השרה מירי רגב רצתה לבטל את הנת"צים, באוצר מתנגדים: "נזק של מיליארדים"

בשבוע שעבר פורסם בגלובס כי שרת התחבורה מירי רגב הנחתה את אנשי המקצוע במשרדה לבחון את הסבתם של נתיבי התחבורה הציבורית בערים לנר"תים (נתיב רב תפוסה - הכינוי המקצועי ל"נתיב פלוס" שבו גם כלי רכב פרטיים עם מספר נוסעים מסוים יכולים לסוע על נתיב האוטובוסים). בעוד שהדבר קיים בכבישים הבינעירוניים, מומחים מזהירים שבכל הנוגע לערים - הדבר יוביל לכאוס תחבורתי, ובמשרד האוצר מתנגדים למהלך ש"יגביר את הגודש ובניגוד למדיניות הממשלה לצמצם את הגודש שמשית על המשק הישראלי נזק של עשרות מיליארדי שקלים בשנה".

● השינוי שמקדמת מירי רגב בנתיבי התחבורה הציבורית בערים
● הקו האדום של הרכבת הקלה מאחורינו, מה הסיכוי שהסגול והירוק ייפתחו בזמן?

במסגרת תקציב המדינה הקודם סוכם בין משרד האוצר לתחבורה על שורה של השקעות בתחום תשתיות התחבורה. בהן 7 מיליארד שקלים סוכמו לתכנית חומש לנתיבי תחבורה ציבורית בערים. הנתיבים קריטיים לקידום התחבורה במטרופולינים בישראל הפקוקה שצפיפות כלי הרכב בה על הכבישים היא מהגבוהות בעולם המערבי. נתיבים אלו מסוגלים להעביר יותר אוטובוסים ונהגים (שנמצאים במחסור) בפחות זמן, וכך לנצל באופן יעיל יותר את המשאבים הקיימים בתחום המקרטע, הם מקצרים זמני נסיעות וחשוב מכך נותנים אמינות לנוסעים וצמצום השונות בזמני הגעת האוטובוסים.

כך למשל, ברחוב הקוממיות בבת ים, נסיעה ברכב פרטי היתה במהירות של 18 קמ"ש לעומת נסיעה של אוטובוסים במהירות של 12 קמ"ש. לאחר הקמת נתיב תחבורה ציבורית, המהירות של האוטובוסים טיפסה ל־22 קמ"ש ונותרה קבועה בעוד שכלי הרכב הפרטיים נסעו באותה מהירות של 18 קמ"ש. ובעוד שבכל כלי רכב פרטי כזה מספר הנוסעים נמוך, באוטובוס נוסעים עשרות - כך המשאב הציבורי, הכביש, הופך ליעיל יותר ומבטיח נגישות רבה יותר לאנשים רבים יותר.

"ניצול זכויות הדרך בצורה מיטבית"

למרות היתרונות המובהקים, לא פשוט לקדם נתיבי העדפה בישראל. הסיבה המרכזית לכך היא ההתנגדות הפוליטית מצד הרשויות המקומיות, שכן הקמת נתיבים אלו בתוך הערים באה על חשבון נתיב לרכב פרטי ומקומות חניה. לפי דוח מבקר המדינה, שורה של עיריות עיכבו את נתיבי ההעדפה לפני הבחירות הקודמות שהתקיימו בשנת 2018. ביניהן: חולון, לוד, הרצליה, רמלה וקריית אונו. בנוסף, בעיריית כפר סבא ביטלו את המשך הפרויקט וברעננה הוא בוטל.

אלא שכעת, רגב דורשת לבחון את הסבת הנת"צ (נתיבי תחבורה ציבורית) לנתיבים רבי קיבולת. במענה לשאלת גלובס, משרד התחבורה, שעד לא מזמן דווקא התגאה בנת"צים, מסר כי בהתאם להנחיית השרה, יש לדאוג ל"ניצול זכויות הדרך בצורה מיטבית".

בתוך כך, לטענת משרד התחבורה, השרה ביקשה לבחון אפשרות לשילוב "רכב רב תפוסה גם בנתיבי תחבורה ציבורית עירוניים".

במשרד התחבורה ציינו שנת"צים רבים אינם מנוצלים, כשבמקביל הנהגים בנתיבים הסמוכים עומדים בפקקים. "הנושא נמצא בבחינה של גורמי המקצוע במשרד, עם סיום עבודת מטה בנושא, יוחלט על אופן מימוש המדיניות", נטען.

