בענף הרכב מעריכים: ההחלטה הזו תבלום כניסה של מותגים חשמליים חדשים

הפסקת מתן רישיונות יבוא לכלי רכב חשמליים בתקינה אירופית מקלה ("תקינה לסדרות קטנות") החל מתחילת 2025 עשויה לבלום את הכניסה של דגמי רכב ומותגים חשמליים חדשים מסין בחודשים הקרובים, ומציבה בסימן שאלה את ההמשכיות של מספר מותגים, שכבר משווקים כיום בישראל. כך מעריכים בענף.

● משרד התחבורה סוגר את "הדלת האחורית" ליבוא מכוניות חשמליות מסין
● פלח הרכב החשמלי בשיא, אך הציבור עדיין מעדיף את המותגים הוותיקים
● טסלה חותכת בחדות מחירים בישראל: כמה יעלו הדגמים הפופולריים?

השבוע הודיע משרד התחבורה כי החל מתחילת 2025 לא יתאפשר יותר יבוא של דגמים חשמליים שעומדים בתקינה אירופית חלקית, מכיוון שאין בה הצדקה לאור החדירה הנרחבת של כלי רכב חשמליים לשוק הישראלי בשנה החולפת.

תקינה זו נחשבה עד כה ל"דלת אחורית", שדרכה נכנסו לשוק האירופי דגמים ומותגים שונים, בעיקר סיניים, בהשקעה נמוכה יחסית להשקעה שנדרשת לקבלת תקינה אירופית מלאה (WVTA). על פי התקנות בישראל, שנכנסו לתוקף ב־2019 ותוקפן פג השנה, ניתן רישיון ליבוא דגמים בתקינה כזו, עם מגבלת יבוא של עד 400 כלי רכב בשנה. אולם בפועל ניתן היה לייבא עד 400 כלי רכב ממספר דגמים של אותו מותג, ולהגדיל את הכדאיות.

יצטרכו להשיג תקינה מלאה

אופציה זו נוצלה עד היום על ידי מספר מצומצם של מותגים פרטיים ומסחריים, ועל פי נתוני המסירות במחצית הראשונה השנה נמסרו בישראל כ־700 כלי רכב בתקינה לסדרות קטנות, כולל מיבוא עקיף. מתוכם 332 של המותג Forthing, שמיובא על ידי UMI, נוסף על 151 יחידות של "ליפמוטור", ו־138 יחידות של JAC. עוד יובאו בתחילת השנה כ־400 כלי רכב חשמליים של המותג NETA בתקינה לסדרות קטנות, אולם שיווקם טרם החל. למשרד התחבורה גם הוגשו השנה מספר בקשות יבוא לדגמים של מותגים סיניים חדשים בתקינה לסדרות קטנות, אולם אלה נדחו - ככל הנראה בשל הצפי להפסקת היבוא בתקינה הזו בתחילת 2025.

המותגים בתקינה כזו יצטרכו להשיג תקינה אירופית מלאה בחודשים הקרובים כדי לשמור על המשכיות בישראל. בענף מציינים כי דרישות האיחוד האירופי לתקינה מלאה לדגמים חדשים הוחמרו משמעותית ביולי השנה, וכוללות כעת מספר משוכות משמעותיות. ביניהן, דרישה להתקנת מערכות בטיחות חדשות, התקנת "קופסה שחורה" לאגירת נתוני נסיעה ובעיקר אספקת הגנת סייבר מלאה "מקצה לקצה", כלומר מהרכב ועד למערכות עיבוד הנתונים של היצרן. הדרישה האחרונה נחשבת מורכבת במיוחד עבור יצרנים סינים קטנים, ועל פי הערכות, עמידה בה תייקר משמעותית את השגת התקינה האירופית המלאה, שגם כך נאמדת במיליוני דולרים ואף יותר לדגם.

במקביל הטיל השבוע האיחוד האירופי מכסי מגן גבוהים על כלי רכב חשמליים, שמיובאים מסין לאיחוד, מה שעשוי להקטין את המוטיבציה של חלק מהיצרנים הסינים להשקיע בתקינה מלאה לדגמים חדשים. בענף מעריכים כי התוצאה תהיה הגדלת הדומיננטיות באירופה ובישראל של המותגים הסיניים הגדולים, שנהנים ממשאבים גדולים ומסיוע ממשלתי, ויציאה מהשוק של יבואנים קטנים. 

