"החשב יפקח": היועמ"שית מבקשת מבג"ץ לדחות את העתירה בעניין מימון מעונות רה"מ

לקראת הדיון הקבוע ב-29 למאי בבג"ץ בעניין מימון מעונות ראש הממשלה, היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב־מיארה, הגישה הערב (א') את עמדתה לבית המשפט. 

● בצל המלחמה: רק 16% מעבר בבחינות לשכת עורכי הדין
● הזכויות בקרקע בנווה צדק הוכרעו בלי כל היורשים. מה קבע בית המשפט?

העתירה תוקפת את החלטת ועדת הכספים מפברואר 2023 לממן את שני מעונות ראש הממשלה, לממן את השתתפות שרה נתניהו באירועים ובמשלחות, להגדיל את סכום המימון ל"הופעה ייצוגית" מ-45 אלף שקל ל-80 אלף שקל, ולהכפיל את מספר העוזרים המשניים לארבעה. בנוסף, אושר כי מי שיאשר את היקף המימון לתפעול שני המעונות יהיה מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יוסי שלי, שידווח לוועדת הכספים אחת לשנה. כלומר, שלי הוא שאחראי לקבוע אם הוצאות הכספים נועדו לתכלית המותרת ולאשר את היקפן.

לעמדת בהרב־מיארה, אין מקום להתערב בהחלטה, הן נוכח הפרשנות שיש לתת לה והן בשל הפיקוח הקיים על מנכ"ל משרד ראש הממשלה על־ידי חשב משרד ראש הממשלה. נטען כי למרות שנקבע כי שלי אחראי לאשר את ההוצאות - ככל הוצאה ממשלתית, נדרש אישור של חשב המשרד שהכספים יוצאו לתכלית מותרת ולפי עקרונות של סבירות ומידתיות.

בעמדה, שהוגשה על־ידי מחלקת הבג"צים, צוין כי אם מתעוררות שאלות משפטיות, על החשב או המנכ"ל להיוועץ עם היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה ולפעול לפי הנחייתה. "נבהיר כי החלטת ועדת הכספים לא שינתה מעקרונות כלליים אלה שחלים על כל הוצאה ממשלתית. עובדת היותו של המנכ"ל מועסק במשרת אמון, אינה יכולה לשנות מכך, והחלטותיו עודן כפופות לכל כללי המשפט המינהלי".

היועמ"שית דחתה את הטענה כי ההחלטה שאושרה לוקה בחוסר סבירות קיצוני

העתירה הוגשה במרץ בשנה שעברה על־ידי התנועה הדמוקרטית האזרחית, באמצעות עורכי הדין גלעד ברנע וגלעד שר. נטען כי ההחלטה מסירה כל פיקוח על הוצאות משפחת ראש הממשלה, מבטלת את ועדת השלושה - ועדה המורכבת מחשב, יועמש"ית משרד ראש הממשלה והמנכ"ל, שפיקחה על הוצאות הכספים.

על־פי הפרשנות שמציגה בהרב־מיארה, יש הבחנה בין המעון הרשמי של ראש הממשלה ברחוב עזה לבין המעון הפרטי בבלפור, המהווה נכס פרטי נוסף. לפי ההחלטה, ביחס לבלפור, המימון הממשלתי כולל הוצאות תפעול ותחזוקה, שיאפשרו לראש הממשלה למלא את תפקידו; זאת, למעט הוצאות הקשורות להשבחת הנכס וכאשר התשלום לא כולל הוצאות שעיקרן צורכיהם הפרטיים של בני המשפחה.

באשר להשתתפות שרה נתניהו באירועים, צוין כי לפי חוק יסוד: הממשלה, המימון הממשלתי אפשרי רק אם היא נלווית לראש הממשלה או כחלק מתפקידו, וההחלטה לא מעניקה לה מעמד עצמאי המזכה במימון הוצאות.

היועמ"שית דוחה את הטענה כי ההחלטה שאושרה לוקה בחוסר סבירות קיצוני, בעלת אופי פרסונלי ותוקף רטרואקטיבי. זאת, בשל העקרונות הפרשניים הקיימים, וכי שלי אמור להתקין נוהל בהתייעצות עם היועצת המשפטית של המשרד לפיו יפעל לאישור המימון.

באשר לטענה כי ההחלטה מבטלת את ועדת השלושה שפיקחה על ההוצאות (ועדה המורכבת כאמור מיועמ"שית המשרד, חשב והמנכ"ל), נמסר כי מדובר בטעות עובדתית, וכי הוועדה בוטלה כבר בשנת 2015.

בהרה־מיארה נותנת גיבוי בתגובה לעו"ד שלומית ברנע־פרגו, היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה, כשהיא דוחה את הטענות שהטיחו בה יאיר ושרה נתניהו, בתגובתם על התנהלותה בתקופת כהונתו של ראש ממשלה הקודם נפתלי בנט. "ברנע־פרגו לא אישרה העברת תקציבים כלשהם ולא הייתה מעורבת בהפרת דיני התכנון והבנייה. ברנע־פרגו פעלה כדין וכראוי במסגרת תפקידה וסמכויותיה". עוד צוין בתגובה כי הטענות ממילא לא רלוונטיות לעתירה, אך לאור חומרתם, היועמ"שית מצאה לנכון להבהיר זאת.

העמדה של היועמ"שית מטעמו של ראש הממשלה הוגשה לאחר שהתבקשו 14 פעמים דחיות, ולבסוף הוגשה באיחור של ארבעה ימים, ללא אישור בית המשפט.