קו המשווה | פרשנות

הדילמה של הודו: מה לעשות אם החות'ים יסגרו להם את נתיבי השיט

לאחר שהציגה עמדה פרו־ישראלית, הצטרפה הודו לחברות האו"ם שקראו לנו להגיע להפסקת אש • ככה זה כשהכלכלה החמישית בעולם לא מצליחה, ואולי אינה רוצה, להתאים את הפרופיל הדיפלומטי לכוחה הגדל ושואפת לידידות קרובה עם רוסיה ועם ארה"ב, עם איראן ועם ישראל

בנימין נתניהו עם ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי / צילום: קובי גדעון-לע''מ
בנימין נתניהו עם ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי / צילום: קובי גדעון-לע''מ

הודו כל כך קרובה, אבל לפעמים היא כל כך רחוקה. היא שוכנת מן הצד המזרחי של הים הערבי, אבל לא פעם נדמה כי מה שקורה בצד המערבי של הים הזה כמעט אינו נוגע לה.

ארה"ב מקימה קואליציה, אך בשטח ספינות כבר נלחמות במל"טים החות'ים
אפילו ערב הסעודית נפגעת: האיום מחריף, האם ארה"ב תצא למלחמה?

כאשר פרצה מלחמת האזרחים של תימן, לפני תשע שנים, שרת החוץ של הודו בימים ההם הודיעה בסיפוק בחשבון הטוויטר שלה על הצלחתו של הצי ההודי לפנות את האזרחים ההודיים מתימן. היא השתוממה כאשר נשאלה לאחר מעשה מדוע להודו לא היה שום דבר להגיד על עצם המלחמה בתימן, ומדוע לא ניסתה למלא תפקיד ביישובה. במונחים אסטרטגיים, תימן נמצאת כמטחווי קשת מהודו. חצי האי ערב הוא חלק מתחום האינטרסים המיידיים שלה.

התפקיד המדיני המוגבל של הודו במזרח התיכון מראה את המידה שבה הודו אינה מצליחה, ואולי אינה רוצה, להתאים את הפרופיל הדיפלומטי שלה לעליית משקלה הכלכלי. במספרים נומינליים, היא הכלכלה החמישית בגודלה בעולם, לפני בריטניה, צרפת ואיטליה. במספרים ריאליים, על יסוד השוואה של כוח הקנייה, הודו נמצאת במקום השלישי. השפעתה הישירה על הדיפלומטיה אינה ניתנת כמובן לחישוב, אבל ספק אם היא משתווה לזו של נורווגיה.

הצי ההודי הוזנק

בסוף השבוע שעבר, הצי ההודי הוזנק כדי לנסות ולהציל ספינה נושאת דגל מלטה, שהפליגה בים הערבי, כנראה לעבר ים סוף. שודדי ים סומליים השתלטו עליה, וביום א' היא נראתה מתקרבת אל החוף הסומלי. לפי התקשורת ההודית, ספינת מלחמה של הודו התקרבה אליה וצילמה אותה, אבל לא היה כל סימן שבדעת ההודים לנסות ולחלץ אותה מידי חוטפיה.

כותרת בעיתון הודי בולט מ־11 באוקטובר. ''מודי לנתניהו: הודו עם ישראל בשעה הקשה הזו''
 כותרת בעיתון הודי בולט מ־11 באוקטובר. ''מודי לנתניהו: הודו עם ישראל בשעה הקשה הזו''

ב-13 בדצמבר, החות'ים ירו שני טילים לעבר מכלית אשר נשאה דלק מטוסים שזוקק בהודו. סירת מנוע של החות'ים גם התקרבה לספינה. אומנם היא לא נשאה דגל הודי, אבל עצם ההתקפה מאיימת על נתיבי השיט של הודו. הים הערבי ותעלת סואץ מכילים את רוב היבוא והיצוא שלה, כולל 80% מהנפט שהיא צורכת.

אף על פי כן, הדיבורים על כוח משימה בינלאומי שיבטיח את הכניסה הדרומית לים סוף פוסחים לפי שעה על הודו. הים הערבי רחוק מאוד מלהיות אגם הודי, או אפילו תחום השפעה הודי, בוודאי לא באופן שבו סין תובעת הגמוניה בים סין הדרומי, למשל. ביטוי מסוים למצב העניינים הזה הוא המקום השולי לחלוטין שעיתוני הודו מקדישים לאיום על חופש השיט. צריך להתאמץ כדי למצוא את השמות "תימן" או "חות'י" בעיתוני הודו. אין מנוס מלהניח שהממשלה בדלהי אינה להוטה להטעים את החומרה הפוטנציאלית של המשבר.

הודו נמנעת ולא נמנעת

המזרח התיכון, או "מערב אסיה" כפי שההודים מעדיפים לכנותו (בצדק קרטוגרפי גמור), הוא אזור שההודים משתדלים להימנע מלהביע עליו דעות פומביות, לפחות ב-30 השנה האחרונות, מאז כוננו יחסים מלאים עם ישראל ופיתחו יחסים אסטרטגיים הדוקים איתה. בדיוק מן הטעם הזה, משקיפים הופתעו מן התגובה הפרו-ישראלית התקיפה של ראש הממשלה נרנדרה מודי לאחר שבעה באוקטובר. בסוף אוקטובר הודו סירבה להצטרף אל הצעת החלטה בעצרת הכללית של האו"ם לטובת הפסקת אש חד-צדדית.

