"סכנה קיומית לכל חברת תשתיות עם פחות מ־20 עובדים"

המשבר בענף הבנייה מגיע גם לתחום התשתיות: חברת בנייה קטנה כבר הגיעה לבית המשפט בבקשה להקפאת הליכים ומינוי נאמן • בענף התשתיות מזהירים ממגמה שתוביל בתוך זמן קצר למשבר: "יש קבלנים שבוכים בדמעות"

העבודות על הקו הירוק של הרכבת הקלה. רק מכונות הכרייה ממשיכות לפעול / צילום: כדיה לוי
העבודות על הקו הירוק של הרכבת הקלה. רק מכונות הכרייה ממשיכות לפעול / צילום: כדיה לוי

חברת בנייה שעובדת עם רכבת ישראל הגישה בשבוע שעבר בקשה להקפאת הליכים ומינוי נאמן. בבקשתה של חברת בן שטרית אלי בע"מ היא ציינה כי נקלעה ל"סחרור תזרימי" שנוצר כתוצאה מהתייקרות של תשומות הבנייה על רקע המלחמה באוקראינה תוך שרוב המחירים בחוזיה לא הוצמדו למדד תשומות הבנייה. בנוסף ציינה החברה כי בחודש ספטמבר, בעקבות חגי תשרי, היה העדר של פעילות ביצוע משמעותית, שבסופו גם פרצה מלחמת חרבות ברזל - כל אלו "הובילו למצב שבו תזרים המזומנים של החברה נפגע עד כדי חוסר יכולתה לעמוד בהתחייבויותיה השוטפות כלפיי ספקיה ונותני השירותים שלה".

רעים יעברו לתל אביב, בארי עדיין מתלבטים: החיים הזמניים של המפונים מעוטף עזה
תושבי דרום מזרח תל אביב: אין מספיק מקלטים, שהעירייה תדאג לנו
הלמ"ס: ערב המלחמה אשקלון כיכבה במכירת דירות חדשות 

בבקשתה, שהוגשה באמצעות עו"ד חובב ביטון, הסבירה החברה שבמשך שנים היא התמודדה עם גירעון כתוצאה מהפערים בעלות תשומות הבנייה והתמודדה עם גירעון זה באמצעות "מימון" חשבונות מאושרים, אלא שהריבית האמירה בצורה משמעותית. היעדר הפעילות בחודשים האחרונים הביאה לכך שהחשבונות המאושרים היו "בערך מינורי אל מול התחייבויות קשיחות". לכל אלו נוספו לקושי בגבייה מלקוחות ציבוריים כמו חברות ממשלתיות ורשויות מקומיות.

מדובר במקרה אחד שלעמדתם של גורמים רבים בענף התשתיות משקף את מצבן של לא מעט חברות קבלניות שמתמודדות עם מחסור בעובדים פלסטינים, עם עלויות מימון גבוהות מאוד, עם מעט עבודה ועם התחייבות רבות. כל זאת לצד אתרי עבודה ריקים ומגודרים בלב הערים בישראל.

מיזמי התשתית מנוהלים באמצעות חברות התשתית הממשלתיות והרשויות המקומיות. אלו מעסיקות קבלנים שזוכים במכרזים והקבלנים הגדולים מעסיקים פעמים רבות קבלני משנה קטנים. אצל כולם חסרים כעת עובדים והיקף העבודה צנח משמעותית גם לאחר החזרה לאתרי הבנייה, ולכן כולם נדרשים להתמודד עם אתגרים כלכליים. אבל הקבלנים הקטנים יותר הם אלו שעלולים להיפגע ולחדול מלהתקיים. בחברות הממשלתיות החלו לשחרר מקדמות בהנחיית החשכ"ל אלא שגורמים בענף מסבירים שהכסף עדיין לא הגיע לכולם ושבשונה מהחברות הממשלתיות המצב ברשויות המקומיות גרוע יותר, במקרים מסוימים פשוט אין עם מי לדבר מאז פרוץ המלחמה.

"אתרי העבודות חזרו לפעול כמו בענף הבנייה למגורים אבל לא כולם והעצימות היא מאוד נמוכה", מסביר גורם בענף. "קודם כל מבקשים מאתנו לא לעבוד באתרים מסוימים כי לא רוצים להרעיש לתושבים, אחרים לא מסכימים לעובדים ערבים אפילו אם יש להם תעודת זהות כחולה, ורוב הרשויות לא מאפשרות לעבוד בלילות. לחברות הגדולות יש גב כלכלי אבל בחברות קטנות המצב אחרת, יש קבלנים שבוכים בדמעות".

