הפכו אגורות לשקלים: כך התכווצו ממצאי מחקר אודות עסקות "שורט" ערב מתקפת החמאס

בעקבות פניית גלובס תוקנו ממצאי המחקר שפורסם בארה"ב, ובין היתר הוקטן הרווח הפוטנציאלי ממכירה ב"שורט" של מניות בנק לאומי - מ-3.2 מיליארד שקל ל-32 מיליון שקל בלבד • החוקרים: "תיקון הנתונים אינו משפיע על הממצאים"

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock
בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

יום לאחר סערה שחולל פרסום מחקר שרמז על כך שמשקיעים גרפו רווחי עתק בעסקאות "שורט" על מניות הנסחרות בבורסה בתל אביב ערב מתקפת החמאס ב-7 באוקטובר, על בסיס מידע פנים לכאורה, תוקנו נתוני המחקר  באופן דרמטי - קיזוז שני אפסים מהיקף העסקות והרווח הפוטנציאלי שנרשם בגינן. 

מחקר שנוי במחלוקת: האם שורטיסטים הרוויחו הון ממתקפת חמאס נגד ישראל? 
"ניפחו את ההפסד": בבורסה יוצאים נגד המחקר שקבע כי בוצע שורט על מניות ישראליות ערב המלחמה 

המחקר שפרסמו פרופ' רוברט ג'יי ג'קסון מאוניברסיטת ניו יורק ופרופ ג'ושוע מיטס מאוניברסיטת קולומביה, מצא בין היתר עדויות לבניית פוזיציית שורט (מכירה בחסר) בהיקף של 4.5 מיליון מניות של בנק לאומי, בשבועות שקדמו לפרוץ מלחמת "חרבות ברזל".

בגרסה הראשונה של המחקר נעשה חישוב מוטעה של גודל הרווח הפוטנציאלי שנבע מצניחת מניית בנק לאומי  לאחר פרוץ המלחמה. בעקבות פניית גלובס עדכנו החוקרים את החישוב -  שבוצע בטעות לפי מחיר מניות בשקלים במקום באגורות (שבהן הן נקובות) - כך שהיקף הרווח הפוטנציאלי ממהלך שכזה ירד מ-3.2 מיליארד שקל ל-32 מיליון שקל. 

בבורסה בתל אביב יצאו בתגובה חריפה לממצאי המחקר - הן בנוגע לחישוב המספרי השגוי וגם לעצם ההתכנות של ביצוע מכירת שורט כה משמעותית במניות הבנק הגדול במשק.

סמנכ"ל המסחר בבורסה, יניב פגוט, אמר אתמול (ב') כי "נניח שמישהו ביצע שורט ענק במניה. מי שעשה את אותו השורט יהיה שקוף בפני הרגולטור המקומי, משום שהוא צריך לחתום על הסכם השאלה מול חבר הבורסה. אז יבוא איזה 'חמאסניק' או איש קש מטעמו ויחתום על השאלת מניות בבורסה? גם אם מישהו רוצה להשאיל מניות בהיקף כספי של חצי מיליארד שקל, הוא צריך להזדהות בפני הבנק, לקחת מסגרת אשראי. אז הבנק צריך את המידע במי מדובר". 

החוקרים: התיקון הנתונים אינו משפיע על הממצאים

בעקבות פניית גלובס שלחו החוקרים מתכונת עדכנית של מחקרם וציינו כי עדיין מדובר בטיוטה. לדבריהם, עודכן החישוב השגוי שבוצע ברווח התאורטי מפוזיציית החסר במניית לאומי.

עם זאת, החוקרים הדגישו כי מבחינתם, הדבר אינו משנה את תוקפן של ההערכות העיקריות שעלו מהמחקר. הממצאים העלו כי משקיעים "מיודעים" (informed) פעלו לכאורה לבניית פוזיציות במניות לאומי ובתעודת סל שעוקבת אחרי מניות ישראליות בשם EIS, שמונפקת על-ידי MSCI World, טרם מתקפת החמאס.

החוקרים מסרו עוד כי "אנו מעריכים את הערותיה של הבורסה בנוגע למחקר שלנו, (הערות) שאינן משפיעות על הממצאים שלנו לגבי המסחר בבורסה או בתעודות הסל של MSCI. עדכנו את הטיוטה שלנו כדי לשקף אותן. אנו מקווים שהבורסה תמשיך לעסוק בממצאים שלנו - כולל על-ידי חקירה האם וכיצד הרוויחו סוחרים מיודעים (Informed Investors) מהאירועים הטרגיים של ה-7 באוקטובר".

לגבי תעודת הסל EIS, המחקר גורס כי בוצעו פעולות שורט (מכירות בחסר) בהיקפים חריגים ערב מתקפת חמאס. כמו כן, פעולות דומות בוצעו על-פי טענת החוקרים לקראת ליל הסדר ב-2023, מועד שבו - כפי שעלה מפרסומים בעת האחרונה - שקל חמאס לבצע מתקפה שבסופו של דבר לא יצאה לפועל.

עם זאת, פעילים בשוק העריכו כי ייתכן שפעולות השורט בתעודת הסל המדוברת נעשו כחלק מעדכון רבעוני של ניירות הערך הנכללים בתעודה (בין היתר מניות הבנקים הגדולים, ענקיות הטכנולוגיה צ'ק פוינט, נייס ו-Wix, טבע, איי.סי.אל ואלביט).