ארגנטינה | ניתוח

הנשיא שרוצה לבטל את הפסו ולעבור לדולר: חצי שנה לכהונת מיליי בארגנטינה

צעדי הריסון והקיצוץ שמוביל חאביר מיילי האטו את האינפלציה, וארגנטינה הגיעה לעודף תקציבי לראשונה זה 16 שנה • כדי להמשיך בתוכניתו, הנשיא פועל כעת להשגת הסכמה פוליטית רחבה

חאבייר מיליי, לנשיא ארגנטינה / צילום: ap, Natacha Pisarenko
חאבייר מיליי, לנשיא ארגנטינה / צילום: ap, Natacha Pisarenko

חאבייר מיליי נבחר לנשיא ארגנטינה לפני כחצי שנה כמועמד רדיקל וצבעוני, חיצוני ל"קאסטה הפוליטית" (כפי שהוא מכנה אותה), ששאף לשנות מהיסוד את הכלכלה השלישית בגודלה באמריקה הלטינית. בעוד שמצע השוק החופשי עליו רץ נשאר רדיקלי, הוא מתגלה כנשיא פרגמטי שמצליח לנהל משא ומתן גם עם אותה "קאסטה" בה הוא מורד.

עוינות מצ'ילה ועיכוב בהסכמים: הצרות מצטברות לחברה הביטחונית של קרן פימי
מלחמת עזה מתערבבת בפוליטיקה פנימית באמריקה, אפריקה ואירופה לרעת ישראל

הוא אף מביא הישגים כלכליים, לפחות בטווח הקצר. האם הוא יצליח לממש את התוכנית שלו? גם חצי שנה לתוך כהונתו, השאלה עוד תלויה ועומדת.

החוק חובק הכל

בעוד שבעבר ארגנטינה הייתה מוקד משיכה להגירה מאירופה, מצבה הכלכלי ערב כניסתו של מיליי לתפקיד בנובמבר היה מהקשים בתולדותיה: היפר־אינפלציה של מאות אחוזים בשנה, עוני נרחב, חובות מצטברים וכלכלה מצטמקת, שמהווים משקולת כבדה על 46 מיליון ארגנטינאים. "על רקע שקיעתה של ארגנטינה, יש נכונות מצד אנשים למשהו אחר לגמרי", כך אמר לגלובס פרופ' רענן ריין, היסטוריון של ספרד ואמריקה הלטינית באוניברסיטת ת"א.

מיליי החל את הקדנציה בסדרה של שינויים: הוא קיצץ בחצי את מספר משרדי הממשלה ופיטר 5,000 מעובדיה, פיחת את הפסו לשווי ריאלי יותר וביטל סובסידיות על דלק ומצרכים.

הוא תכנן להמשיך ולנהל את הכלכלה באמצעות צווים נשיאותיים, אך נבלם. "מה שהיה אפשר לעשות באופן עצמאי נעשה, ומה שהיה צריך אישור של הקונגרס נכנס לדיונים", אומר מתן לב ארי, שהיה עד שנה שעברה נציג ישראל בבנק האינטר־אמריקאי לפיתוח. "מיליי שאף להתקדם ככל האפשר, אבל נבלם על ידי בית המשפט מלעשות זאת באופן עצמאי לגמרי".

זה הוביל את מיליי לנסח את "חוק האומניבוס" (חובק־כל) בן 600 חלקים שכלל מהפכה של ממש: הכרזת מצב חירום כלכלי עם סמכויות נרחבות לממשלה למשך שנה, הפרטת חברות ממשלתיות, שינוי בחוקי המס, עבודה ופנסיה, ושלל רפורמות מבניות. הגרסה הראשונה נדחתה על ידי בית הנבחרים, בו למפלגתו של מיליי אין רוב או אפילו קרוב לכך, מה שהוביל אותו להיכנס למשא ומתן אינטנסיבי עם שאר מפלגות הימין והמרכז. "בסוף הוא צריך להביא הסכמה פוליטית רחבה. ברגע שזה יקרה, ההשפעה שלו לטווח ארוך תהיה הרבה יותר גדולה", אומר לב־ארי.

