מדד המחירים לצרכן של ארה"ב, שיתפרסם היום (ה') בשעה 15:30 (שעון ישראל), יספק איתות חשוב לשוק לגבי החלטת הבנק המרכזי, הפד, בנוגע לגובה הריבית, שתיקבע בסוף ינואר. לאחר שמרבית התחזיות היו שריבית הפד תרד בחודש מרץ הקרוב, לא מעט כלכלנים מעריכים כעת שההחלטה תדחה למאי, ובכל מקרה כולם מחכים לנתוני האינפלציה כדי להבין טוב יותר איפה עומדת הכלכלה האמריקאית.
● WSJ | במה וול סטריט צדק לגבי השווקים השנה? לא בהרבה
● הבנקאי שצופה התאוששות בהנפקות בוול סטריט, אך לא של חברות מישראל
● 10 המניות המומלצות של המגזין הכלכלי בארונ'ס
על פי התחזיות בשוק, המדד הראשי צפוי לעלות מעט ולעמוד על 3.2%, אולם מדד אינפלציית הליבה, שמושפע מגורמים פחות עונתיים, צפוי להמשיך ולהתמתן, כאשר התחזיות מצביעות על ירידה לרמה של 3.8% לעומת 4% במדד הקודם. במידה והתחזיות יתממשו, נתוני 2023 יסמנו את מדד הליבה הכי נמוך מאז מאי 2021.
נתוני המדד צפויים להשפיע על החלטת הריבית בארה"ב, שעומדת על 5.5% ברף העליון מאז חודש יולי, לאחר 11 העלאות תוך פחות משנתיים. עם זאת, הנתונים מראים כי הושגה שליטה על האינפלציה - שכבר הגיעה לשיא של 9.1% בשנת 2022 ונחתכה בחודש נובמבר ל-3.1%, רמה המתקרבת ליעד הפד, המכוון לאינפלציה שנתית של 2% בממוצע. ביום רביעי האחרון פורסמו הפרוטוקולים של דיוני הפד, מישיבת השווקים הפתוחה האחרונה שנערכה בחודש דצמבר, אז הוחלט להשאיר את המדיניות המוניטרית ללא שינוי. הפרוטוקולים הראו כי בכירי הפד אמנם צופים הורדות ריבית במהלך 2024, אך אלו יתרחשו ככל הנראה רק בהמשך השנה. מספר חברים בוועדה העריכו שהריבית הגבוהה תישאר לאורך זמן רב יותר ממה שצפו בתחזיות קודמות.
בעקבות פרסום הדיונים, תחזיות השווקים להפחתת הריבית כבר בחודש מרץ התרחקו. מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסים בבנק הפועלים, אומר כי "השוק מגלם לכך עתה הסתברות של כ-62%, לעומת הסתברות של כ-100% לירידת ריבית בתחילת השבוע שעבר". שפריר מסביר זאת בכך ש"לפי הפרוטוקול, נראה כי הפד כמעט לא דן במועד לתחילת הורדות הריבית. רבים מחברי הוועדה הביעו חשש מכך שההקלה הניכרת בתנאים בשווקים הפיננסים תקשה על השגת יעד האינפלציה".
מיתון התחזית מעידה על איזון מסוים בין תחזיות הפד עצמו לבין תחזיות השווקים. בהחלטת הפד האחרונה צפו חברי ועדת השווקים כי הריבית במדינה אמנם צפויה לרדת, אך באופן מתון בלבד.חברי הפד העריכו כי נראה שלוש הורדות ריבית במהלך השנה הקרובה, לרמה של 4.6% בממוצע. זאת, בעוד בשוק עצמו מצפים למספר כמעט כפול מכך של הפחתות ריבית, עד לשיעור של כ-4% במהלך 2024. בהנמכת התחזיות המשק מתקרב מעט אל עבר הכרזות הפד, שמתעקשות על זהירות ועל אופן פעולה מתון יותר בהורדת הריבית במהלך השנה הקרובה.
