ביהמ"ש קבע: זה התאריך בו תתחיל עדות נתניהו

משפטו של רה"מ התחדש היום • השופטים קבעו: נתניהו יחל את עדותו ב-2 בדצמבר 2024 • בעדותו של דוד שמרון, עורך דינו ובן דודו, עלתה סתירה בין חוות-דעת שכתב בנוגע לניגוד עניינים ב-2016, לפיה אין יחסי חברות מיוחדים בין נתניהו לשאול אלוביץ' - לבין תצהיר של רה"מ עליו חתום שמרון, לפיו נתניהו ואלוביץ' חברים שני עשורים ונפגשים עם בנות זוגם • שמרון הודה כי יש פער בין המסמכים, וציין שלא הוא חתם על המסמך

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם, "ג'רוזלם פוסט"
ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם, "ג'רוזלם פוסט"

משפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו התחדש הבוקר (ג') בבית המשפט המחוזי בירושלים. הדיון נפתח במחלוקת בין ההגנה לתביעה באשר למועד להתחלת פרשת ההגנה, אז יעלה נתניהו לדוכן העדים. עו"ד עמית חדד, המייצג את נתניהו, חזר על בקשתו להתחיל את פרשת ההגנה במרץ 2025. שעות לאחר מכן, בית המשפט קבע כי נתניהו יחל להעיד במשפטו ב-2 בדצמבר 2024.

הפרקליטות מתנגדת לדחיית עדותו של נתניהו: יש לקבוע לנובמבר
הסנגורים במשפט נתניהו מסרבים למסור מועד לשמיעת פרשת ההגנה: "לא הסתיימה פרשת התביעה"

"אינטרס ציבורי מהותי"

"נקודת המוצא היא שמדובר בתיק מורכב ורחב-היקף באופן חריג", כתבו השופטים רבקה פרידמן-פלדמן, משה ברעם ועודד שחם. "בה-בעת, קיים אינטרס ציבורי מהותי עליו עמדנו בהחלטות קודמות. אינטרס זה מתלכד גם עם אינטרס של מניעת עינוי דין. הבאנו בחשבון ויתור על עדים (של הפרקליטות), חילופי ייצוג ואת האפשרות להכין את ראש הממשלה לעדות במהלך המלחמה".

ההחלטה התקבלה בהמשך לדיון שהתקיים הבוקר. עו"ד עמית חדד, המייצג בתיק 1000 ו-2000 ויתחיל לייצג גם בתיק 4000 במקומו של עו"ד בעז בן-צור, טען כי ההגנה זקוקה לזמן עד מרץ כדי להיערך. "זה קצת צורם לנו שבתגובת המדינה נכתב שביקשנו דחייה. לא ביקשנו שום דחייה, אמרנו מה לדעתנו המועד הנכון והמתאים".

צוות התביעה ביקש לקבוע את העדות החל מנובמבר. "עמדת המאשימה היא שפרשת ההגנה צריכה להתחיל - ולהסתיים - בהקדם האפשרי, תוך שמירה על האינטרסים הציבוריים, על הגינות ההליך ועל עיקרון היסוד לפיו הכול שווים בפני החוק".

הפרקליטות הדגישה בעמדתה את חלוף הזמן - כתב האישום הוגש בינואר 2020, פרשת התביעה החלה באפריל 2021, וכעת בחלוף ארבע שנים יש לטענתה חשיבות רבה לשמיעת פרשת ההגנה.

לדברי עו"ד חדד בדיון הבוקר, בקשת התביעה להתחיל את פרשת ההגנה בנובמבר אינה הוגנת: "לעומת הצוות של התביעה, אנחנו נהיה שלושה סנגורים (חדד, נועה מילשטיין וישראל וולנרמן - נ"ש). צריך לקחת בחשבון שיש חילופי ייצוג, שזה דבר שלוקח זמן. אלה נסיבות שלא תלויות בנו. אנחנו מבקשים זמן. לא ניתן לזמן שעובר להיות זמן ריק. אנחנו מתכוונים להגיש בקשות. עניין אישור היועץ. אולי יהיו עוד טענות מקדמיות".

עו"ד חדד המשיך: "מה התביעה רוצה? להשיג יתרון? אני חושב שזה אינטרס עליון שנבוא לפרשת ההגנה כשאנחנו מוכנים, כפי שראוי שנגיע. בתיק 4000 צריך להכיר את כל הניואנסים. זה זמן. אין קיצורי דרך".

עו"ד ז'ק חן, המייצג את בני הזוג איריס ושאול אלוביץ', אמר: "עשינו הכול כדי לקצר, אבל זה לא יכול לבוא על חשבון הגנה ראויה. אנחנו סבורים שנדרש פרק זמן ארוך להיות ערוכים". לשאלת השופט משה ברעם, אישר עו"ד חן כי יוכל להיות ערוך לפני מרץ, בדצמבר 2024.

