הגנרל שבטוח: הסיכויים שחיזבאללה יפתח חזית בצפון דווקא עולים

על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הכתוב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

והפעם: מי ינהיג את הפלסטינים אחרי המלחמה, מה רואים בלבנון בתור המסר המרכזי של נאום נסראללה, ומה בדיוק ההבדל בין הפסקת אש להפוגה הומניטרית?

● האם איסמעיל הנייה ידע על המתקפה, והשער המרגש של הסאן הבריטי
● דעה | גם אם לא יודו בכך פומבית: זה מה שבאמת חושבים בסעודיה על חמאס  
● האם כדאי לישראל שבית הדין בהאג יחקור את מעשי הטבח של 7 באוקטובר? 

1הסיכויים להתערבות מצד איראן עולים

אמש כתב לבלומברג ג'יימס סטוורידיס, אדמירל בצי האמריקני בדימוס, לשעבר מפקד פיקוד אירופה והכוח הצבאי של נאט"ו באירופה, על הסיכוי שאיראן תשתמש ב-130 אלף הטילים שבידי חיזבאללה, בצפון ישראל. ההערכה של סטוורידיס מיד לאחר המתקפה של חמאס, להתערבות ישירה של איראן או באמצעות ארגון פרוקסי הייתה נמוכה יחסית, בסביבות 10%. אך בשלב זה, לצד הביקורת העולמית הגוברת על ישראל בשל אבדות האזרחים בעזה, איראן נעשית מחוזקת יותר, הסביר, וכעת היא "בודקת את המים" על ידי שורה של פעולות, כולל כ-20 התקפות פרוקסי על כוחות ארה"ב בעיראק ובסוריה שמטרתן להעריך תגובות פוטנציאליות של ארה"ב, ובכך "מעריכה את היעילות של הסלמה", לדבריו.

"ראיתי התפתחות כזו בעבר, במפרץ הערבי, כשהייתי ראש מחלקה בסיירת 'אגיס' בסוף שנות ה-80", כתב. "בסופו של דבר, נאלצנו להשמיד נתח משמעותי מהצי האיראני במבצע גמל שלמה באפריל 1988". כעת, הסיכויים למתקפה רצינית מצד איראן עלו לדבריו למעל 20%, וזה "עלול להיות כרוך בסגירת מצר הורמוז, לגרום לעלייה חדה במחירי הנפט ולהוביל להתפתחויות בלתי צפויות באזור", כתב.

מתוך בלומברג, מאת ג'יימס סטוורידיס. לקריאת הכתבה המלאה. 

2האם מרואן ברגותי יביא שלום לעזה?

בפראנס24 מהרהרים על ההנהגה העתידית של הפלסטינים, והעלו אמש את הסיכוי שהטרוריסט מרואן ברגותי, מנהיגה לשעבר של תנזים, פלג מיליטנטי של פת"ח שנעצר על ידי ישראל בשנת 2002 ונידון לחמישה מאסרי עולם, יהפוך למנהיג הפלסטינים לאחר המלחמה, או כפי שהגדירה הכותרת, "יביא שלום לעזה".

הטענה המרכזית היא כי במהלך השנים ברגותי מיצב את עצמו כאדם היחיד המסוגל לאחד קבוצות פוליטיות פלסטיניות יריבות. "הוא מקורב לחמאס וליווה את הקבוצה במספר הזדמנויות. הוא הצליח לגרום לחמאס ולפת"ח להסכים ביניהן", הסביר לעיתון ז'אן פול שאנולו, מ-iReMMO (מכון מחקר צרפתי לחקר המזרח התיכון). עוד צוין כי בשנים האחרונות התגלה ברגותי בסקרים הפלסטינים כדמות הפופולרית ביותר בקרב צעירים, הרבה לפני עבאס ומנהיג חמאס איסמעיל הנייה.

מתוך פראנס24, מאת אסייה אמזה. לקריאת הכתבה המלאה. 

3מה חשבו בלבנון על נאום נסראללה?

