הרווח הנקי של ישראכרט גדל אך ההכנסות קטנו: "הפגיעה בעסקים בצפון היא בין 70% ל-80%, פרופיל מבקשי ההלוואות ירד"
חברת כרטיסי האשראי ישראכרט דיווחה הבוקר (ד') על תוצאות רבעון הראשון של שנת 2024 והיא מגלה עלייה של כ-16% ברווח הנקי לעומת הרבעון המקביל אשתקד, לכדי 64 מיליון שקל. בחברה מסבירים כי העלייה ברווחים, נבעה הן מהקיטון בהוצאות בגין הפסדי אשראי והן בגין הוצאות הנהלה וכלליות שהיו נמוכות יותר, אך היא מגיעה למרות ירידה בהכנסות, שהסתכמו בכ-765 מיליון שקל, בהשוואה לכ-777 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
הירידה בהכנסות נבעה בעיקר מקיטון בהכנסות מפעילות כרטיסי אשראי (527 מיליון שקל לעומת 540 מיליון אשתקד), בהשפעת הירידה במחזורי תיירות הנכנסת והיוצאת ברקע למלחמת חרבות ברזל. בנוסף, נרשם המשך בתחרות בפעילות הסליקה שהתבטא בירידה בעמלה הממוצעת של בתי העסק. מנגד, ישראכרט רשמה עלייה של כ-3% במחזור העסקאות בכרטיסי אשראי המונפקים של החברה.
בשיחה עם גלובס, מסביר מנכ"ל ישראכרט, רן עוז, את המגמות שעברו על החברה ועל הכלכלה הישראלית.
"המציאות שלנו בכמעט שמונה החודשים האחרונים היא מאוד מורכבת ומסובכת. אמנם כשמסתכלים על כל הסל רואים עלייה בשימושים המקומיים בכרטיסי אשראי אבל זה לא קורה כי יש באמת התאוששות בכלכלה וכי כל הצרכנים חזרו למסלול. העלייה הזו בהיקפי הפעילות המקומית, של 3%-4% היא נמוכה מהקצב הרגיל של הגידול בפעילות שנובע מעליית המחירים פלוס הגידול באוכלוסייה, והמשמעות היא שהיא מגיעה על רקע עליות מחירים. כלומר לא בהכרח קונים יותר אלא כנראה קונים פחות. בנוסף, היא מגיעה גם על רקע זה שפחות קונים בחוץ. שיעורי ההכנסה שלנו שונים ביחס לכל שימוש בכרטיס, כך שיש הבדל בין שימוש מקומי לשימוש בחו"ל - הן מבחינת העמלה הצולבת והן מבחינת עמלות המט"ח. אז השינוי בתמהיל שמוטה יותר לשוק המקומי מייצר הכנסות קצת יותר נמוכות", מסביר עוז.
"אנשים מבינים שהלוואות צריך להחזיר ומפעילים יותר שיקול דעת"
בתחום האשראי, מנוע צמיחה מרכזי עבור חברות כרטיסי האשראי, בין היתר בשל הירידה ברווחיות מפעילות הליבה שלהן כתוצאה משחיקת עמלות הסליקה, ישראכרט רשמה גידול של כמיליארד שקל בתוך שנה, השווה ערך ל-12%, לסך של 9.24 מיליארד שקל. מתוכם יתרת האשראי הצרכני עלתה בכ-7% לכ-7.15 מיליארד שקל ויתרת האשראי המסחרי עלתה בכ-34% לכ-2.09 מיליארד שקל.
עם זאת, כמו אצל הבנקים, מדובר בקצב צמיחה איטי יותר מאשר בשנה שעברה. "אנחנו צומחים בצורה מבוקרת גם באשראי העסקי וגם בצרכני. אבל צריך להבין שזה לא הקצב בו היינו לפני שנה כשהמשק היה במקום אחר. לכן אנחנו צריכים להיות יותר אחראיים וזהירים כדי לוודא שהצמיחה לוקחת בחשבון את הסיכון", מסביר עוז.
