הבנקים המרכזיים מול השוק הפרטי: מי ינצח במרוץ על המטבע הדיגיטלי?

מי ינצח את מי במאבק העתידי על המטבעות הדיגיטליים? מדובר במרוץ עם לא מעט שחקנים. בין היתר, משתתפים בו הבנקים המרכזיים ושחקנים פרטיים, שמציעים מגוון המוצרים רחב. ממטבעות קריפטו "יציבים" שצמודים לדולר ולאירו ועד למטבעות רשמיים של מדינות. בכנס TECH IL של גלובס, התכנסו על במה אחת אילנית אדסמן, ראש תחום ביטוח ופינטק מפירמת KPMG, ועופר גולן, מנהל תחום תשלומים, ניהול סיכונים וציות ב-KPMG, לספק הצצה למרוץ הדרמטי.

● כנס TECH IL | "הסנטימנט העולמי לרעתנו": שתי משקיעות ההייטק הבולטות בישראל מסבירות איך לגייס כסף באמצע המלחמה
● כנס TECH IL | גל בר דעה: "לבנקים יש אחריות לרווחה הכלכלית של הציבור, יש מקום לדירקטיבה מצד הפיקוח שתקדם זאת"
● כנס TECH IL | אלונה בר און: אנחנו משתדלים להציף גם סוגיות שלא מסוקרות ולראות גם את הדברים הטובים, ויש כאלה

אדסמן פתחה ואמרה כי "כשמדברים על CBDC, מטבע דיגיטלי של בנק מרכזי שמיועד לשוק הקמעונאי כמו השקל הדיגיטלי, נשאלת השאלה למה צריך אותו?".

גולן מסביר שקודם כל מדובר בפתרון עבור אנשים שהמערכת הבנקאית כיום לא נגישה עבורם. "ישנם 1.5 מיליארד איש בעולם שאין להם בכלל גישה לבנק", הוא מסביר. "למטבעות דיגיטליים יש יתרונות כמו המהירות שהם מאפשרים לסגור בה עסקה, וגם (צמצום) כמות המתווכים בשרשרת התשלומים. במערכת המסורתית, השלמת עסקה עלולה להתארך לחמישה ימים, והיא תלויה בין השאר בסכום ובמיקום הביצוע שלה".

לדבריו, יתרון נוסף הוא הפחתת עלויות התיווך. "בדרך כלל מתווך לוקח פרומיל מהעסקה, מה שמשית עלויות. הטכנולוגיה החדשה אמורה להביא גם למהירות משופרת וגם להוזיל עלויות. בנוסף, במערכת התשלומים הנוכחית עסקה היא אחד או אפס. אבל במטבע דיגיטלי יש יכולת לתכנת את העסקה כך שתאפשר חוזים חכמים ותנאים לביצוע העסקה. במטבע דיגיטלי, גם אם לא קיבלתי משכורת ואני מחויב לשלם תשלום כלשהו, אפשר לייצר תנאים לביצוע התשלום".

לא כולם מרוצים

אדסמן מזכירה כי המטבעות הדיגיטליים כבר עוררו "מהומות" בשנים האחרונות. "לפני חמש שנים, פייסבוק הודיעה שתצא עם מטבע דיגיטלי משלה בשם 'ליברה'. אותו מטבע הלחיץ את הבנקים המרכזיים בעלם. בינתיים הנושא דעך ופייסבוק סגרה את הפרויקט. עם זאת, מטבעות דיגיטליים של ענקיות הטכנולוגיה מהווים איום משמעותי עבור הבנקים המרכזיים. גם חברות פינטק וגופים גדולים מהווים איום מבחינתם. יש תחרות גם מצד חברות הקריפטו, ורואים שימושיות של המטבעות השונים. כיום יש דירוג של חברת סטנדרד אנד פורס (S&P) לחוזק של מטבעות יציבים (סטייבל-קוין) שמונפקים כאמור על ידי גופים פרטיים".

אז מה היתרונות של מטבעות דיגיטליים שיונפקו על ידי בנקים מרכזיים מעבר להפחתת עלויות והגברת הנגישות? לדברי אדסמן, "המטבע הדיגיטלי (CBDC) מקנה יציבות כי בנק מרכזי עומד מאחוריו". היא מוסיפה כי אלמנט מרכזי נוסף הוא איסור הלבנות הון. "כיום אנחנו כצרכנים נדרשים לעבור תהליך של איסור הלבנת הון בכל פעם שאנו פותחים חשבון בנק. אחד היתרונות לשקל הדיגיטלי, הוא שספק התשלומים יעשה את תהליך איסור הלבנת ההון פעם אחת, ואז הגופים הפיננסיים יוכלו להסתמך עליו. זה יתרון משמעותי".