"נאומו האחרון של נסראללה הדגיש מסר מרכזי", נכתב אמש בעיתון הלבנוני אלג'ומהוריה. לעומת נאומים קודמים, דבריו של נסראללה לא התמקדו באיומים חריפים על ישראל. הפעם, הנאום הדגיש כי הקרב העיקרי של ציר ההתנגדות, הן בלבנון והן באזור הרחב יותר, הוא מול ארה"ב, נכתב. לעומת זאת, הסכסוך עם ישראל נתפס כהיבט פחות משמעותי, כמעט כמו שלב או הישג אגבי. לראיה צוין כי נאומו של נסראללה נשא יותר איומים על ההשפעה והאינטרסים הצבאיים האמריקאיים מאשר על ישראל.

עוד נכתב כי אחת הנקודות החשובות בנאום הייתה שנסראללה הטיל על הממשל האמריקאי אחריות למלחמה בעזה ולמעשי הטבח: "אמריקה יכולה לעצור את התוקפנות מול עזה משום שזו התוקפנות שלה. מי שרוצה למנוע מלחמה אזורית צריך למהר להפסיק את התוקפנות נגד עזה". באשר לאיום הישיר על ארה"ב, צוטט נסראללה בדבריו: "אמריקה, על חייליה, הציים והבסיסים שלה, היא זו שתשלם את המחיר של כל מלחמה באזור".

מאמר מערכת מתוך אלג'ומהוריה. לקריאת הכתבה המלאה.

4"הפסקת אש" או "הפוגה הומניטרית"?

בעוד שמנהיגים בסוכנויות האו"ם, מחוקקים אמריקאים וגורמים בסנאט קוראים כל אחד בתורו ל"הפסקת אש" או ל"הפוגה הומניטרית", בוושינגטון פוסט ניסו אמש לעמוד על ההבדל בין המונחים. "הפוגה הומניטרית היא, באופן כללי, עצירה או הפחתה של הסכסוך למשך זמן קצר יותר ומתמקדת באופן אידיאלי בהכנסת סיוע לאזור מסוים", אמר גרנט רומלי, גורם רשמי לשעבר בפנטגון וכעת במכון וושינגטון למדיניות המזרח הקרוב. "הפסקת אש היא רשמית יותר. היא בדרך כלל תוצאה של מו"מ בחסות או בסיוע צד שלישי שיכול להימשך ללא הגבלת זמן כל עוד שני הצדדים של הסכסוך דבקים בו". בנוסף, הוסבר כי המונח "הפסקת אש" כל כך טעון עד שכמה מחוקקים אמריקאים השוו קריאה להפסקת אש עם כניעה לחמאס.

מתוך הוושינגטון פוסט, מאת סמי ווסטפול, דן רוזנצוויג זיף, ואביגיל הוסלונר. לקריאת הכתבה המלאה. 

5 מה יקרה לכלכלות מצרים, ירדן ולבנון התלויות בתיירות?

המלחמה בעזה מאיימת על הכלכלות השבריריות והתלויות בתיירות של מצרים, ירדן ולבנון ומעוררת חשש שההשפעה תתפשט ברחבי המזרח התיכון, נכתב הבוקר בפיננשיאל טיימס. בירדן, שבה התיירות מהווה 10% מהתוצר המקומי הגולמי, המלחמה עוררה שורה של ביטולים, הסבירה חברת תיירות אחת לעיתון. במצרים, הממשלה כבר פנתה לקרן המטבע הבינלאומית (IMF) בבקשה להקל על המשבר הכלכלי שלה, לאחר שהזמנות רבות לסיני בוטלו. "אנחנו מאמינים שזה עש ילעלות למצרים מיליארדי דולרים באובדן הכנסות מתיירות רק בשנה הכספית הזו [...] למצרים אין את מאגרי המט"ח לספוג פגיעה כזו", אמר לעיתון פארוק סוסה, הכלכלן האזורי של גולדמן זאקס.

מתוך הפיינשיאל טיימס, מאת סימון קר. לקריאת הכתב ההמלאה.