עו"ד יהודית תירוש מפרקליטות מיסוי וכלכלה, המובילה את צוות התביעה, השיבה כי התביעה בדקה, לפי תיקים גדולים אחרים, כמה זמן נדרש לסנגורים להתכונן לפרשת ההגנה, ומצאה שאין לכך תקדים. "לא ניתנו פרקי זמן כל-כך ממושכים. בתיק כזה, בו האינטרס הציבורי מחייב את קידומו המהיר, אנחנו חושבים שאפשר בנסיבות העניין לעבוד באוגוסט ובחגים על התיק", אמרה.

שמרון: "נתניהו רצה בפיצוח המונוליטיות התקשורתית בישראל"

עו"ד דוד שמרון, בן דודו של נתניהו ועורך דינו, העיד היום ודיבר על יחסו של נתניהו לשוק התקשורת בישראל. "נתניהו היה מאוד מעוניין לאורך שנים, עוד לפני שהיה ראש הממשלה, הוא היה מאוד מוטרד מהמונוליטיות התקשורתית במדינת ישראל. לכן, כשהוא בא ואמר: 'יש אתר חדשותי למכירה', זה הסתדר לי עם השכל. זה לא עסק של ראש הממשלה, הוא רצה בפיצוח המונוליטיות התקשורתית בישראל".

שמרון נשאל אודות חוות-הדעת על ניגוד עניינים שערך לנתניהו והועברה ליועץ המשפטי לממשלה בשנת 2016. בחוות-הדעת נכתב לגבי נתניהו: "הבהרת לי שבמסגרת תפקידך כשר תקשורת אתה עשוי להיזקק לעניינים הנוגעים לחברת בזק, אשר מר שאול אלוביץ' הוא בעל מניותיה העיקרי (בשרשור) וחברות שבשליטתו, או עשוי להיזקק להחלטות העשויות להשפיע עליה. כן הבהרת לי כי נפגשת עם מר אלוביץ' במספר הזדמנויות והכרת אותו בנסיבות חברתיות, אולם אין ביניכם יחסי חברות קרובה או יחסי ידידות מיוחדים". בהתאם, שמרון חיווה את דעתו כי אין לפסול את נתניהו מלעסוק בענייניו של אלוביץ'.

שמרון העיד: "אני מבאי הבית, ואני יודע להגיד מי החברים הקרובים של נתניהו. את מר אלוביץ' לא פגשתי מעולם במעון. יש חברים שבאים כל שנה לאזכרה של יוני, אז להגיד שהוא חבר קרוב - לא נראה לי. על רקע הדבר הזה כתבתי בחוות-הדעת את מה שכתבתי". 

שמרון נשאל על-ידי התובעת עו"ד תירוש מהו מכר, והשיב: "אין לי סרגל מדויק שיודע להגיד מיהו מכר, ידיד או חבר, אבל אני יודע מהי ידידות קרובה. אני יודע שאין ביניהם יחסי קרבה מיוחדים, שלא כמו אנשים אחרים".

שמרון גם השיב כי "אילו מר נתניהו היה מספר לי בקשר לחוות-הדעת שיש לו קשר הדוק עם מר אלוביץ', והוא מבקש ממנו דברים, הייתי צריך לשקול את הדברים, ואולי הדברים היו משתנים. בתשתית העובדתית בוודאי הייתי כותב את זה, הייתי צריך לחשוב אם זה משנה את מסקנתי".

עוד נשאל שמרון על-ידי התובעת: "האם נתניהו אמר לך שהוא ורעייתו מבקשים מאלוביץ' להתערב בסיקור בוואלה?" - והשיב בשלילה.

לשאלה "עד כמה מידע כזה היה משנה את המסקנה שלך?", השיב שמרון: "הייתי צריך לשקול את הדברים, וייתכן שחוות-הדעת הייתה משתנה, ודאי הייתי כותב את זה ברקע הרלוונטי. האם זה היה משנה את מסקנתי - אלה דברים שצריך לחשוב עליהם".

התובעת הפנתה את שמרון לדבריו בחקירה, לפיהם לא היה נותן חוות-דעת כזאת. על כך הוא השיב: "הייתי פזיז להגיד לא או כן. יכול להיות שהנסיבות יכולות להשפיע על פזיזות התשובה. התשובה היא שהייתי צריך לשקול".