 נת''צ ברחוב ויצמן כפר סבא / צילום: לביא תצלומי אוויר

"זריקה לפח של שנות עבודה רבות"

גורם נוסף הנוגע לפעילות הנת"צים הוא משרד האוצר, שם מחזיקים בגישה שונה מזו של השרה רגב. "בהתאם לפרסומי משרד התחבורה, רמת האמינות של שירות האוטובוסים נמוכה ונמצאת במגמת ירידה", הגיבו לפניית גלובס באוצר. אחת הסיבות לכך הוא המחסור הגדול בנתיבי תחבורה ציבורית, שפוגע באופן ישיר באמינות שירות התח"צ.

באוצר סבורים שבדיקה מקצועית של הנושא תביא למסקנה כי פגיעה בנת"צים ובקדימותם ייפגע משמעותית בהיקף גדול של נוסעי התחבורה הציבורית, שיחוו שירות איטי ולא אמין עוד יותר מהמצב הנוכחי. בנוסף לכך נטען, כי ההסבה עלולה להגביר את הגודש, "ועל כן יהיה, בניגוד למדיניות הממשלה לצמצם את הגודש, שמשית על המשק הישראלי נזק של עשרות מיליארדי שקלים בשנה".

גורם בענף אמר כי "מדובר בזריקה לפח של שנים רבות של עבודה", ביחס להתקדמות שהושגה לעומת הנסיגה כעת. גורם בממשלה אמר כי "מדינת ישראל היא פקק אחד גדול. האלטרנטיבה היחידה היא תחבורה ציבורית, ותשתיות הן קריטיות לשם כך. נת"צים שאנחנו הופכים לנר"ת זו בדיחה. אין אכיפה, וכלי רכב יתקעו את האוטובוסים. בסופו של דבר, נר"ת כזה יחזור להיות נתיב רגיל".

"המצב החדש יוביל לכאוס"

מעבר לפגיעה בשירות, לנתיבים רבי תפוסה אין אכיפה דיגיטלית מתאימה וגם לעמדת משרדי הממשלה האכיפה של המשטרה לא מספקת.

"בעולם אידיאלי אם אנחנו רואים קיבולת לא מנוצלת היינו רוצים לנצל אותה ולשים עוד כלי רכב בחלונות הזמן ובמקומות שלא נוסעים אוטובוסים", מסביר פרופ' אראל אבינרי, מומחה לתשתיות וראש התכנית להנדסת אנרגיה במכללת אפקה."הבעיה העיקרית היא של שליטה; ברגע שמאפשרים לכלי רכב נוספים להכנס - אין לנו שליטה עליהם ועל הביקוש שלהם והם ישבשו את המטרות הטובות שרוצים להשיג כמו נסיעה רציפה של אוטובוסים, יעילות כלכלית והפחתת פליטות. מצב כזה יוביל לכאוס. נראה שאנחנו לא מצליחים לייצר נתיבי תחבורה ציבורית שנותנים עדיפות לאוטובוסים, טוב שלפחות במסילות רכבת אי אפשר להכניס מכוניות".

בנוסף לדבריו, הדבר מוביל לסכנה בטיחותית בשל שילוב כלי רכב עם אוטובוסים על הנתיב המיועד להם בתוך הערים.

"משתמשי התחבורה הציבורית יידחקו למטה"

מתכנן התחבורה יונתן רוזין מסביר כי "כל מי שנוסע באוטובוסים בארץ, ובמיוחד בגוש דן, יודע שמערכת התח"צ נמצאת על סף שבירה. שילוב קטלני של התווספות בלתי פוסקת של רכבים לכבישים, מחסור חריף בנהגים, ופער של שנים בהשקעה בתשתיות לאוטובוסים שרק בשנים האחרונות התחילו להתייחס אליו ברצינות".

לדברי רוזין: "בתוך כל זה, נת"צים עירוניים - כשאוכפים אותם - מהווים צינור חמצן ליכולת של אוטובוסים לנסוע באמינות ובמהירות המצופים מהם. הפיכת נת"צים עירוניים לנר"תים, כשאין בנמצא אמצעי טכנולוגי לאכיפה, אומר הלכה למעשה ביטול של אותם נת"צים, והפיכתם לנתיבים כלליים".

גם בארגוני החברה האזרחית מביעים מחאה על ההחלטת משרד התחבורה ומדיניות השרה רגב. מארגון 15 דקות, ארגון צרכני התחבורה הציבורית, נמסר "מה שרגב עושה פה זה ביטול נת"צים דה פקטו. ההסבה שהיא מתכננת פשוט תוביל לכך שאת נתיבי ההעדפה ימלאו רכבים פרטיים, ואילו משתמשי התחבורה הציבורית שוב יידחקו מטה בסדר העדיפויות ויעמדו בפקק. המהלך הזה, אם ייצא לפועל יהווה מכה קשה ביותר לתחבורה הציבורית בישראל, ומהר מאד נראה פה התדרדרות נוספת באיכות השירות".