תושבי שווייץ הכריעו במשאל־עם שהתקיים השבוע להעלות באופן משמעותי את הפנסיה החודשית שלהם, באמצעות תשלום חודשי נוסף מדי שנה - בדומה ל"משכורת 13" שרבים במדינה מקבלים מהמעסיקים. אחרי עשרות משאלי־עם בנושא ב־50 השנים האחרונות, זו הפעם הראשונה שבה התושבים מאשרים רפורמה כה מקיפה במערכת הפנסיה והרווחה השווייצרית, ולכן כלי התקשורת במדינה לא היססו להשתמש בסופרלטיבים כמו "רעידת אדמה סוציאלית", "סנסציה" ו"הכרעה היסטורית" כדי לתאר את התוצאה.
● האיחוד האירופי החליט: אפל תשלם קנס של 1.8 מיליארד אירו בשל פגיעה בתחרות
● טילי השיוט והדלפת שיחות: משבר חדש ביחסי גרמניה-רוסיה
היוזמה להעלאת הפנסיה הגיעה ממפלגות השמאל השווייצריות ומאיגודי העובדים, שעד כה לא הצליחו לרתום את האלקטורט במדינה להצביע בעד רפורמות דומות, למרות עשורים של ניסיונות. השווייצרים נחשבים לאומה אחראית־פיסקלית, בעלת רמה גבוהה של אוריינות פיננסית, ורעיונות שכונו "פופוליסטים" לא זכו לתמיכה רבה.
אבל על רקע עליות המחירים הגלובליות, והעובדה כי רמת המחירים בשווייץ היא הגבוהה ביותר באירופה (ושנייה רק לישראל במדינות ה־OECD), רבים חשו כי הפנסיה המקסימלית הנוכחית - 2,450 פרנק שווייצרי ליחיד (9,500 שקל) ו־3,675 פרנק (14,900 שקל) לזוג - אינה הולמת יותר. זאת, כאשר כדי לקבל את הפנסיה המלאה על אדם לעבוד 40 שנה לפחות, וכל שנה פחות מכך מפחיתה 2.3% מהפנסיה. לכן, לאחר שהמפלגות והאיגודים גייסו יותר ממאה אלף החתימות הנדרשות, ותחת הכותרת "למען חיים טובים יותר בגיל מבוגר", התקיים ביום ראשון משאל־עם בנושא.
לפי התוצאות, 58.2% מהמצביעים תמכו ביוזמה, שככל הנראה תתבטא בפועל בהעלאה של 8.3% בפנסיות החל משנת 2026 - המקבילה של הוספת תשלום חודשי בשנה. בנוסף, ההצעה זכתה לרוב ב־16 מתוך 26 הקנטונים השווייצרים, תנאי נוסף לכך שסעיף שהוכרע במשאל־עם יהפוך לחוק מחייב. כ־58% מקהל הבוחרים בשווייץ הצביעו במשאל העם, שיעור גבוה יחסית.
"בסופו של דבר, ההבטחה לכסף נוסף משכה את המצביעים", כתב העיתון "נויה ציריכר צייטונג" (NZZ) שדיווח בכותרת הראשית שלו על כך שתושבי שווייץ בחרו למעשה להרחיב את מדיניות הרווחה. "נקודת מפנה חברתית", כינה ה"בליק" השווייצרי את התוצאות. הממשלה השווייצרית התנגדה באופן נחרץ ליוזמה, כמו גם מפלגות מהימין הפוליטי, והזהירה מפני ההשלכות הפיננסיות שלה. העובדה כי הציבור הצביע נגד עמדה זו, אחרי שבועות של דיונים סוערים בסוגיה, היא שהפכה את תוצאות המשאל־עם למשמעותיות.
אין מספיק עובדים לממן את הפנסיונרים
השאלה הגדולה, כפי שציינו כלי התקשורת והמומחים שדנו בנושא, היא מהיכן יגיע הכסף לממן את העלאות הפנסיה הגורפות. שווייץ היא מדינה עשירה, שאולי תלויה פחות בסוגיות של פריון ילודה נמוך כמו מדינות אירופיות אחרות בשל הגירה מוגברת, אך גם בה האוכלוסייה מזדקנת במהירות ומטילה בספק את המודל הפנסיוני כולו. בצרפת השכנה, יזמה הממשלה את העלאת גיל הפרישה לגברים ולנשים, מול מחאות ציבוריות המוניות, בשל החישובים כי המודל הפנסיוני יקרוס בעוד שנים ספורות, משום שאין מספיק עובדים לממן את השכבה הגדלה של פנסיונרים.
