות של בנק ישראל, בבנק הפועלים פשוט מבינים שמרבית הישראלים לא עוברים בנק. גם אם בכיריו לא רואים אותנו ממטר, וגם אם הם מציעים ללקוחות תנאים שרחוקים מלהיות תחרותיים. כי אם לאומי ומזרחי מסתפקים במתן ריבית זניחה על העו"ש, אז הם יכולים להרשות לעצמם לוותר אפילו על זה. למרבה הצער, הם כנראה צודקים.