"לא ניתן להימנע מהכרעה": בג"ץ צפוי להכריע בעתירה נגד אפליית להט"ב באימוץ

בית המשפט העליון דן הבוקר (ד') בעתירות נגד חוק האימוץ בטענה כי הוא מפלה זוגות חד-מיניים. החוק הקיים קובע כי רק "איש ואישה ביחד" יכולים לאמץ, כאשר קיים חריג ליחידים. הדיון התקיים בפני השופטים עוזי פוגלמן, אלכס שטיין וגילה כנפי-שטייניץ, ושודר בשידור חי. 

● האם הורים להט"בים בישראל בסיכון לאבד את ילדיהם? 
● בית המשפט חייב את המדינה לרשום בנות זוג כאימהות לבת

ראש ההרכב, השופט עוזי פוגלמן, אמר בדיון כי "אנחנו נמצאים בצומת שלא ניתן להימנע מהכרעה פרשנית", ורמז כי בכוונת בג"ץ להתערב בפרשנות החוק היום. "כבר היינו בסרט הזה. אין אופק לדבר הזה. אנחנו נמצאים בסיבוב השני, אחרי פרק זמן מאוד ארוך. אני מניח שההסכמה שלכם להכרעה פרשנית נובעת בין היתר גם מהעובדה שההליכים מתמשכים, ופתרון אין - וכשמוצבת שאלה פרשנית לפתחו של בית המשפט, הוא לא יכול להתעלם ממנה".

נציג המדינה בדיון, עו"ד רן רוזנברג, הבהיר כי עמדת המדינה היא שהעניין יוסדר בחקיקה. יחד עם זאת, בעמדתה הובהר כי אין היתכנות פוליטית לכך. רוזנברג אמר בדיון כי במקרה שבית המשפט יחליט לפרש את החוק - ניתן לפרשו כך שיחול על זוגות חד-מיניים מבלי להמתין לתיקון החקיקה.

פסק הדין יימסר במועד מאוחר. 

פגיעה בטובת הילד? 

העתירות הוגשו לפני שש שנים על-ידי האגודה למען הלהט"ב, המרכז הרפורמי, הבית הפתוח לגאווה ולסובלנות בירושלים ושני זוגות להט"ב שביקשו לאמץ. המדינה התחייבה לתקן את החוק. בשנת 2019 שר המשפטים אמיר אוחנה הניח הצעת חוק ממשלתית בנושא, אך ההצעה לא קודמה.

בתגובה העדכנית לבג"ץ הובאה עמדת שר הרווחה יעקב מרגי, המתנגד לאימוץ על-ידי להט"ב. לעמדתו, הדבר "מוסיף מורכבויות וקשיים לילד" ופוגע בטובת הילד.

עמדת היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, היא שיש להסדיר את העניין בחקיקה. אלא שהמדינה לא הסדירה את הסוגיה במשך שנים. בתגובתה היועמ"שית אפשרה פרשנות על-ידי בג"ץ כך שהחוק יכלול זוגות חד-מיניים.

בתשובת שרי המשפטים והרווחה בתקופת הממשלה הקודמת, נמסר לבג"ץ כי השרים תומכים בביטול האפליה בחוק האימוץ. לאחר נפילת הממשלה ביקשה המדינה לבטל את הדיון בעתירה ולהגיש את עמדתה מספר חודשים לאחר הבחירות. 

"מצב מוזר מאוד" 

המצב הקיים הוא שזוגות חד-מיניים יכולים לשמש כאומנה לילדים לפי חוק שנחקק בשנת 2016. למרות זאת, אם הילד מגיע לשלב האימוץ, החוק לא מאפשר זאת.

עו"ד ריקי שפירא-רוזנברג, שייצגה חלק מהעותרים, אמרה בדיון: "המצב היום מוזר מאוד. בני זוג מאותו המין יכולים להגיש מועמדות לאומנה, אבל כשזה יהפוך מאומנה לאימוץ, הילדים יעברו להורה אחר כי אינם כשירים לאימוץ. זה מצב שפוגע בטובת הילד".

לדברי יונתן ולפר, יו"ר הבית הפתוח בירושלים לגאווה ולסובלנו, "האפליה באימוץ על-ידי זוגות להט"ב היא לא דבר ערטילאי. היא פה, נוכחת, חוסמת בפנינו את הדרך להיות הורים ושולחת אותנו לקצוות העולם השונים כדי להקים משפחות. עמדת המדינה היא שיש לתקן את המצב החוקי, ושבגלל המצב הפוליטי הכנסת לא יכולה לעשות זאת. אם הייתם צריכים תזכורת למה הקהילה הגאה חייבת מערכת משפט חזקה ועצמאית - הרי לכם".