ענקית הגיימינג בסבב פיטורים שלישי בתוך שנה - הגדול ביותר עד כה

כיום לחברת יוניטי כ-900 עובדים בישראל, וסבב הפיטורים הנוכחי צפוי להשפיע גם עליהם • בשנת 2022, רכשה החברה את איירון סורס הישראלית, מיזוג שהוסיף ליוניטי כ-1,400 עובדים

תומר בר זאב, נשיא יוניטי / צילום: יונתן בלום
תומר בר זאב, נשיא יוניטי / צילום: יונתן בלום

ענקית הגיימינג יוניטי מפטרת כ-25% מכוח העבודה שלה - כ-1,800 עובדים - כך לפי מסמכים שהגישה החברה האמריקאית אתמול (ב') לרשות לניירות ערך. כיום לחברה כ-900 עובדים בישראל, כך לפי לינקדאין, וסבב הפיטורים הנוכחי צפוי להשפיע גם עליהם. 

"היום, כחלק מהאתחול של החברה כמו שהוא מתואר במכתב למחזיקי המניות שלנו, הכרזנו ביוניטי שקיבלנו את ההחלטה הקשה לצמצם את כוח העבודה שלנו, זאת בהתמקדות על כ-25% מכוח העבודה הכולל בכלל הצוותים שלנו", נכתב בהודעת החברה.

ניתוח | הנפילה של החברה הגדולה בעולם: רק לפני חודש האנליסטים צפו גדולות לאפל. ואז הגיעו הצרות 
החברה שגייסה 100 מיליון דולר בהייפ של 2021, ונמכרת לפי 95 מיליון 

בשנת 2022, רכשה יונטיי את חברת איירון סורס הישראלית, מיזוג שהוסיף ליוניטי כ-1,400 עובדים. מספר חודשים לאחר השלמת הרכישה, בינואר של השנה שעברה, יצאה החברה לסבב פיטורים במסגרתו קוצצו כ-300 מעובדי החברה. במאי האחרון יצאה החברה לסבב פיטורים נוסף ורחב יותר, במסגרתו פוטרו כ-600 מעובדי החברה. כעת, החברה בסבב פיטורים השלישי והגדול ביותר עד כה, במסגרתו יפוטרו כ-1,800 עובדים. 

"סנטימנט לא חיובי"

רק בחודש שעבר אמר תומר בר זאב, נשיא החברה וממייסדי איירון סורס, בוועידת ישראל לעסקים של גלובס כי "הסנטימנט במקומות שאתה מסתובב בהם הוא לא כל-כך חיובי". הוא הוסיף כי "אם בעשור האחרון היית מסתובב בכל מסדרון בעולם, אצל משקיעים, בחברות פרטיות או ציבוריות גדולות, היית מרגיש מעולה". לדבריו, "מערכות יחסים נמדדות ברגעי משבר, ובשנה האחרונה אני מדמיין שאני הולך באולם חשוך, ופתאום יש תהום".

עוד אמר בר זאב כי הקשיים הנוכחיים נובעים גם מ"המלחמה, אבל גם האתגרים הפוליטיים, וצריך להבין את זה ולתחקר את זה קדימה". הוא הוסיף כי "ברוב החברות הבינלאומיות הציבוריות ישנן קבוצות מיעוט בעלות נציגות רשמית. הן מקבלות מההנהלה תקציבים כדי לקדם אג'נדות, והיום ישראל והיהדות לא מוגדרות כמיעוטים בחברות. מעולם לא הרגשנו מיעוט בעבר, אבל אתה מגיע לנקודה שבה חברות ציבוריות צריכות להחליט לטובת מי הן תורמות ואיזה נרטיב הן מקדמות כלפי פנים וכלפי חוץ - מה שמחלחל בסופו של דבר לעמק הסיליקון, מקום שיש בו לא מעט פרוגרסיביות".