שמרון אישר: יש פער בין תצהיר שערך לנתניהו לחוות-הדעת בעניין אלוביץ'

הפרקליטות הציגה לשמרון תצהיר שערך לנתניהו בשנת 2016, במסגרת עתירה שהגיש עו"ד שחר בן מאיר, בדרישה לחשוף את הפגישות בין נתניהו לאלוביץ'. לפי התצהיר, יש חברות בין נתניהו לאלוביץ כשני עשורים, "וכמו כל חברות בין בני אדם - היא מתוחזקת על-ידי פגישות תקופתיות בהשתתפות ראש הממשלה, משיב 3 (אלוביץ'), נשותיהם ואחרים". עוד נכתב כי "העובדה שישנו קשר חברי בין המשיב 2 (נתניהו) למשיב 3 (אלוביץ') כבר ידועה".

שמרון נחקר על התצהיר כבר במשטרה וכעת בבית המשפט. הוא אישר כי יש פער בין התצהיר לבין חוות-הדעת, אך התקשה להסבירו. לדבריו, הוא לא ערך את התצהיר למרות שהוא חתום עליו. למרות האמור בתצהיר, שמרון עמד על כך שלפי היכרותו - אין חברות קרובה בין נתניהו ואלוביץ'. "מצב הידיעה שלי הוא שהם לא חברים קרובים. לא ראיתי את אלוביץ' באזכרות ליוני. לא ראיתי אותו באירועים בבית משפחת נתניהו, בימי הולדת, בנסיבות אינטימיות מעולם. פשוט לא. ואם את שואלת אותי אם אני צריך לאמוד האם קיימת חברות קרובה או לא - עד כמה שידוע לי, לא קיימת".

עו"ד בן-צור חקר בחקירה נגדית את שמרון. הוא הגיש לבית המשפט דוח ועדה של משרד המשפטים בנושא ניגודי עניינים משנת 2016, בו נכתב כי "טיבם של יחסי חברות משתנים בין אדם לאדם. אין משמעות אחידה".

בן-צור אמר: "כשערכת את חוות-הדעת, תאשר לי שבחנת אם יש חברות קרובה, כאשר אין משמעות אחידה למונח חברות". שמרון השיב: "זה מה שאמרתי בחקירה הראשית. המצב הסובייקטיבי קשור לאדם. אם נתניהו היה אומר לי 'יש לי יחסים קרובים עם אלוביץ'' - זה היה מפתיע אותי מאוד". שמרון הוסיף בהמשך: "על רקע ההיכרות, לא היה צורך בחקירה מיוחדת". בן-צור הראה כי גם בחקירת המשטרה, שמרון אמר כי לא הייתה חברות קרובה בין נתניהו לאלוביץ'.

שמרון העיד: "חבר הוא מישהו שיש לי אכפתיות אליו. אני יודע שאם אצטרך לדון בעניינו, אני לא יכול. כאילו הוא הילד שלי, האח שלי. כשמדובר במכר - אני יכול לשקול את שיקוליי באופן קר".

שמרון: נתניהו אמר לי שמוזס מנסה לסחוט אותו

שמרון העיד גם על תיק 2000. לפי כתב האישום, נתניהו התייעץ עם שמרון לגבי מו"ל "ידיעות אחרונות" ארנון (נוני) מוזס, לאחר שקיים כמה שיחות עמו. בשיחות דנו השניים באופן הסיקור של נתניהו ומשפחתו בכלי התקשורת שבשליטת מוזס, וכן באפשרות לקדם חקיקה שתטיל מגבלות על "ישראל היום" ותביא להטבות כלכליות משמעותיות למוזס ולעסקיו.

שמרון העיד כי נתניהו אמר לו שמוזס מנסה לסחוט אותו. "הוזמנתי לפגישה במוצאי שבת בבלפור; שאלתי את נתניהו אם זה דחוף, והוא אמר לי שכן. הגעתי ופגשתי את מר נתניהו עם דובי אייכנוולד, עורך, הרוח החיה מאחורי הוצאת הספרים של 'ידיעות אחרונות' [...] לאחר הפגישה, נתניהו ואני דיברנו. הוא אמר לי שנוני מנסה לסחוט אותו. מוזס באותה תקופה נחשב לאויב נפש של נתניהו. הוא פעל נגדו לאורך שנים, בשורה של כתבות מוגזמות".

לדברי שמרון, הוא לא בירר עם נתניהו באיזה נושא מוזס מנסה לסחוט אותו. הוא הציע לנתניהו להקליט את שיחותיו עם אנשי "ידיעות אחרונות". "אני מעריך, והערכתי אז, שכלי הסחיטה יהיה סוג של איום, שהוא יפרסם דבר מה בנוגע למי מבני משפחת נתניהו", אמר. 

*** חזקת החפות: ראש הממשלה בנימין נתניהו, שאול אלוביץ' וארנון (נוני) מוזס מכחישים את המיוחס להם, לא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת להם חזקת החפות.