מה הסיכוי שלכם להחליף מקצוע ולשפר את השכר?

הכותבת היא מומחית לשוק העבודה 

השבוע פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את הסקר החברתי לשנת 2022, שבחן בין השאר שביעות-רצון של בני 20 פלוס מהעבודה ומהשכר. נמצא כי 88% מרוצים מהעבודה (מתוכם 47% מרוצים מאוד), כאשר מהשכר מרוצים 62% (מהם 17% מרוצים מאוד).

● שכירים ועצמאים במקביל? צפו פגיעה בקריירה ובחשבון הבנק
● עסק פטור או מורשה? ההחלטה היא קודם כל תדמיתית
● ניהול וקריירה | לכל הטורים של אורנה רודי

מנהלים מרוצים יותר מהעבודה

מי מרוצה יותר? באשר לשביעות-הרצון מהשכר הממצאים צפויים: גברים מרוצים יותר מנשים - 68% לעומת 54%, ובעלי מקצועות הדורשים השכלה גבוהה (על-תיכונית/אקדמית) מרוצים משכרם יותר מעובדי מקצועות בהם היא אינה דרושה השכלה גבוהה (66%-75% מנהלים, בעלי מקצועות אקדמיים/חופשיים, הנדסאים וטכנאים ; לעומת 57%-54% בלבד עובדים בלתי מקצועיים, עובדי מכירות, שירותים, פקידים ועובדי משרד).

ומה באשר לשביעות-רצון מהעבודה? בסקר הנוכחי, משום מה לא פורסמה שביעות-הרצון בעבודה במקצועות השונים, אך להערכתי גם היא עומדת ביחס ישר להשכלה (כלומר, בעלי מקצועות הדורשים השכלה גבוהה מרוצים יותר, הן מהשכר והן מהעבודה). גם לגבי מגדר לא הוצגו נתוני שביעות-רצון מהעבודה, אם כי לא נמצא הבדל בשיעור הגברים והנשים המעוניינים להחליף את עבודתם בעבודה אחרת, העומד על 20% בקרב שני המינים.

מה הסיכוי שהרצון הזה יתממש? את זה הסקר לא בדק, אבל ההסתברות לשפר שביעות-רצון תלויה קודם כל במוטיבציה, ואחר-כך בשאלה האם מדובר בהחלפת מקצוע או רק מעסיק. נתחיל בשכר. כאשר הרצון לעבור עבודה נובע מחוסר שביעות-רצון מהשכר, החלפת מעסיק עשויה להוביל לשיפור משמעותי רק אם השכר הנוכחי נמוך מאוד יחסית למקובל בשוק, ובלבד שמדובר במעבר בתוך אותו המקצוע. במקרה זה לא משנים המגדר או ההשכלה, זה רלוונטי באותה המידה לגבי כולם.

סיכוי אפסי לשפר שכר

מאידך, אם המטרה היא להחליף מקצוע כדי לשפר שכר, הסיכוי אפסי. הרוב המכריע של ההסבות המקצועיות כרוכות בירידה משמעותית בשכר, ולא בשיפורו, כיוון שהשוק משלם על ידע ועל ניסיון פורמליים (בניגוד לידע שנרכש באופן עצמאי), ולא על כישורים ופוטנציאל. זה נכון במיוחד לגבי בעלי מקצועות שדורשים השכלה גבוהה, פשוט משום שיש להם לאן לרדת בשכר (בעלי מקצועות שלא דורשים השכלה מלכתחילה מרוויחים הרבה פחות, על כן שינויים מקצועיים פחות משמעותיים בהיבט של שכר).

לעומת זאת, כשהמוטיבציה היא שיפור שביעות-הרצון מהעבודה, התמונה יותר מורכבת. החלפת מעסיק בשאיפה לשפר שביעות-רצון בעבודה עשויה להצליח לכולם, אבל כשמדובר בהחלפת מקצוע, להשכלה השפעה דרמטית על סיכויי ההצלחה של המהלך. מדוע? לשם כך נחזור לרגע לפירמידת מיצוב המקצועות במשק, שתעזור לנו להמחיש את הסוגייה. המיקום של המקצועות השונים על גבי הפירמידה הוא קודם כל פונקציה של השכלה, כאשר בעלי מקצועות הרישיון ממוקמים בצמרתה (רופאים, מהנדסים, רואי-חשבון וכו'), בעוד המקצועות שלא דורשים השכלה גבוהה נמצאים בתחתיתה. מפני שהתנועה על גבי פירמידות המיצוב היא כמעט תמיד מלמעלה למטה, פוטנציאל התנועה של כל בעל מקצוע תלוי בראש ובראשונה במה שיש מתחתיו.

אין לאן לרדת

לכן לבעלי המקצועות שלא דורשים השכלה גבוהה אין למעשה לאן לרדת, אם כי הם יכולים לזוז בין תחומים עיסוק שדורשים הכשרה מקצועית קצרה (למשל משירות לקוחות לעבודה פקידותית וכד'). בניגוד אליהם, בעלי המקצועות המחייבים השכלה גבוהה, ממוקמים בחצי העליון של הפירמידה, על כן טווח האפשרויות המקצועיות שלהם רחב יותר. הדוגמה הכי פשוטה היא הסבה מקצועית להוראה שממוצבת נמוך, או מעבר ממקצועות טכנולוגיים למקצועות בעולמות השיווק או משאבי האנוש הממוצבים שניהם מתחת למקצועות הטכנולוגיים.

יחד עם זאת, ולמרות טווח האפשרויות הרחב יותר, גם בעלי השכלה גבוהה ממעטים לשנות מקצוע, קודם כל בגלל הוויתור על שכר. לכן מעט מאוד גברים עושים הסבות מקצועיות, פשוט מפני שכמפרנסים עיקריים הם לא יכולים להרשות לעצמם את המהלך. נשים, לעומתם, נוטות יותר להחליף מקצוע, שכן רבות מהן מכניסות "משכורת שנייה" שמאפשרת פשרה עמוקה יותר.

לסיכום, אם אתם רוצים לשפר שכר, אל תבנו על מעבר למקצוע אחר, מקסימום על מעסיק אחר במקצוע שלכם. אבל אם אתם רוצים לשפר שביעות-רצון מהעבודה, זה בהחלט אפשרי, בתנאי שאתם מוכנים, ויכולים להרשות לעצמכם את המחיר הכלכלי.