מבוכה גדולה לרוסיה: אוקראינה הודיעה כי הצליחה ליירט הלילה (ה') לא פחות מ־41 מל"טים מתוצרת איראן שמוסקבה השתמשה בהם במתקפה מרוכזת, מתוך 42 בסך הכל. המל"טים בהם השתמשה רוסיה למתקפה הם, ככל הנראה, החימוש המשוטט (מל"ט מתאבד) "שאהד 136", או בכינויו הרוסי "גראן 2".
● שאלות ותשובות | הטיל החות'י שפגע בספינה בדרך לישראל: מסוכן ועוקף מערכות רדאר
● ארה"ב: 87% מחיילי צבא רוסיה נהרגו או נפצעו מתחילת הפלישה לאוקראינה
לאורך השנים, איראן השתמשה בשאהד 136 כדי לפגוע בביטחון העולמי במקומות שונים: ב-2019, שומש המל"ט בתקיפת מתקני הנפט הסעודיים, והחל מהשנה שעברה, מעבירה איראן אספקה רחבה שלו עבור פלישתה לאוקראינה; כמו כן, המל"ט שימש את החות'ים בתקיפת אוניית המכולות CMA CGM Symi בבעלות חברת Eastern Pacific Shipping של עידן עופר, שהתרחשה ב-25 בנובמבר.
שאהד 136 רחוק מלהיחשב "בחזית הטכנולוגיה", ורחוק מאוד מרמת האיכות של אמצעים מתוצרת ישראל כמו "הארופ" של התעשייה האווירית. האיראנים, בדומה לטורקים, מתבססים על "הנדסה הפוכה", בה משיגים אמצעים או רכיבים מהאויב ומעתיקים אותם. כך, הם מוגבלים מאוד ברמת הקידמה ותמיד נותרים מאחור מול מדינות עם טכנולוגיות מתקדמות כמו ישראל. שאהד 136, שלא נשלט מרחוק, מסוגל לתקוף מטרות קרקע נייחות בלבד - עם נקודות ציון ידועות מראש. הוא נחשב לגרסה מוקטנת של שאהד 131, שייתכן כי לפחות חלק מהמל"טים שאוקראינה יירטו הלילה היו מדגם זה.
מהירותו המקסימלית של שאהד 136 היא 185 קמ"ש והוא מסוגל לשאת כ־50-36 ק"ג חומר נפץ. לצורך ההשוואה, זה כוח נפץ שגדול מפגז ארטילרי של 155 מ"מ. בשל כוח ההרס שלו, הוא תופס מקום מרכזי במלחמת רוסיה־אוקראינה, שהיא בסבירות גבוהה העימות הצבאי בעל השימוש הנרחב ביותר במל"טים אי פעם. מצד אחד, שאהד 136 מתוצרת איראן בשירות רוסיה, ומצד שני - בייראקטר TB2 מתוצרת טורקיה בשירות אוקראינה. בתחילה, מערך ההגנה האווירית הרוסי התקשה להתמודד עם בייראקטר TB2, אבל מאז למדו להתמודד איתו באחוזים גבוהים הרבה יותר. עתה, נראה כי את אותו תהליך עבר מערך ההגנה האווירית האוקראיני עם שאהד 136.
רוסיה מתמודדת עם מחסור בכוח אדם ובכלים משוריינים
ההצלחה האוקראינית ביירוט שאהד 136 מתווספת למבוכה הרוסית בעקבות דוח המודיעין האמריקאי, לפיו לא פחות מ־315 אלף חיילים רוסים, המהווים 87% מכוח־האדם של צבא רוסיה, נהרגו או נפצעו מאז תחילת הפלישה לאוקראינה בפברואר 2022. את הפלישה פתח נשיא רוסיה ולדימיר פוטין עם 360 אלף לוחמים, ואט־אט איבד חיילים רבים עד היום - בזמן שמספר ההרוגים באוקראינה, לפי "ניו יורק טיימס", עומד על כ־70 אלף. בעקבות כך, מוסקבה החליטה לשחרר מהכלא אסירים - בתמורה להתחייבות כי בתום שירותם הם ישוחררו. רובם נהרגים בשדה הקרב, כיוון ששולחים אותם למשימות שהסיכויים לשרוד בהן קלושים.
לצד כוח־האדם, כך לפי הדוח, איבדה רוסיה 1,300 כלים משוריינים, מה שהשיב לשדה הקרב טנקים מסוג T62 שיוצרו בשנת 1970. המשמעות היא שמבחינת אמצעים מבצעיים, רוסיה חזרה כ־18 שנה אחורה. לצורך ההשוואה, הייצור של מרכבה סימן 4 שמשרתת את מרבית כוחות השריון הישראליים, רק החל בשנת 2003.
גורמים רשמיים ברוסיה מסרו לרויטרס כי ההערכות המערביות "הן מוגזמות מאוד". מנגד, העובדות מדברות בעד עצמן: פוטין הורה לפני כשבוע וחצי להגדיל את צבאו באופן רשמי. כלומר, רוסיה לא יכולה להתכחש למחסור בכוח־האדם בחזית. מבחינת מספרים, נשיא רוסיה חתם על צו להגדלת היקף כוחות הביטחון במדינה, שיצמח ל־2.2 מיליון איש, כשמתוכם 1.32 מיליון חיילים. בזווית הצבאית, מספר החיילים יגדל ב-170 אלף (עלייה של כ־15%), כך לפי הודעת משרד ההגנה במוסקבה.
מדובר בצעד אחד מתוך תוכנית שאישר נשיא רוסיה כבר בשנה שעברה להגדלת מספר החיילים ל־1.5 מיליון, עד לשנת 2026. הצעד הזה, לדברי משרד ההגנה הרוסי, נובע מהמלחמה באוקראינה, וכן מ"התפשטות נאט"ו". נשיא רוסיה לשעבר וסגן יו"ר המועצה לביטחון לאומי כיום, דמיטרי מדבדב, הוסיף כי יותר מ-452 אלף חיילים גויסו השנה בחוזה לצבא הרוסי מ־1 בינואר ועד 1 בדצמבר.
בתוך כך, פייננשל טיימס חשפו היום מסמך של מזכירות האוצר האמריקאית, לפיו כלכלת רוסיה הייתה צומחת בלפחות 5% יותר - לו הנשיא ולדימיר פוטין לא היה פולש לאוקראינה. מאז תחילת 2023, רוסיה הוציאה על ביטחון יותר מ-100 מיליארד דולר, שמהווים כמעט שליש מכל הוצאות המדינה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
