ענף התיירות הוא אחד מהנפגעים העיקריים במשק: "דורשים סיוע מיוחד"

התיירות היא אחד מהנפגעים העיקריים מבין ענפי המשק כתוצאה מהמלחמה בחמאס ומהמצב הביטחוני הקשה במדינה. הענף, שהיקף ההכנסות בו בשנת 2022 נאמד ב־13.5 מיליארד שקל, נפגע פגיעה אנושה בשל היעדר כניסת תיירים לישראל, ועבר מפעילות מלאה לעצירה מוחלטת לרמה של אפס תיירים. בענף תובעים מהמדינה סיוע, שיביא בחשבון את הפגיעה המיוחדת בו, ולא יסתפק במתווה שפרסם האוצר בימים האחרונים, שאינו מבחין בין הענפים השונים. 

● התאוששות חלקית: האופנה ובתי הקפה מתחזקים, ענף התיירות צונח 
● בענף התיירות מאשימים: מתווה האוצר לא רלוונטי למציאות, המדינה מפקירה אותנו 
● נורווג'יאן קרוז ליין מבטלת את הקרוזים לישראל. והיא לא היחידה

דוגמה אחת לביקורת המושמעת בקרב חברות התיירות על מתווה האוצר נוגעת למנגנון שלפיו רק חברות עם מחזור של עד 400 מיליון שקל יקבלו פיצוי, שמתעלם לדברי גורמים מהתחום מכך שפעילותן נעצרת לגמרי, וששולי הרווח הנמוכים בו הופכים את רף ההכנסות האמור לבלתי רלוונטי עבורן.

כדי לענות על הבעיות הללו, שר התיירות חיים כץ פעל בימים האחרונים לגיבוש מתווה סיוע ייעודי לעסקים בתחום התיירות הנכנסת והיוצאת, כדי לאפשר שימור והתאוששות מהירה ביום שאחרי המלחמה. מי שכתב את התוכנית הוא ד"ר אביגדור קפלן, שהיה מנכ"ל משרד התיירות, והתנדב לסייע לבקשת השר. ההצעה של השר כץ וקפלן טעונה דיון בוועדת הכלכלה ואישור של ועדת הכספים, במסגרת התוכנית הכלכלית. 

מה כולל מתווה הסיוע

במסגרת המתווה ייכללו גם החברות שמחזורן עולה על 400 מיליון שקל. גם חברות התעופה יוחרגו בעניין מגבלת המחזור, ויינתן שיפוי בגין שימור עובדים ללא הגבלת תקרת השכר. נוסף על כך, תוקם קרן למתן הלוואות לחברות התעופה, ותינתן ערבות מדינה על חלק מסכום כל הלוואה. כל מלון ייחשב כיחידת רישום עצמאית לצורך חישוב הסיוע, ויינתן מענק שיפוץ למלונות בגובה 400 מיליון שקל. מלונות שאירחו את תושבי היישובים שהתפנו יקבלו מענק חד־פעמי לשיפוץ החדרים ושטחי המלונות, בשיעור של 18% מהכנסותיהם מהמדינה.

לצד זאת, מארגני התיירות יוכלו להגיש דוח משלים, שיכלול גם את התשומות החייבות במע"מ בשיעור 0% לצורך חישוב המענק. נוסף על כך, כדי לאפשר למארגני התיירות לשמר את כוח־האדם המקצועי - גובה הפיצוי לא יוכפל בשיעור ירידת המחזור, והפיצוי בסעיף השכר לא ייכלל בתקרת הפיצוי החודשי.

המתווה הכללי שפרסם האוצר עורר ביקורת קשה שבעקבותיה שופרו מעט התנאים, וכעת לפי המתווה הקיים, עסק ברמת הפגיעה הגבוהה ביותר - כלומר מושבת בפועל מאז פרוץ המלחמה - זכאי להחזר של 22% מההוצאות הקבועות. המענק השני יינתן לעסקים בגין השתתפות בשכר העובדים, כשהחישוב הוא שיעור הפגיעה בהכנסות כפול 75% מהוצאות השכר של העסק.

להבדיל מתקופת הקורונה, שבה המדינה דרשה מעסקים לנעול את הדלתות והנחתה את העובדים להישאר בבית, כעת באוצר יש אינטרס משקי שכל מי שיכול להמשיך לעבוד, יעשה זאת. באוצר לא מעוניינים לסבסד את דמי החל"ת כמו בתקופת הקורונה.