אתרי העבודות עומדים ריקים

גורם אחר מסביר שהמצוקה לא רק אצל הקבלנים אלא אצל כלל החברות בענף. כך למשל שכרה של חברת ניהול פרויקטים נגזר מהחשבונות של הקבלן ואם הוא מייצר חשבונות נמוכים בהרבה - לא בטוח שיהיה לו כסף לשלם לעובדיו. מנהלי עבודה כמו גם קבלני ביצוע מקיימים גם מערכת חוזים עם קבלני משנה ויועצים והמשבר משתרשר גם אליהם. כל זאת לצד חוסר ודאות כשפרויקטים חדשים עדיין לא יוצאים לדרך וברור שסדר העדיפויות הלאומי ישתנה. "גם אם יש לי כסף החודש, בחודש הבא אצטרך ללכת לבנק להביא כסף, הבעיה היא שהכסף של הבנק גם עולה הרבה מאוד כסף. חברות קטנות של עד 20 עובדים יתקשו לעמוד בזה ועבורן יש סכנה קיומית", מוסיף גורם אחר.

בינתיים חלק מאתרי העבודות שכוללים בעיקר סלילת נתיבי אופניים ונתיבים לתחבורה ציבורית עומדים ריקים, בבניית רשת הרכבות הקלות חלים עיכובים בעקבות המלחמה ועצימות העבודה נמוכה כמו גם בפרויקטים של הנחת מסילות רכבת ושדרוגם. בסך הכול ביצוע פרויקטים בסך 100 מיליון שקל כבר נדחו לשנה הבאה.

שירי בכר־מסאמי, סמנכ"לית בהתאחדות הקבלנים, מסבירה כי בשונה מבנייה למגורים, תחום התשתיות נסמך בעיקרו על עובדים פלסטינים, שאינם עובדים מאז פרוץ המלחמה בישראל. לדבריה, "בתשתיות, מלכתחילה הסכומים גדולים אבל הרווח הוא נמוך ואין רווחים גדולים כמו בתחום הנדל"ן. נוסף על כך, העובדים הזרים שהבאנו לישראל מתמצאים יותר בעבודות מגורים ופחות בפיתוח ובתשתיות ולכן ברגע שהתחילה המלחמה אותם 70 אלף פלסטינים שנתלשו ביום אחד מהענף עבדו בעיקרם בעולם התשתיות. לכן המחסור מורגש עוד יותר - בטח כשהעובדים הזרים לא מיומנים בתשתיות ואין להם רישיון להפעיל כלים".

"משרד התחבורה אינו מכיר פניות בנושא"

עוד אומרת בכר־מסאמי כי "ברקע המשבר עכשיו כשאתרי עבודה גם נסגרו לחלק מהזמן, הוחרגנו מחוק מוסר תשלומים, ומוסר התשלומים שמלכתחילה היה ירוד בשלטון המקומי התדרדר ורשויות הפסיקו לשלם לקבלנים לרבות חשבונות שכבר אושרו. לעומת זאת, הבנקים, הספקים וכל מי שהקבלן חייב לו כסף הפכו להיות בלי ימי אשראי. למעלה מ־80% מהקבלנים הם קטנים ובינוניים ואלו עסקים שמאוד קרובים לקריסה, קבלנים אלו הגיעו מלכתחילה מתוחים מאוד למלחמה כי הם נמצאים באירוע רודף אירוע מאז הקורונה. אומרים לנו באוצר זה סך הכול כמה שבועות להחזיק, אבל מתעלמים מהמצב עוד קודם למלחמה שכלל התייקרות תשומות, מוסר תשלומים בעייתי וריבית עולה".

בינתיים, במשרדי הממשלה מסרבים להתרגש מהאזהרות למשבר שבדרך. "משרד התחבורה והבטיחות בדרכים אינו מכיר פניות בנושא זה מטעם חברות התשתית", נמסר ממשרד התחבורה והוסיפו כי "בעקבות המלחמה, הנחה החשב הכללי על זירוז התשלומים לחברות, כך שיתאפשר להן לשמור על פעילות רציפה וסדירה".

גורמים בממשלה ששוחחו עם גלובס סבורים שבמרבית המקרים השוק הפרטי ידע להתגבר על הפערים באמצעות עובדים אחרים. ייתכן שלאחר המלחמה ואולי אף במהלכה ההשקעה בתשתיות תגדל שכן מדובר בתקציבים מעודדי צמיחה, אלא שכלל לא בטוח שהחברות יצליחו להחזיק מעמד עד אז.

ברכבת ישראל מסרו ביחס לחברת בן שטרית אלי בע"מ כי "הרכבת פועלת מאז תחילת המלחמה להקדמת תשלומים לקבלנים ולספקים, על מנת להקל עליהם ככל הניתן בשעה קשה זו. מדובר בספק אחד עמו יש לרכבת התקשרות, ששולמו לו כל התשלומים במועדם. הרכבת כמובן תפעל בהתאם להחלטות בית המשפט אליו פנה הקבלן בבקשה להקפאת הליכים".