"אנחנו רואים בינתיים המשך של מגמה בעלייה בקושי של הציבור גם בגלל סביבת הריבית שנשארה גבוהה, גם בשל אי הוודאות. כל הקושי שקיים בכלכלה מביא לזה שאיכות הלווים ואיכות הבקשות שאנחנו פוגשים הולך ויורד. הביקוש של הרבעון האחרון הוא ברמת פרופיל ואיכות לווים יותר נמוכה ולכן אנחנו מאטים את מתן הכסף. זה נכון גם באשראי הצרכני וגם לעסקים הקטנים".
האם אתם מזהים שינוי באופי הבקשות של הלווים?
"הקושי הכלכלי שנמשך לאורך זמן גורם לזה שיש יותר עסקים שמתמודדים עם קשיים. הסכומים דווקא לא עולים אלא מתמתנים. זה קורה כי אנשים מפעילים הרבה יותר שיקול דעת מתוך הבנה שבסופו של דבר את ההלוואות צריך להחזיר וככל שהסכום יותר גבוה העלות שלו עולה".
מה התובנות שלכם לגבי מה שקורה בצפון המפונה ובדרום?
"בצפון המכה היא קשה ורואים פגיעה בעסקים על פני כל התקופה ולאו דווקא בחודש מסוים. במיוחד בעסקים הקטנים, יש ירידה בפעילות בטווחים של בין 70% ל-80%. הפגיעה הקשה היא במעגל הראשון, אבל כמובן שהיא גולשת הלאה לטווחים רחוקים יותר ממוקד העימותים. בדרום אנחנו כן רואים בחודשים האחרונים מגמה של חזרה לפעילות אבל עדיין לא התאוששות וריקברי מלאים".
לאור הגידול בסיכון, בישראכרט שמרו על הפרשות להפסדי אשראי גבוהות יחסית, אם כי נמוכות ביחס לרבעון המקביל. ההוצאות בגין הפסדי אשראי ברבעון הראשון של שנת 2024 הסתכמו ב-75 מיליון שקל, בהשוואה ל-92 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בישראכרט הסבירו כי הירידה בהוצאות בגין הפסדי אשראי נבעה בעיקר מקיטון בהפרשה הקבוצתית בשל צמיחה מתונה יותר בהיקף תיק האשראי, אך ציינו כי נרשמה עלייה במחיקות ובהפרשה הפרטנית.
"מראש אמרנו שאנחנו מתנהלים בזהירות ולוקחים את הצד היותר שמרני בהפרשות. אנחנו לא ממהרים לשחרר שום דבר לפני שנהיה משוכנעים שאכן הכלכלה ומצב הלווים חזר לתוואי חיובי. סך ההפרשות מבטא את השיעור שעל פי ביצענו חיתום ללקוחות. אבל צריך לזכור שאנחנו מראש מתמחרים את הסיכון הזה, ולכן אפשר לראות שאנחנו גדלים באשראי וגדלים בהכנסות הריבית, מה שתורם יותר לשורה התחתונה מאותה הפרשה שמרנית".
המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי מוביל הענקת רישיון בנקאי מדורג כדי להגדיל את התחרות בעולם הפיקדונות והציב את חברות כרטיסי האשראי כיעד להיכנס למגרש הזה. כיצד אתה רואה את המהלך בעיניים של ישראכרט?
"אנחנו בשיח שוטף עם בנק ישראל ונשמח להרחיב את מעטפת הפתרונות שלנו. אבל כמובן שנבחן זאת ביחס למגבלות ולדרישות שיציב הצד השני (בנק ישראל, ר"ו) כך שנראה שלא תוגבל היכולת שלנו להתחרות ולהציע ללקוחות מוצרים משלימים".
רועי ויינברגר
כתבות
ני"ע