סכנות סייבר ופרטיות

בתוך שלל היתרונות של המטבעות הדיגיטליים ישנן גם לא מעט סכנות. הם מציינים שניים עיקריים. "אחד המשמעותיים הוא סיכון הסייבר", אומרת אדסמן. "עד היום לא הוכרזה מה תהיה הטכנולוגיה של השקל הדיגיטלי, וזה לא בכדי. אנחנו מחכים לראות מה תהיה הטכנולוגיה שבה יבחרו הבנקים המרכזיים של האיחוד האירופי וארה"ב, כדי שהמטבעות יוכלו לדבר בינם לבין עצמם. היכולת להעביר את השקל הדיגיטלי בין מדינות היא קריטית.

"כשהתחילו לדבר על מטבע דיגיטלי של בנק מרכזי, חשבו שיהיה סוג של בלוקצ'יין (הרשת המבוזרת לעסקאות במטבעות דיגיטליים, ח"ש). יכול להיות שכן ויכול להיות שלא. הבנק המרכזי של האיחוד האירופי אמור להכריז עד סוף השנה מה תהיה הטכנולוגיה. עד כה טכנולוגיית הבלוקצ'יין לא נפרצה, ככה שיש לה סיכוי טוב לזכות".

סיכון נוסף שמעלה אדסמן הוא שהממשלות עלולות להפוך לאח הגדול. "אחת המדינות שאימצו ראשונות את המטבע הדיגיטלי היא סין. הוא מאפשר לממשל לנכות מס בצורה אוטומטית לכל עסקה. זה מעלה שאלה טובה אם יצטרכו רואי חשבון אחר כך, כי הכל יירשם בספר הדיגיטלי. שאלה נוספת היא מה זה יגרום לנזילות הבנקים? כנראה תהיה הגבלת סכום (להפקדה בשקל דיגיטלי) כדי לא לפגוע בהם".

גולן מצדו נזכר באירוע שהתרחש לפני כשנתיים וממחיש חלק מהסכנות. "יש אלמנט מסוים של תנודתיות", הוא אומר. "היו אירועים קשים לפני שנתיים במטבע הטרה-לונה, שהיה מטבע סטייבל-קוין שנשען על מטבע אחר. הייתה תנודה במטבעות ואנשים הפסידו מיליארדים. עד לפני שנה לא הייתה רגולציה ברורה, אבל העולם מתקדם וכיום יש רגולציה ייעודית ל'מטבעות יציבים'. בארה"ב יש הבנה שרוצים להתקדם למיסוד התהליך, ולגרום לחברות הפרטיות לעשות את הדברים כמו שצריך".

בנק מרכזי או חברה פרטית

גולן הוסיף כי "ההבדל העיקרי בין CBDC למטבע היציב הוא שהאחרון מונפק על ידי חברות פרטיות. כיום 60% מהתעבורה בבלוקצ'יין היא במטבעות יציבים. יותר פיתוחים טכנולוגיים מבוצעים על המטבעות היציבים. יש לציין שלמרות שהוא מכונה מטבע-יציב, הערך שלו יכול לנוע מעט מעל או מתחת או לערכו של נכס הבסיס כמו הדולר למשל".

עוד ציין גולן את הציפיות שלו ממטבע דיגיטלי עתידי. "אני מצפה שהתשלום יגיע לצד השני במהירות בלי קשר לאיזה תקן יש בצד השני. כשאני שולח מטבע דיגיטלי, אני רוצה שהוא יתקבל במהירות בצד השני".

אז מי ינצח בקרב הדיגיטלי - המטבעות של הבנקים המרכזיים או המטבעות היציבים של החברות הפרטיות? אדסמן מפתיעה ואומרת כי "יכול להיות שנישאר במערכות התשלומים הנוכחיות (המסורתיות). התחרות מהמטבע הדיגיטלי ו'הסטייבל-קוין' גורמת לשוק התשלומים להשתנות ולנסות להפוך למיידי. מסלקת ה-SWIFT הבינלאומית צפויה להפוך בסוף 2025 ליותר מיידית. אז כנראה שהיד הנעלמה של השוק תקבע".

 ***גילוי מלא: הכנס בחסות בנק ONE ZERO, מיקרוסופט, KPMG, HP Indigo, AT&T, ובהשתתפות מקורות ורשות החדשנות.