בענף התיירות הנכנסת עושים הכול כדי שיוכלו להמשיך להעסיק את כוח־האדם למרות שאין עבודה. לדברי גורמים בענף, עובדים בתיירות הנכנסת הם בעלי הכשרה של כמה חודשים, ומה שמייחד אותם אלה הקשרים שיש להם בעולם, ההיכרות עם המנטליות שיש בקהילות בעולם וצורת העבודה. אם בענף ישחררו את העובדים, הם ייאלצו להתמודד עם עוד כמה חודשים של הכשרות, נוסף על שיקום התעשייה.

לדברי יוסי פתאל, מנכ"ל לשכת מארגני התיירות הנכנסת בישראל, הבעיה מתחילה ונגמרת בזה שהממשלה בכל פעם ממציאה מחדש את אותו הפתרון. "העובדה שאין תוכניות מוכנות למשברים כאלה, זו מזימה להבטחת תעסוקה לבירוקרטים בשעת משבר", מאשים פתאל בשיחה עם גלובס. "משברים כאלה הם עניין שבשגרה אצלנו, וכשיש משבר, כולם נזעקים להמציא פתרונות. לבסוף, זה אותו הפתרון. המרוץ הזה לעשות אותו דבר, כאילו המשבר זה משהו חדש, הוא על סף המגוחך, הרשלנות ומחדל ביחד", אומר פתאל.

מדינת ישראל ניסתה להיערך לזה, אבל לא מיישמת את מה שהיא החליטה. בשנת 2015, לאחר מבצע "צוק איתן", הממשלה הבינה שנדרשת תוכנית חירום לסיוע לשוק לאחר אירועים גאו־פוליטיים. נקבע כי משרד האוצר יתקצב את משרד התיירות וגורמים נוספים כדי להתמודד עם הקשיים והאתגרים של התעשייה אחרי המלחמה.

פתאל תוקף: "אומנם יש את החלטת הממשלה הזו, אבל הם שמו אותה במגירה, לקחו את המפתח וזרקו אותו לים. בכל משבר, כולם זועקים שענף התיירות הוא הענף שנפגע הכי יותר. במקביל לזה זועקים שמדובר בענף קריטי לפריפריה, שהוא ענף היצוא הרביעי במדינה, והוא מהווה 15% ממקומות העבודה בפריפריה". לדבריו, תמיד הבעיה היא בעיית כוח־האדם המקצועי שצריך לצאת לחל'ת.

לפי אתר לשכת מארגני התיירות הנכנסת בישראל, הלשכה המאגדת בתוכה 250 חברות נסיעות העוסקים בתיירות נכנסת וכ־2,000 עובדים. מדובר בענף שבו כל עובד מכניס בממוצע למדינה 1.1 מיליון דולר בשנה. "מדובר בהוצאה נמוכה כדי לשמר עובדים שמכניסים המון כסף למדינה בטווח הארוך", אומר יוסי פתאל, מנכ"ל הלשכה.

"מקווים שהמתווה יעבור"

בתגובה למתווה שמנסה לקדם כעת שר התיירות, אומר פתאל כי "המתווה הוגן, הוא נכון, גם אם הוא לא באמת עונה על כל מה שאנחנו צריכים. אין מקום לביקורת על ההצעה הזו. אנחנו מקווים שהמתווה הזה יעבור ויאפשר לנו לשרוד", אומר פתאל.

מה דורשים כעת בענף התיירות הנכנסת מהמדינה? ראשית, לתקן את הלקונות שבמתווה הקיים. לדוגמה, במשרד האוצר מחשבים את ההוצאות לפי מה שמדווח למע"מ. בענף התיירות לא מדווחים על כל ההוצאות עבור רכישת בתי מלון, כי הן במסלול מע"מ בשיעור אפס, והמדינה לא מעוניינת שידווחו על כך. במילים אחרות, בשל עלויות המכר שאינן מדווחות, חברות התיירות הנכנסת יקבלו עשירית ממה שכל חברה תקבל. שנית, בענף מבקשים שהסיוע שהממשלה מציעה יימשך גם ארבעה חודשים לאחר המלחמה, כי אלה חודשים שבהם לא תהיה תיירות עדיין, והם ינסו לפעול כדי להשיב את התיירות לישראל.

לדברי פתאל, "אנחנו היינו צריכים להתחיל את העונה הכי טובה מאז שנת השיא של 2019, הביקושים היו אדירים, ולא היה לנו חדרים פנויים".

ההערכות בשוק הן שענף התיירות הנכנסת בישראל היה אמור להגיע ל־4 מיליון תיירים לפחות עד סוף השנה. לפי נתוני משרד התיירות, עד וכולל חודש ספטמבר השנה, הגיעו לישראל 2.8 מיליון תיירים. לדברי פתאל, כל תייר מוציא בישראל כ־1,700 דולר במהלך שהותו בישראל. מדובר בכ־1.2 מיליון תיירים, שהיו אמורים להכניס כ־8 מיליארד שקל.