נתוני התעסוקה מבלבלים
גורם נוסף שהשפיע על הורדת התחזיות בשווקים היו נתוני התעסוקה שפורסמו ביום שישי האחרון. רשות העבודה בארה"ב דיווחה שהמשק האמריקאי הוסיף 216 אלף משרות, והשכר עלה ב-4.1% שנתיים, זאת תוך כדי שרמת האבטלה במדינה נותרה על כנה (3.7%). מדובר בנתונים מפתיעים שעקפו את התחזיות, שקיוו להמשך התקררות שוק התעסוקה בטרם יחל הפד בהקלת התנאים הפיננסיים.
לדברי ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, הדוח נתפס כחיובי מדי על ידי השווקים. "הכותרת של הדוח מציגה נתונים חזקים מדי, המעידים על המשך עלייה בלחצי השכר בארה"ב, מה שיביא להמשך הריסון המוניטרי של הפד". עם זאת, מדגיש בפמן, בהסתכלות על סעיפי הדוח השונים, חששות השוק מלחצי שכר אינפלציוניים אינם מבוססים. לדבריו, "עיקר הגידול בתעסוקה נובע מענפים שאינם קשורים למחזורי העסקים, דוגמת ענפי הבריאות והמגזר הממשלתי. ענפים אלו פחות משפיעים על המצב הכלכלי במשק ולכן נתוני התעסוקה אינם כה חיוביים".
בנוסף, בפמן מסביר שקצב הגידול בשכר, שהשווקים צפו כי יתמתן, עקבי עם גידול הפריון במשק האמריקאי. "עליית השכר אמורה לשקף גם את העלייה האינפלציונית אך גם את הגידול בפריון המשק. כך, למרות שהשכר עלה בניגוד לציפיות, הוא אינו רע כל כך".
שפריר מוסיף, כי בהסתכלות על נתונים נוספים בשוק העבודה, דוגמת שיעור המשרות הפנויות והיקף הגיוסים, נרשמה דווקא ירידה לרמות נמוכות מאוד. "מרבית הנתונים ואף המגמה הכללית מצביעים על המשך התקררות שוק העבודה האמריקאי".
"אני חושב שנתוני האינפלציה יהיו חשובים מאוד להחלטת הפד בסוף חודש ינואר, אך צריך לזכור שהבנק לא מחליט על סמך נתון אחד. ובסך הכל המגמה ממשיכה להצביע כלפי מטה", אומר בפמן. במידה והאינפלציה תמשיך לנוע בהתאם לצפי החזאים בשווקים, הפד יוכל להתחיל ולדבר על הורדת הריבית הקרובה. מנגד, בפמן מסביר שהסיכונים לעליית המחירים עודם קיימים, זאת בייחוד בכל הנוגע לסעיפי השירותים, שהתגלו השנה כ"דביקים" במיוחד ועלולים לעלות מחדש.
בישראל יחכו לפד
גם בישראל יעקבו בזהירות אחר הנעשה בארה"ב. הריבית ירדה בישראל בתחילת חודש ינואר ברבע אחוז, לרמה של 4.5%, בניגוד למגמה העולמית. זאת בעקבות הירידה האינפלציונית והרצון לאושש את המשק תוך כדי ולאחר המלחמה, לצד אזהרות רבות של בנק ישראל לממשלה לנהוג בשיקול דעת בנוגע לתקציב 2024. החשש המרכזי הוא שהפער שהמשיך להתרחב בין הריבית בארץ לזו של ארה"ב מסכן את יציבות השקל ועלולה להבריח כספים לחו"ל, מה שעלול גם לתדלק מחדש את האינפלציה בארץ.
בחטיבה הכלכלית של בנק הפועלים מציינים כי לאור הערכת בנק ישראל, שהריבית תרד במהלך 2024 לשיעור של 3.75%-4%, "הריבית לא תמשיך לרדת לפני שנראה את הפד האמריקני מצטרף להפחתות המוניטריות, ולא רואים סיבה להניח תחזית שונה מזו של הבנק המרכזי לסוף השנה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.