ביום שישי בלילה פרסמה סוכנות האשראי מוד'יס הודעה דרמטית: דירוג האשראי של ישראל יורד לראשונה אי פעם, מ־A1 ל־A2, והצפי להמשך הוא ירידה נוספת בדירוג. למרות שמדובר במהלך תקדימי בארץ, נראה שהמשקיעים בבורסה בתל אביב לא התרגשו ממנו. מדד הדגל המקומי, ת"א 35, בו נסחרות החברות הגדולות בארץ, נסחר בירידה של כ־0.6% בלבד. למעשה, פרט למדד אחד, מדד הבנקים שירד ב־1.7%, שאר האינדקטורים הכלכליים של ישראל התאפיינו בירידות קלות. מגמה שלילית, אבל לא קטסטרופלית.
● בלעדי | באוצר מתעקשים: המדינה לא תפצה קבלנים ורוכשים על איחורים במסירת דירות
● ניתוח | נבהלתם מגובה העמלות שאתם משלמים לבנק? כך תוכלו להוזיל אותן
● ניתוח | "משקיעים אוהבים את זה": מאלביט ועד קבוצת דלק - הטרנד החדש בבורסה בת"א
מצד אחד, כלכלנים בכירים ציפו להפחתה, אך מצד שני הורדת התחזית לשלילית הפתיחה את חלקם. "הורדת הדירוג הייתה צפויה ומתומחרת בשווקים מאז פרוץ המלחמה", מסביר טמיר שפירא, מנכ"ל חברת קרנות הנאמנות אילים. "ניתן היה לחלצה מעקום התשואות לפדיון בשוק האג"ח הממשלתי בישראל ומעקום ה־CDS (מדד לפרמיית הסיכון של החוב של ממשלת ישראל) בחו"ל".
היסטוריה גם בוול סטריט: שוב נשבר השיא
במקביל להודעה בישראל, גם בוול סטריט נרשמה היסטוריה. מדד S&P 500, הנחשב למדד הדגל האמריקאי שכולל את 500 החברות הגדולות בארה"ב, שבר את שיא כל הזמנים וננעל על יותר מ־5,000 נקודות מדד. למעשה, זו הפעם השנייה בחודש האחרון שהמדד שבר את שיא כל הזמנים. הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב, אלכס זבז'ינסקי מתריע כי "התנהגות שוק המניות העולמי מעידה שהוא התחמם מדי. ניתן לראות זאת גם בסקרי המשקיעים המוסדיים והפרטיים שמדווחים על אופטימיות גבוהה מאוד".
כך, נראה שהסיכון עולה משני צידי המתרס: מצד אחד בישראל, העלאת הדירוג תשית עלויות חוב גבוהות יותר על כל החברות במשק ותתגלגל גם אל משקי הבית, ומצד שני בארה"ב ככל שהזינוק בוול סטריט נמשך, הסיכוי שתגיע ירידה בקרוב עולה. מה אמור לעשות המשקיע הישראלי כששני השווקים המרכזיים בו הוא פועל בטלטלה?
איפה עדיף להשקיע, בישראל או בארה"ב?
הבורסה הישראלית הציגה תשואות חסר משמעותית על מקבילתה האמריקאית בשנה האחרונה. מסוף אוקטובר 2023, תחילת הראלי הנוכחי, עלה מדד S&P 500 בכ־22%, בעוד שתל אביב 35 עלה בכ־13%. ברנרד מנור, מנהל השקעות באי.בי.אי ניהול תיקים, סבור שהשוק האמריקאי עדיין עדיף על מקבילו הישראלי: "בטווח הקצר, הסיכון בשוק המקומי מאוד גבוה. נכון שהתמחור כאן אטרקטיבי יחסית והמכפילים שלפיהם נסחרות החברות בת"א הרבה יותר נמוכים מאשר ב־S&P 500 בארה"ב. אבל גם הסביבה הכלכלית פה חלשה הרבה יותר מאשר בארה"ב".
לדבריו, "הסיכון הגיאופוליטי בישראל גבוה לאין שיעור מאשר בארה"ב. נראה גם שהצמרת הכלכלית שלנו, כפי שהמשקיעים בארץ וגם הזרים תופסים זאת, לא מציבה את הכלכלה במקום הראשון בסדרי העדיפויות שלה. נכנסים עוד שיקולים שמודי'ס הצביעה עליהם בדוח: פוליטיים, קואליציוניים וסקטוריאליים על חשבון צמיחה בעתיד. הגירעון הממשלתי צפוי לגדול בטווח הקצר והוצאות המלחמה יגדלו. ככל שנצא מהסיטואציה של מלחמה והגדלת הגירעון, המצב בשוק ישתפר. משקיע עם אופק השקעה ארוך יותר מאשר החודשים הקרובים, יכול למצוא הזדמנויות בשוק המקומי. אבל בשורה התחתונה, באפיק המנייתי, השוק האמריקני יציג להערכתי תוצאות טובות יותר ובסיכון נמוך יותר".
מנגד, יש מי שמשוכנע כי מסכים אדומים בתל אביב בטווח הקצר הם הזדמנות. שפירא מאילים מעריך כי "בימים הקרובים השוק המקומי בישראל עשוי להיות תנודתי מהרגיל", וצופה ירידות שערים רוחביות במדד המניות המובילים ובשוק האג"ח (עליות בתשואות שיגלמו ירידה במחירים). שפירא מסביר כי כך, "השוק בישראל הופך למעניין מאוד. חלק מהחברות בו נסחרות בתמחורים אטרקטיביים במיוחד". הוא ממליץ על השקעה בבנקים ("הציגו דוחות נהדרים ונסחרים במכפילי הון אטרקטיביים במיוחד"), בתחום התשתיות ("יהנה מתקציבים משמעותיים") ובמניות נדל"ן ("בדגש על התחדשות עירונית") וחברות ביטחוניות ("ישראל היא שחקנית משמעותית בתחום").