מיתון? הקרוס־אובר החשמלי החדש של XPENG הושק השבוע והמשלוח הראשון נחטף

חברת קרסו מוטורס (פריסבי), יבואנית המותג XPENG, מכרה תוך שבועות ספורים את כל המשלוח הראשון של הקרוס אובר החשמלי החדש G6, בהיקף של מאות יחידות, שהושק בתחילת השבוע. כיום מתקבלות הזמנות למשלוח נוסף, שאמור להגיע בספטמבר.

הרכב, בתצורת "קרוס אובר קופה", תוכנן להתחרות ישירות בטסלה Y. אורכו 4.75 מ', רוחבו 1.92 מ', גובהו 1.65 מ' ואורך בסיס הגלגלים שלו 2.89 מ'. נפח תא המטען שלו הוא 517 ליטר. הרכב ניצב על פלטפורמה חדשה, שתומכת בטכנולוגיה של 800V ומאפשרת טעינה מהירה במיוחד.

 XPENG G6 / צילום: יח''צ

הוא משווק בישראל עם בחירה בין שלוש יחידות הנעה. גרסת הבסיס מצוידת במנוע אחורי בודד בהספק 258 כ"ס, עם סוללה בקיבולת 66 קילוואט־שעה וטווח של עד 435 ק"מ. מחירה מתחיל בכ־200 אלף שקל. הבאה בתור היא גרסת "טווח ארוך" עם מנוע בודד בהספק 286 כ"ס, סוללה של 87.5 קילוואט שעה וטווח של עד 570 ק"מ. מחירה כ־225 אלף שקל.

הגרסה השלישית היא גרסת "ביצועים" עם שני מנועים בהספק משולב של 476 כ"ס (תאוצה מאפס ל־100 קמ"ש ב־4.1 שניות) סוללה של 87.5 קילוואט שעה וטווח של עד 550 ק"מ. מחירה החל מ־255 אלף שקל.

כל הדגמים מצוידים ברמת גימור ואבזור גבוהה שכוללת מערך בטיחות מקיף, חלון גג פנורמי, מושבים קדמיים חשמליים, ריפוד עור סינתטי, דלת תא מטען חשמלית ועוד. האחריות היא למשך שבע שנים או עד 160 אלף ק"מ ושמונה שנים על הסוללה.

הוקם מפעל ראשון למיחזור סוללות ליתיום לתחבורה בדימונה

על כבישי ישראל נעים כיום קרוב ל־170 אלף כלי רכב חשמליים, שמצוידים בסוללות ליתיום במשקל מאות קילוגרמים כל אחת, ולקראת סוף העשור רבות מהן יסיימו את חיי השירות שלהן ויצטרכו מיחזור. כבר כיום מושבתים בישראל מאות כלי רכב חשמליים מדי שנה בשל תאונות "טוטאל לוס", ולמיחזור הסוללות שלהן עדיין אין פתרון.

בימים אלה מגבש המשרד לאיכות הסביבה מדיניות להסדרת מיחזור הסוללות בישראל, ובין השאר נבחנת האפשרות לאמץ את הרגולציה האירופית העדכנית, שהתקבלה באיחוד בשנה שעברה, ומטילה את האחריות למיחזור על יצרני הרכב והסוללות. בינתיים נחנך השבוע בפארק התעשיות רותם בדימונה מפעל ראשון למיחזור סוללות ליתיום מתחבורה קלה (קורקינט, אופניים) וכלי רכב, על בסיס טכנולוגיה מתקדמת שפותחה בסין, המדינה המובילה כיום בעולם במיחזור סוללות ליתיום.

 מפעל המיחזור החדש / צילום: יח''צ

בינתיים נפח השוק קטן

את המפעל הקימה חברת Batte-Re שמאחוריה מספר משקיעים. המנכ"ל הוא אופיר אבידן, לשעבר מנכ"ל המועצה האזורית רמת חובב. המפעל מפיק מהסוללות מספר תוצרי מיחזור ובראשם "אבקה שחורה", שנמכרת בשוק הבינלאומי, אם כי עדיין אינו מבצע הפרדה מלאה של הרכיבים לפי הגדרת האיחוד האירופי. לפי הערכות, נפח השוק עדיין אינו גדול מספיק כדי להצדיק את ההיתכנות הכלכלית אולם בעתיד הוא יהיה חיוני.