הזוכים הראשונים של מחיר למשתכן התחילו למכור דירות. כמה הם הרוויחו?

כ-15% מרוכשי דירות במסגרת הפרויקטים הראשונים ב"מחיר למשתכן" בעפולה וכ-13% מרוכשי הדירות בפרויקטים הראשונים בלוד מכרו או מוכרים את דירותיהם. חלק משמעותי אחר רכשו מאז דירות נוספות - כך חושף אגף הכלכלן הראשי בסקירת חודש יולי 2023 בשוק הנדל"ן. מדובר במידע האמפירי הראשון שנחשף על התנהלות זוכי התוכנית הממשלתית.

המוכרים בעפולה הפיקו רווח של 635 אלף שקל מהעסקאות, ואילו אלה בלוד הפיקו רווח של מיליון שקל.

● בדיקת גלובס | מחירי הדירות בירידה? אלו האזורים שבהם ניתן בעיקר לראות את המגמה 
● כסף בקיר | לימור קנתה שתי דירות בפולין, אורן רכש בחיפה. חזרנו לבדוק מה קרה להשקעות שלהם
● רק 20% מתושבי תל אביב יכולים לרכוש דירה בעיר. ומה קורה בירושלים?

"בהינתן פרק הזמן הקצר יחסית שחלף ממועד תום תקופת 'החסימה', בפרט בהינתן הרמה הנמוכה של עסקאות בשוק מאז הרבעון השני אשתקד הבולטת במיוחד בדירות יד שנייה, שיעור זה מרמז על שכיחות גבוהה יחסית של רוכשים שכלל לא התכוונו לגור בדירה", נכתב בסקירה. 

על רוכשי הדירות במסגרת התוכניות הממשלתיות חל איסור על מכירתן בתקופה הקצרה מבין השתיים: 5 שנים מיום קבלת טופס 4 (אכלוס) לפרויקט או 7 שנים ממועד הזכייה בהגרלה. 

רווחים נאים

הרכישות הראשונות שבוצעו במסגרת "מחיר למשתכן" נרשמו ב-2016, כלומר לפני 7 שנים, והכלכלן מצא מספר מצומצם של פרויקטים, שבהם ניתן לרוכשים למכור את הדירות שקנו. שני הבולטים שבהם התבצעו בעפולה ובלוד, והם כללו 550 דירות בסך-הכול.

הכלכלן מצא כי בעפולה, 10.9% מהרוכשים כבר מכרו את דירת "מחיר למשתכן", ואולם יש כאלה שכבר רכשו דירות חליפיות, וטרם מכרו את הדירות שבהן זכו בתוכנית. כשכוללים אותם, הכמות מגיעה ל-14.5% מכלל הזוכים. בלוד עומד שיעור מי שמכרו את דירתם על 4.5% (נזכיר כי בלוד השתחררה החסימה רק בחודש מרץ השנה), כאשר בהכללת הדירות "על המדף" מגיע שיעור זה ל-12.6%. 

הכלכלן מדווח כי העסקאות הניבו למוכרים רווחים נאים: בניתוח רווח ההון הריאלי של מי שכבר מכרו את דירת "מחיר למשתכן" בעפולה, נמצא כי בממוצע הוא הגיע ל-635 אלף שקל - רווח הון ריאלי של 78% ביחס למחיר הדירה שרכשו; ואילו בלוד הרווח הריאלי הממוצע הגיע למיליון שקל - עלייה ריאלית של 124% לעומת המחיר בו רכשו את הדירה.

הרוכשים הפכו למשקיעים

ממצא מפתיע אחר הוא שחלק משמעותי מקרב הזוכים, שלפני 7 שנים היו מחוסרי דירה, הפכו מאז למשקיעים ורכשו דירה נוספת: בעפולה שיעורם הגיע ל-6.7%, ובקרב הרוכשים בלוד עומד שיעור זה על 5.3%.

מדובר בשיעור גבוה. לשם השוואה, על-פי סקר הלמ"ס, שיעור משקי הבית שבעלותם יותר מדירה אחת עומד על כ-10%, כאשר מדובר במשקי בית בגילאים מבוגרים משמעותית מאלה של רוכשי "מחיר למשתכן". הגיל הממוצע של רוכשי דירות להשקעה מגיע ל-55, ומנגד הגיל הממוצע של הרוכשים בשני פרויקטים אלה של "מחיר למשתכן" בלוד ועפולה עמד בעת הרכישה על 33 שנים, כלומר היום הם בני 39 בממוצע.

"אין בידינו די נתונים כדי להסביר את השכיחות הגבוהה יחסית של מי שהפכו להיות בעלי דירה נוספת בקרב רוכשי 'מחיר למשתכן' בלוד ועפולה, ובאיזו מידה אם בכלל שימשה הבעלות על הדירה אותה רכשו במסגרת 'מחיר למשתכן' כבטוחה למשכנתה נוספת. ניתוח רמות השכר של רוכשים אלה מלמד על שכיחות יחסית לא מבוטלת גם בקרב מי שאינם בעלי רמות שכר גבוהות", כתב הכלכלן הראשי בסקירה.