בשווייץ, החישובים שהראו עד כה על איזון מצביעים על כך שאימוץ ההחלטה הנוכחית תשבש את המצב. מערכת הפנסיה השווייצרית פירסמה תחזיות עדכניות לפיהן התקציב שלה יהיה מספיק רק עד 2026, אם לוקחים בחשבון תשלום חודשי נוסף של פנסיה בשנה, ויהפוך לגירעוני משם - מינוס של שלושה מיליארד פרנק שווייצרי יירשם ב־2030, ומינוס של שבעה מיליארד פרנק שווייצרי יירשם ב־2033. לפיכך, הזהירה הממשלה, לא תהיה לה ברירה אלא להעלות מסים על העובדים כדי לממן את העלאת הפנסיה (בין אם באמצעות הגדלת מס הכנסה, הגדלת המע"מ או הגדלת הפרשות העובדים לפנסיה), או להעלות את גיל הפרישה.
מהלך כזה יטיל עול פיננסי חסר־פרופורציות על מי שנמצא בגילי העבודה, למשל, על ידי הגדלת ההפרשות של העובדים לפנסיה מ־8.7% ל־10.0%, מה שיקטין את ההכנסה הפנויה ועלול לסכן את הצמיחה במדינה. השפעות שליליות דומות על הכלכלה יהיו להגדלת מס הכנסה או מע"מ, שמטרתם תהיה לממן את הגירעון במערכת הפנסיונית על ידי הגדלת תקבולי הממשלה.
"התושבים ייקראו בקרוב שוב אל הקלפיות"
לפיכך, מכיוון מפלגות השמאל שיזמו את ההצעה, עלו בשבועות האחרונים רעיונות "יצירתיים" כמו הגדלה של מס העושר או מיסוי מוגבר של עסקאות פיננסיות. בכל מקרה, העריכו מומחים, לוח הזמנים הצפוף מבחינה שווייצרית - כלומר כניסה לתוקף של הרפורמה החדשה בעוד כשנתיים - לא יאפשר יישום של רעיונות כאלו. הממשלה הפדרלית של שווייץ גם מוגבלת ביכולתה לפרוץ את תקרת החוב על פי חוק, ולכן לא תוכל לממן את התשלומים החדשים פשוט על ידי העמקת הגירעון.
הממשלה יכולה לנסות להעלות את גיל הפרישה (שכעת ניצב על 65), אולם מדובר בצעד לא פופולרי: הצעה שעליה הצביעו התושבים במקביל ביום ראשון - להעלות את גיל הפרישה בשנה אחת בלבד ל־66 - נדחתה על ידי רוב מוצק של 75%. "למעשה, הפרשה רק התחילה", כתב ה־NZZ, "ככל הנראה התושבים ייקראו בקרוב שוב אל הקלפיות כדי להכריע כיצד לממן את השינוי שהם הצביעו בעבורו".
בעבור רבים, ההצבעה גם מסמלת את החסרונות האפשריים של מודל הדמוקרטיה הישירה השווייצרית. שווייץ נמצאת במגמת הזדקנות, ולכן נתח התושבים שמעוניינים בפנסיה גדולה יותר הולך וגדל. כבר כיום מהווה שכבת בני ה־65 ומעלה בשווייץ כ־20% מהאוכלוסייה, והיא אמורה לצמוח באופן מהיר יותר מהקבוצות האחרות.
בצרפת השכנה, הנושא גרם לעימותים ציבוריים ופרלמנטריים, כולל מהומות ברחובות ושביתות ענק, עד שהנשיא עמנואל מקרון החליט להעביר את הרפורמה להארכת גיל הפרישה בצו נשיאותי, ללא הסכמה בפרלמנט. בשווייץ, הממשלה הנוכחית הביעה ביטחון בכך שתמצא דרך לגשר על הפערים ולגרום לרצון הציבורי להתממש.
"הממשלה סיפקה את כל הטיעונים והעובדות", אמרה שרת הפנים, "והמשאל הוא הוכחה לכך שהדמוקרטיה בשווייץ חיה ובועטת". היא אמורה להציג בשבועות הקרובים תוכנית להתמודד עם ההשלכות הפיננסיות של החלטת העם.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