אבל ב-13 בדצמבר, הודו הצטרפה אל רוב עצום של חברות האו"ם בהצבעה לטובת הפסקת אש מיידית. נציג הודו נמנע מלהסביר את השינוי, והסתפק בהבעת סיפוק מההצלחה לגייס הסכמה כה רחבה ו"להשמיע את הטון ההולם". בעיתונות ההודית היה אפשר למצוא הבעות סיפוק.

ספק אם צריך לראות בהצבעה ביטוי לשינוי מדיניות. מפלגת השלטון הלאומנית-דתית של הודו, הידועה בראשי התיבות BJP, היא בעלת רקורד רב-שנים של ידידות כלפי ישראל.

BJP חזקה אולי ממה שהייתה מאז ומעולם. החודש היא רשמה שורה של ניצחונות מרשימים בבחירות בשלוש מדינות חשובות. שתיים מהן היו מקודם בשליטת האופוזיציה. הבחירות הכלליות ייערכו בעוד חצי שנה ופחות. נראה שנרנדרה מודי לא יתקשה להתחיל את תקופת הכהונה השלישית שלו.

הוא פוליטיקאי מחונן ונואם בחסד. דוברי הלשון ההינדית, המתרכזים במדינות הצפון, מתקשים לעמוד בקסמיו. הדרומיים, הדוברים לשונות מקומיות, נוחים פחות להתלהב. אבל הודו נשלטת מן הצפון.

אוהבת (כמעט) את כולם

מדיניות החוץ ההודית מיוסדת פחות או יותר על שני צירים: אחד הוא האינטרס העצמי, הנובע מיחסי מסחר קרובים; שני הוא הניסיון ליצור מגן אסטרטגי, מפני איבתן הפעילה או הפוטנציאלית של סין ושל פקיסטן.

הציר הראשון מעמיד את יחסי הודו עם העולם החיצון על בסיס דו-צדדי, ארץ אחר ארץ. היא רואה עצמה חופשית לחתור לידידות קרובה עם רוסיה ועם ארה"ב, או עם איראן ועם ישראל. שתיהן בוודאי חורקות שיניים, אבל עושות כן באופן דיסקרטי, כי הודו חשובה מכדי לנהוג בה בחוסר נימוס. איראן הודיעה בשבוע שעבר כי תפטור אזרחים הודים מאשרות כניסה.

מודי אוהב לחזור על הביטוי "ארצנו תחילה". כלומר, הודו של מודי, בניגוד לזו של מנהיגיה הראשונים, אינה סנטימנטלית. לכן היא נמנעה מלגנות את רוסיה על פלישתה לאוקראינה, ושתתה לרוויה נפט רוסי זול.

אבל מדאיגים את הודו הקשיים ביחסיה עם סין, שהביטוי המובהק שלהם הוא המתח לאורך הגבול הארוך על הרי ההימליה. הוא מזכיר להודו את מלחמת הגבול שלה עם סין לפני 60 שנה, שעלתה לה בשטח הגדול מזה של מדינת ישראל.

התיזו גז צהוב

החשש מסין הוא סיבה מרכזית להתקרבות הודו אל ארה"ב. בתחילת אוקטובר הכריז שר החוץ של הודו, כי היחסים בין השתיים הם "הטובים ביותר מאז ומעולם", והן רואות זו את זו כ"שותפות רצויות מאוד".

אבל מאז פרץ משבר דיפלומטי עם תוצאות לא חזויות, בעקבות מעצרו של אזרח הודי, החשוד שניסה לגייס סוכן אמריקאי כדי לרצוח פעיל אופוזיציה הודי מן הדת הסיקית.

חמישה צירי קונגרס אמריקאים ממוצא הודי קיבלו בסוף השבוע שעבר תדרוך מיוחד מממשל ביידן על מהלך החקירה, ויצאו מודאגים מאוד מהשפעתה על עתיד היחסים.

הודו הבטיחה לחקור את העניין עד תום. רצינות כוונתה תצטרך לעמוד במבחן. הודו אומרת שהיא קורבן לטרור בינלאומי, וקיצונים סיקיים על אדמת צפון אמריקה מאיימים על שלומה. היא סובלת גם מטרור פנימי.

בשבוע שעבר פרצו שני בני אדם אל מליאת הפרלמנט ההודי והתיזו גז צהוב על סביבתם. נראה שהם התכוונו רק למחות. אבל קלות כניסתם הטילה תדהמה על הודו. בשביל הודו זו הייתה תזכורת מועילה על פגיעות ועל סכנה. זה המגרש הביתי של נרנדרה מודי. שם הוא תמיד מנצח.

רשימות קודמות בבלוג וב-יואב קרני. ציוצים (באנגלית) ב-טוויטר.