דחיית תשלומי הלוואות ומענקים מהמדינה: זכויות העסקים הקטנים במלחמה

אחרי המתקפה הרצחנית של חמאס ב־7 באוקטובר, עסקים רבים חוו טלטלה. היא באה לידי ביטוי לא רק בסגירה המלאה ואז החלקית של רבים מהם, בצניחה בביקושים ובמכירות ובבעיות כח האדם, אלא גם בפחד ובתחושה שהם לבד במערכה, ושאין מי שעוזר להם.

● הפעילות נעצרה, העובדים במילואים: אתגרי העסקים הקטנים במלחמה 

בתום שבועות של בקשות, ניסיונות ואזהרות החלה הממשלה לפרסם תוכניות סיוע שונות כמו דחיית תשלומים, קרן הלוואות חדשה בערבות המדינה ובשלב מאוחר יותר גם תכנית סיוע כוללת למשק על פי הפגיעה בעסק. גם הגופים הפיננסיים החלו לפרסם תכניות סיוע בדמות הלוואות בתנאים נוחים וייעוץ או ליווי עסקי ללקוחותיהם.

בכנס "עסקים זה לזה" של גלובס ודיסקונט נערך פאנל שנושאו "הכרת זכויות ופיתרונות פיננסיים בהיבט של התמודדות עם המלחמה", אותו הנחתה כתבת גלובס אלה לוי־וינריב.

"מתוך ההבנה שהעסקים הקטנים הם הראשונים להיפגע והאחרונים להתאושש ממשברים, אנחנו מבינים את הצורך ללוות אותם. כשפרצה המלחמה והמשק הודמם לחלוטין, נתנו להם את מסכת החמצן הראשונית", סיפרה רוית רוסו־טרש, מנהלת מרחב ירושלים והדרום בחטיבה הבנקאית בדיסקונט.

"נתנו ללקוחותינו באופן חד צדדי תוספת מסגרות אשראי ללא ריבית, ביוזמתנו ועוד לפני שהמדינה נכנסה. נתנו הגדלה של 10% וזה נתן להם אוויר לנשימה. בנוסף, נתנו הלוואות ללא ריבית ויצרנו מתווה דחיות להלוואות. בהמשך נכנס בנק ישראל לתמונה, והציע מתווה של הקלות, במסגרתם הוגדרו לקוחות שכלולים במעגל הראשון והשני", רוסו־טרש הסבירה.

"למעגל הראשון, בין אם אלו יישובים עד 30 ק"מ מהגבול, לקוחות שגויסו בצו 8 או מקורבים לנעדרים, חטופים והרוגים - נתנו פטורים קווי אשראי ללא ריבית, ודחיית תשלומי הלוואות לשלושה חודשים ללא ריבית. את התקופה הזו דיסקונט הרחיב לשישה חודשים. יצרנו גם מתווה הקלות ללקוחות הפרטיים עד 7 ק"מ מהגבול ולהם נתנו פטור לגמרי מתשלומי המשכנתאות לשישה חודשים. מכיוון שהמדינה כולה נקלעה למשבר וכולם צריכים סיוע, אז גם ללקוחות שנפגעו ואינם כלולים במעגל הראשון יש מתווה של הלוואות ודחיות".

עסקים נכנסו למשבר כשהם נושאים עדיין את הגיבנת של הקורונה ועליית הריבית. הפיתרון הוא עוד הלוואות שיכניסו אותם לעוד ריביות ותשלומים?
"עסק קטן צריך לדעת שנדרש ממנו להיות גמיש ויצירתי ולדעת להתנהל בעת משבר. קודם כל יש לבדוק את המודל העסקי, האם יש תחום פעילות משני שאפשר לפתח. אנחנו מנחים אותם לראות איך אפשר להצטמצם ולהתייעל ולבחון עד כמה אתה יכול לפנות למדינה ולצמצם עלויות מימון דרך מענקים, מה אתה יכול לקבל ללא תשלום ריבית, הקלות דרך הרשויות המקומיות, ואז אנחנו תופרים חליפה מותאמת לכל לקוח. כיוון נוסף הוא לבחון צמצום עלויות".

"מי שלא הגיע עם קופת מזומן נמצא בבעיה"

עדי כהן, מנכ"ל ובעלים של רשת הקונדיטוריות 'מתוקה', לא חסך בביקורת על מתווה הפיצויים הממשלתי: "המגזר העסקי צריך ודאות, והמדינה חייבת לייצר אותה. המדינה לא הייתה שם, והיום נמצאת בצורה מאוד חלקית, וזה פגע בחודשיים הראשונים בפעילות. אף אחד לא ידע שום דבר, לאחרונה פורסמו מתווים, אבל הגענו למצב בו התגובה המיידית הייתה חל"ת ונהייתה מדיניות שלא משלמים לאף אחד, וזה יצר ברוך תזרימי להרבה מאוד חברות. מי שלא הגיע עם קופת מזומן נמצא בבעיה אמיתית. פה נכנסה המערכת הבנקאית, ובסוף הגיעה המדינה". כהן מסביר שהוא חווה את האירוע הכלכלי משני צדדי המטבע. "את הצד החיובי אנחנו רואים בעולם בתי הקפה, בהם אנחנו חווים פעילות טובה ובמקרים מסוימים אף עלייה במכירות. כולנו מחפשים את האסקפיזם, וכשיוצאים לקניון קונים את הקפה. מהצד השני, בעולם האירוח הפעילות ירדה לאפס. אין כנסים, העובדים לא במשרד, ומ־8 באוקטובר החל גל ביטולים. פה מתחילה השאלה בארגון מה אתה עושה".