אבל יש גם תחומים שצפויים להיפגע משמעותית מהורדת הדירוג לפי שפירא. הוא ממליץ להיזהר מ"סקטור האשראי החוץ בנקאי, שבו החברות בו עלולות לספוג הפסדים ניכרים עקב חדלות פירעון של לווים שיתקשו להחזיר את חובם עקב שהריביות הולכות ועולות". בנוסף, כדאי לדבריו להיזהר מחברות נדל"ן בתחום משרדים ש"עלולות להתקשות לנוכח המציאות העסקית בישראל".
ההזדמנות בשוק החוב המקומי
השוק שיושפע אולי הכי מהר מהחלטת הדירוג, יהיה כמובן שוק החוב. כלכלנים עמם שוחחנו מעריכים כי התשואות של איגרות החוב הממשלתיות לטווח הקצר (עד 5 שנים) צפויות לעלות בתקופה הקרובה, כלומר המדינה תידרש לשלם יותר למשקיעי האג"ח שלה. כך, האטרקטיביות של שוק האג"ח המקומי גברה "בזכות" הורדת הדירוג. "אג"ח ממשלת ישראל ל־2027 נסחרת כיום בתשואה לפדיון של 5.25% הדומה למשל לאג"ח של ממשלת מרוקו לאותו פרק זמן", אומר ברנרד מנור מאי.בי.אי. "זאת, בזמן שמרוקו מדורגת BB פלוס ואנחנו A אחרי הורדת הדירוג".
לכן, מנור מעריך כי "השוק כבר לקח כברת דרך של תוספת סיכון משמעותית להמשך הורדות דירוג אשראי לישראל. זה מגלם במידה רבה עוד הרעה במלחמה כתוצאה מהתחממות הזירה הצפונית או הרעה כלכלית בשל התמשכות המלחמה בעזה. השוק 'לא חיכה' למודי'ס בעניין הזה. ירידת הדירוג בפועל, כבר קרתה בתשואות האג"ח של ממשלת ישראל כפי שהן מגולמות בבורסה כבר לפני חודשיים. אז מי שיש לו אופק השקעה בינוני, לפחות בהשקעות שלו באג"ח, יכול לקנות חוב של ממשלת ישראל משום שלדעתי חלק גדול מהסיכון כבר מגולם בתשואות שלפיהן הן נסחרות".
מודי שפריר, האסטרטג הראשי לשווקים הפיננסיים בבנק הפועלים, ציין גם הוא בשיחה עם גלובס כי בפועל, האג"ח של ממשלת ישראל כבר מתומחרת לפי דירוג של BBB+, דירוג נמוך מזה שניתן לנו על ידי מודי'ס. שפריר סבור שכדאי להתמקד בהשקעות באג"ח קצרות טווח של ממשלת ישראל. לדבריו, "מעבר לזה, כמשקיע מקומי אני חושב שנכון לקנות אג"ח של ממשלת ישראל בחו"ל, אחרי שיפתחו המרווחים בינן לבין ממשלת ארה"ב".
רועי קרן, יועץ השקעות אזורי בנק לאומי מוסיף בכל הנוגע להשקעות באגרות חוב קונצרניות בישראל, כי לדעתו הן עלולות לרדת בשל הורדת הדירוג. קרן מציין כי "מרווחי הסיכון באג"ח הקונצרנים ערב הורדת הדירוג חזרו לרמתם טרום הלחימה, דבר שמעיד למעשה כי שוק ההון המקומי לא תמחר את הסיכון שבהורדת הדרוג. משכך אנו סבורים כי פרמיות הסיכון על פני כל הדרוגים צפויה לרשום עלייה ולתרום לעליית תשואות רוחבית בשוק המקומי. אנו צופים שהחברות שיושפעו לשלילה הינן חברות בעלות מינוף גבוה ויחסי כיסוי נמוכים".
לדבריו, "פרמיות הסיכון על פני כל הדרוגים צפויה לרשום עלייה ולתרום לעליית תשואות רוחבית בשוק המקומי. בנוסף, אנו צופים כי הורדות ריבית יידחו ואף עלולות שלא להתרחש. התממשות תרחיש זה ב-2024, ישפיע לשלילה בעיקר על התאוששות שוק הנדל"ן ועל הצריכה הפרטית".
ומה באשר למניות? קרן מעריך כי "לאור העלייה בסיכון ההשקעה במדינת ישראל אנו צופים ירידות שערים במניות הנסחרות בשוק המקומי. הסקטורים שצפויים להיפגע באופן המשמעותי ביותר הינם סקטורים מוטי אשראי אשר באופן מסורתי נשען על מחזורי חוב לצורך פעילותו. גם בשל ההאטה במשק וגם בשל הגידול בעלויות גיוס החוב, שצפויים לשחוק את רווחי החברות בסקטור. מנגד, אנו צופים כי חברות גלובליות אשר עיקר הכנסותיהן בחו"ל, ייפגעו באופן זניח".
אז מה עושים הלאה? "מזה תקופה אנו מכינים את התיקים להתממשות אירוע קיצון, משכך איננו ממליצים לבצע שינויים חדים ומהירים בתיקים," חותם קרן.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.