הגרסה המרוככת של החוק, שכללה 232 חלקים "בלבד", עברה בהצלחה בבית הנבחרים הארגנטינאי ברוב של 142 בעד מול 106 נגד, אך אישורה הסופי אינו מובטח. כעת החוק עובר להצבעה בסנאט, בו למפלגה של מיליי יש שבעה מושבים מתוך 72, ולמעשה למפלגת האופוזיציה אותה הוא הדיח מהשלטון - יש 33 מושבים. גם בזירה זו מתנהל מו"מ.

בינתיים, הכלכלה הארגנטינאית עוצרת את נשימתה. עד שהחוק יעבור, מיליי נוקט ב"קיצוץ טיפש": כל עוד הוצאות הממשלה אינן מתרחבות, האינפלציה הגבוהה שוחקת אותן באופן טבעי. בכך, הוא מנסה לאזן את התקציב כדי להימנע מצבירת חובות ולהבטיח הלוואות בתנאים משופרים מקרן המטבע הבינ"ל, ולהפחית את ההוצאה המצרפית של ארגנטינה כדי להאט את האינפלציה.

בינתיים נראה שזה עובד: בדצמבר האינפלציה זינקה ל־25% בחודש, לעומת כמעט 13% בחודש לפני כן, תחת הממשלה הקודמת. אך מאז, האינפלציה ירדה בכל חודש עד כדי 8% "בלבד" באפריל.

לא רק שהמגמה התהפכה, האינפלציה האטה ביחס למצבה תחת הממשלה הקודמת. גם בזירה התקציבית, ארגנטינה הגיעה לעודף תקציבי ברבעון הראשון של 2024, בפעם הראשונה זה 16 שנים. אך הקיצוצים מגיעים עם מחיר כבד: מעבר לפגיעה בשירותים הממשלתיים, ברבעון הראשון של 2024 הפעילות הכלכלית של ארגנטינה צנחה ב־5.3% ביחס לשנה שעברה, ואף התעוררו שביתות נרחבות כנגד מדיניות הממשלה.

דילמה קלאסית

מיליי עומד בפני אתגר כלכלי ופוליטי כאחד: "ארגנטינה נכנסה למיתון עמוק, ויש גידול בשיעור האבטלה והעוני. אנחנו בדילמה הקלאסית: כשמורידים חזק את האינפלציה, בטווח הקצר זה מלווה בגידול באבטלה", כך אומר פרופ' ליאו ליידרמן מאוניברסיטת ת"א, והיועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים עד השנה שעברה.

לדבריו, "השאלה הגדולה היא האם האיגודים המקצועיים והרחוב יהיו סבלניים. להערכתי, המבחן העיקרי יהיה ב־3 החודשים הקרובים". גם הפער בין שער החליפין הרשמי של הפסו מול השער בשוק השחור גדל בחודש האחרון, אחרי קיצוץ ריבית מ־70% ל־40% על ידי הבנק המרכזי, אך הוא עדיין קטן ביחס לכהונת הממשלה הוקדמת.

אחת המטרות של הורדת הריבית והפיחותים היא להביא לדולריזציה, כלומר מעבר מלא לשימוש בדולר האמריקאי. "הפסו יהפוך למוצג מוזיאוני נדיר", כך אמר מיליי באירוע בבואנוס איירס. בכך, הוא מעוניין להסיר את מגבלות הסחר במטבע חוץ שקיימות כעת בארגנטינה, וקובעות שער רשמי שרק דרכו ניתן להמיר מטבע. על פי פרופ' ליידרמן, "קשה לראות את זה קורה בחודשים הקרובים. כדי שארגנטינה תהיה בשלה לכך, היא צריכה להיות במצב מאקרו־כלכלי מאוזן יחסית". לב־ארי מסכם, "מיליי עובר מריצת ספרינט לריצת מרתון".