"הדבר הראשון שעשינו היה להזרים מידע"

תוכנית הסיוע של המדינה, למרות שפורסמה 40 ימים מפרוץ המלחמה, היא מקיפה ואמורה לסייע לעסקים להחזיק את הראש מעל המים.

עם זאת, צריך להבין בדיוק מה התוכנית כוללת.

כהן מציין כי התהליך עצמו אינו פשוט וידידותי, ומזהיר כי בעוד חברה גדולה המלווה ע"י יועצים תדע להתמודד, לאדם שמפעיל עסק קטן אין כלים להתמודד עם אירוע כזה.

רואת חשבון ועורכת דין דנה חליפי, שותפה במחלקת מסים עקיפים בפירמת רואי החשבון EY, ייעצה לא למהר ללחוץ על הכפתור אלא להסתכל ולבחון את האלטרנטיבות כדי להגיע למיקסום. "המתווים שפורסמו הם לא הכי פשוטים אז צריך לשבת בריכוז, להקדיש את הזמן ולא למהר. המענק לעסקים קטנים ובינוניים שמחזור הפעילות שלהם עד 400 מיליון שקל הוא לעסקים בכל הארץ, ויש להראות פגיעה של לפחות 25%. צריך שיהיה קשר סיבתי בין המלחמה למצב, לאחרונה שר האוצר הודיע על הארכת תקופת הזכאות, בכפוף לאישור ועדת הכספים.

"במסגרת המענק המדינה תשתתף באחוז מההוצאות הקבועות של העסק. אותו אחוז משתנה בהתאם לפגיעה שחווה - מ־7% עד 22% בהתאם לירידה במחזורים מהשנה שעברה. המדינה גם תשתתף בחלק יחסי של הוצאות השכר של העסק בניכוי תגמולי מילואים. הכל בכפוף לתקרות שנקבעו", היא מסבירה.

"שני מסלולים נוספים שקיימים ממוקדים לאזורים הספציפיים שנפגעו. מענק אחד נקרא מסלול ירוק, שמתייחס ליישובים במרחק 0-40 ק"מ מגבול הרצועה, שם לא נותנים חלק יחסי מההוצאות אלא חישוב של נוסחה שגם ארגונים גדולים מתקשים ביישומה. המענק השלישי הוא אזור הלחימה, 0־7 ק"מ כולל אשקלון ושדרות ו־0־9 ק"מ בצפון, כשבעל העסק צריך להוכיח נזק".

חליפי מדגישה כי ישנה אפשרות לשלב בין המסלולים, למשל במקרה של סניף ברשת שממוקם בטווח המתאים - על הסניף הספציפי ניתן לקבל מענק שמוחל על אותו אזור. במשרד הכלכלה מדגישים כי הם דאגו להזרים ידע ולגשר על חוסר הוודאות, הזכורה היטב עוד מהקורונה, בניסיון להתגבר על בעיית התזרים.

"הדבר הראשון שעשינו היה לפתוח מוקד ולהזרים מידע כדי להתגבר על חוסר הוודאות", אמרה נעמי היימן־רייש, ממלאת מקום מנהלת הסוכנות לעסקים קטנים במשרד הכלכלה. "בהמשך עבדנו מול רשות המסים על דחיות ממע"מ ומול בנק ישראל על הקלות בבנקים והגדלת מסגרות אשראי. במקביל עבדנו עם משרד האוצר על תכנית מענקים וקרן בערבות המדינה.

"הייתה העבודה מול העסקים עצמם. מההיבט הארצי, בהתחלה היינו צריכים ללוות ולהתאים את העסק למצב המשברי. יצאנו בוובינרים והדרכות פרטניות לעסקים".

שלושת הנושאים העיקריים שהטרידו את העסקים בתקופה הזו, לדברי היימן, הייתה מיצוי הזכויות, התזרים וההמשכיות העסקית. ככל שעבר הזמן עלו שאלות לדרישות המוקדמות, וכאן היא מציינת כי הייעוץ ניתן לכל עסק לגופו, בעיקר בקרב העסקים מהעוטף ומהצפון שפונו. "ספר שנסייע לו להשתלב במקום עבודה, מעצבת בגדים שנעזור לה למכור את הבגדים היכן שהיא נמצאת או חנות ספרים שעברה לעבודה במקוון".

רוית רוסו־טרש מבנק דיסקונט מסכמת: "יש כאן משולש: המדינה, הלקוח והבנק, וכולנו אמורים לעבוד יחד".

*** גילוי מלא: הכנס בשיתוף בנק דיסקונט