נתוני האזעקות ברחבי הארץ מראים בבירור: החזית הצפונית בוערת

המטח לעבר המרכז אתמול היה הראשון ששוגר לעבר גוש דן מזה כמעט ארבעה חודשים, בעוד שבחזית הצפונית לא היה רגע של שקט • גלובס עושה סדר במהלכי המלחמה, כפי שהם משתקפים בנתוני האזעקות של פיקוד העורף

זירה שבה נפל טיל בקריית שמונה / צילום: Reuters, AVI OHAYON
זירה שבה נפל טיל בקריית שמונה / צילום: Reuters, AVI OHAYON

האזעקות בגוש דן ובאזור השרון אתמול (א') תפסו את כולם בהפתעה. אך בעוד שזה היה המטח הראשון לגוש דן מזה כמעט ארבעה חודשים, בדרום (ועוד יותר, בצפון) זו המציאות היום־יומית. הקרב על רפיח, למשל, הביא לעלייה במספר האזעקות בדרום - אך דווקא לירידה בשבועיים האחרונים. בעזרת נתוני פיקוד העורף, שנאספו ונערכו על־ידי מדען הנתונים אריה איזנמן, גלובס עושה סדר במהלכי המלחמה, כפי שהם משתקפים בנתוני האזעקות ברחבי הארץ.

המטח למרכז: "הרקטות הוטמנו כבר לפני חודשים"
גנץ הגיש הצעת החלטה להקמת ועדת חקירה ממלכתית למלחמה

היישוב הצפוני המטווח ביותר: קריית שמונה

כיום, הצפון הוא החזית הפעילה ביותר מבחינת מספר האזעקות. ב-30 הימים האחרונים בלבד, נרשמו יותר מ-1,300 אזעקות בחזית הצפונית, שמקורן בחיזבאללה. למעשה, חודש מאי הוא הגרוע ביותר שהיה בחזית הצפונית, בהשוואה לחודש אפריל בו נרשמו בצפון 647 אזעקות "בלבד". אז היה מדובר בשיא, אך הוא נשבר שוב ממש כעת.

קו העימות, כלומר היישובים בגליל העליון הצמודים לגבול לבנון, חוו במהלך המלחמה 3,938 אזעקות, אפילו יותר מאשר בעוטף עזה, עם 3,307 אזעקות. נתון זה, חשוב לציין, כולל גם את ה־7 באוקטובר עצמו. ואם נסתכל על המצב החל מה-1 בנובמבר, חזית הצפון, ככלל, כבר עברה מזמן את מספר האזעקות שנרשמו בחזית הדרומית. במצב כזה, קשה לראות איך התושבים יכולים לחזור בבטחה, אך תושבי ישובים מסוימים כמו ערב אל-עראמשה נשארים במקומם - פשוט כי אין להם ברירה.

ה-23 למאי היה קיצוני במיוחד, עם 161 אזעקות ביום אחד. הרוב (127) מפעילות רחפנים, והשאר מרקטות ומטילים. אלו, כמובן, רק האמצעים שניתן להפעיל מולם אזעקה - ירי נ"ט, למשל, הוא מהיר מכדי שאזעקה תועיל, וכבר נהרגו אזרחים, חיילים ועובדי צה"ל כתוצאה מכך. היישוב שנשמעו בו הכי הרבה אזעקות הוא קריית שמונה, עם 189, אחריו מרגליות, עם 148, ובמקום השלישי תל חי, עם 135.

כמות האזעקות בדרום הולכת ויורדת

גם הדרום לא שקט כלל. מצד אחד, כבר אי אפשר להשוות למצב בתחילת המלחמה, בו נשמעו עשרות אזעקות בכל יום (עד כדי 151 אזעקות בימים קיצוניים במיוחד כמו ה-1 בדצמבר 2023, וכמובן ה־7 באוקטובר); אך מצד שני, מאז תחילת הקרב על רפיח ב-6 במאי כמעט ואין ימים בהם לא נשמעות אזעקות בכלל. בשיא שנרשם מאז ה-12 במאי, נשמעו 18 אזעקות שונות בחזית הדרומית.

אך למעשה, מאז השיא הזה - כמות האזעקות רק הולכת ויורדת. ייתכן שחמאס ניסו להגיב על כניסת צה"ל לרפיח, אך החל משלב מסוים - יכולותיהם שם הולכות ומידלדלות. ב-25 במאי, שוב עבר יום שלם בלי אזעקה אחת בחזית הדרום. אך בניגוד גמור לצפון, שרובו הגדול מפונה - בדרום, התושבים אמורים לחזור לשגרה וליישב מחדש את אזור עוטף עזה, שננטש בתחילת המלחמה.

היישוב שספג הכי הרבה אזעקות בדרום הוא נתיב העשרה, עם 225 אזעקות, אחריו אזור התעשיה הדרומי באשקלון, עם 217 אזעקות, ואת המקום השלישי חולקים שדרות, איבים וניר־עם, עם 203 בדיוק לכל אחד.

במרכז בעיקר שקט

למרות שהאזעקות בגוש דן אתמול הביאו לתשומת לב נרחבת, המרכז דווקא חופשי מאוד מאזעקות בחודשים האחרונים. הפעם האחרונה שתושבי המרכז שמעו אזעקות לפני כן היה ב-14 באפריל, במתקפת הטילים האיראנית, שכמעט נשכחה באירועי המלחמה האינטנסיביים. ולפני כן? אזעקות בודדות נרשמו בשוליו הדרומיים של אזור המרכז במהלך חודש מרץ, והמטח האחרון שהגיע לתל אביב התרחש ב-29 בינואר. כלומר, לפני כמעט ארבעה חודשים. לפני כן, נשמעו אזעקות במרכז כמה פעמים בחודש, וגם זו הייתה ירידה ביחס למצב בחודש הראשון במלחמה, בו כמעט לא נרשם יום אחד במרכז ללא אזעקות.

היישוב שספג הכי הרבה אזעקות במרכז היה ראשון לציון, עם 72 אזעקות במזרח ו-71 אזעקות במערב. לאחר מכן, חולון עם 70 אזעקות, ונס ציונה עם 56. לא הרבה מתחת לכך, הגיעה דרום תל אביב ויפו, עם 47 אזעקות מתחילת המלחמה.

נראה, אם כן, שבעוד שחמאס הולך ונחלש, מתקשה להגיע למרכז, למעט פעם במספר חודשים, ואף יכולתו לפגוע בעוטף עזה נחתכה דרמטית - אפשר לראות בצפון מגמה הפוכה בדיוק. כל עוד המצב הזה יימשך, ותושבי הצפון ימשיכו לחיות כעקורים בשאר הארץ, לא תהיה ברירה לממשלה אלא לקבל החלטות קשות בכל הנוגע לחזית הזאת.