פרוייקטים להשכרה לטווח ארוך נחשבו עד לפני שנתיים לחלום הרטוב של חברות הנדל"ן והתשתיות. התשואה המובטחת, גם אם נמוכה, נראתה כמו עוגן של יציבות לטווחי זמן ארוכים. ואולם מאז שעלתה הריבית בעולם וגם בארץ בחדות, חברות משנות את יחסן אליהם.
חברת הקבלנות בתחומי התשתיות אלקטרה בניהולו של איתמר דויטשר, ובשליטה (בשרשור) של האחים דניאל ומיכאל זלקינד, מכרה את אחזקותיה בפרויקט מגורים לסטודנטים באוניברסיטת בר-אילן במהלך הרבעון הראשון. עסקה שעליה הודיעה באוקטובר אשתקד, ושאותה תכננה לבצע עוד משנת 2022.
מכירת הפרויקט סייעה לאלקטרה לצמצם בעיקר חוב פיננסי של 430 מיליון שקל, מה שסייע להקטין את ההשפעות השליליות של מלחמת חרבות ברזל על הרווחיות הגולמית, ולהזניק את הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות ב-75% ל-61.6 מיליון שקל ברבעון הראשון.
אלקטרה רשמה עליה קלה בשורת ההכנסות שהסתכמו ב-2.95 מיליארד שקל ברבעון הראשון, בדומה ל-2.93 מיליארד שקל תקופה המקבילה אשתקד. שיעור הרווח הגולמי נשחק עם זאת ל-7.3% משיעור של 8.1% ברבעון המקביל. ההנהלה הסבירה זאת בשל חולשה במגזר פרויקטים למבנים ותשתיות בישראל ומגזר פיתוח והקמה של נדל"ן בייזום, לאור ההשפעות השליליות של המלחמה.
אלא שכאמור אלקטרה השלימה במהלך הרבעון הראשון את מכירת הפרויקט באוניברסיטת בר-אילן, מה שהוביל לרישום הכנסות של אחרות של 15 מיליון שקל, וגם סייע להקטין את הוצאות המימון (נטו) ב-11% ל-33.1 מיליון שקל. באלקטרה הסבירו זאת במכירת פרויקט בר אילן שהשפעתה קוזזה בעליית הוצאות מימון האג"ח והחוב הבנקאי. בכל מקרה בשורה התחתונה זינק כאמור הרווח הנקי ב-75%. שווי השוק של אלקטרה הבוקר נאמד על 4.9 מיליארד שקל, כאשר בשנה החולפת נשחקה המניה שלה ב-22%.
איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה מסר עם פרסום התוצאות כי "האסטרטגיה ארוכת הטווח, שאנו מיישמים כבר שנים ארוכות, היא שהניבה את התוצאות הטובות של הרבעון הראשון של שנת 2024, על אף המצב הכלכלי המאתגר במשק הישראלי אשר נובע מהשפעותיה השליליות של מלחמת חרבות ברזל. העובדה שאלקטרה נשענת על מגוון פעילויות סינרגטיות אך שונות, בפיזור גיאוגרפי (בארץ ובחו"ל) מאפשרת גמישות תפעולית גבוהה ופיזור סיכונים בתקופות מורכבות הפוקדות את המשק הישראלי".
בשיחה עם גלובס מוסיף דויטשר שברבעון שחלף הצליחה החברה לצמוח במרבית המגזרים למרות המחסור בעובדים. "תחום השירות והאחזקה המשיך לצמוח בהיקפים טובים, חלק מהצמיחה שקשורה גם ל'חרבות ברזל'. משום שיש לנו למשל פעילות בתחום הגנרטורים. הבעיה העיקרית זה העובדים הזרים שצריכים להיכנס בכדי להחליף את הפלשתינאים שיצאו בעיקר מענף התשתיות. בתחום הבניין פעלנו פחות עם פועלים פלשתינאים בעבר. מגיעים פועלים זרים אבל לא בכמויות מספיקות, לכן לא מצליח 'ללחוץ על הגז'."
דוישטר מסביר את הרציונל של מימוש פרויקט מעונות הסטודנטים בבר-אילן. "זה עוד פרויקט שהוא לא שונה מאגירה שאובה או הקמת ותפעול עיר בסיסי ההדרכה (בה"דים) של צה"ל. אנחנו נכנסים בכל חיי הפרויקט משלב הזכייה במכרז, הקמתו ועד לתפעולו. התשואה על ההון שלנו הרבה יותר גבוהה בעת רכישת חברות מאשר במצב של להישאר על נכס שהקמנו בזכיינו. כשהריבית עולה זה פחות כדאי." הוא מסביר כי המימוש לא מגיע מתוך קשר לריבית, אלא יותר "מרצון להקים ולנהל את ההון של אלקטרה. ניהול ההון שלנו מאוד קריטי להצלחה שלנו. אנחנו מגיעים לתשואה להון בשיעור של 20%. אז אין לנו כוונה לשבת על נכסים זכייניים (בתשואה נמוכה יותר)."
חזי שטרנליכט
כתבות
ני"ע
