המשקיעים צפו את הסכם הפסקת האש והקפיצו את הבורסה בהתאם, האם יש עוד מקום לעליות?

בעוד שמדד הדגל האמריקאי עלה ברבעון האחרון בכ־6%, הביצועים של הבורסה המקומית טובים בהרבה • הסיבה העיקרית: חזרת משקיעים זרים וירידה בפרמיית הסיכון שהתרחשה לקראת הפסקת האש • מנהלי השקעות חלוקים בנוגע לשאלה מה יקרה ביום שאחרי

חיילי צה''ל בגבול לבנון לצד דגל ישראל / צילום: ap, Leo Correa
חיילי צה''ל בגבול לבנון לצד דגל ישראל / צילום: ap, Leo Correa

הבורסה בתל אביב מציגה רבעון פנומנלי עם עליות דו־ספרתיות במדדים רבים - הרבה מעל וול סטריט ובורסות אירופה. הסיבה העיקרית היא האופטימיות של המשקיעים בנוגע להפסקת אש.

"נקודת המפנה היא פיצוץ הביפרים בלבנון שהחל גל חדש בלחימה בחזית הצפונית", אומר רועי כהן, מנהל השקעות ואחראי תחום מניות ישראל במגדל שוקי הון. "המשקיעים גילו שהאיום הכי משמעותי ומיידי על ישראל הוא לא נורא כמו שחששו, ראו שהמצב הביטחוני משתפר, והשוק התחיל לרוץ".

בנייה, גז ופיננסים: מדדי המניות הנישתיים בתל אביב שמכים השנה את ה-S&P 500
מה יעשה ההסכם בצפון לשווקים, ואיפה כדאי לשים את הכסף?
מנהל ההשקעות הוותיק שטוען: "גם בשנה הבאה וול סטריט תעלה, ב־8%-9%"

כדי להבין עד כמה הדיבורים על הפסקת אש היו משמעותיים לבורסה, צריך לראות את המספרים. בעוד שבוול סטריט נרשמו ברבעון האחרון עליות של כ־6% במדד ה־S&P 500, ובאירופה בכלל נרשמה מגמה מעורבת - ת"א 35 השלים עליה של כמעט 10%. גם מדד מניות השורה השנייה, ת"א 90, שנחשב כמייצג יותר של הכלכלה המקומית (בנוסף לבנקים), משלים זינוק של קרוב ל־18%. מדדי הבנקים והבנייה זינקו ב־‏19%, ומדד הנפט והגז ב־21%.

האם המהלך מאחורינו, או שהריבאונד רק החל? מנהלי ההשקעות חלוקים. "אי־הוודאות נותרה גבוהה, מאחר שעוד לא ברור מה ההשלכות של ההסכם בלבנון", אומר עידן אזולאי, מנהל ההשקעות הראשי בבית ההשקעות סיגמא קלאריטי. "זו לא סיטואציה של הפסקת אש ברורה ולכן לא השתנה משהו מהותי בהערכות הסיכונים".

עמדה דומה מציג גם כהן ממגדל: "מהלך העליות הנוכחי מוצה וכבר אין את הזדמנות ההשקעה הגדולה שהייתה לפני גל העליות של החודשיים האחרונים". מנגד, ליאור וקס, מנכ"ל אינפיניטי ניהול תיקי השקעות, אופטימי במיוחד וסבור כי "יש מקום לעליות, אך התנודתיות תימשך. הסכם ייתן עוד רוח גבית לשוק, שתיתמך גם בכניסתו של טראמפ לבית הלבן".

"השקל יכול להמשיך להתחזק" | אהרן כץ

עוד טרם חתימת הסכם הפסקת האש בין ישראל ללבנון, השווקים הגיבו באופטימיות למשא ומתן ולתקווה להסכם זה.

שוק המט"ח הגיב בעוצמה רבה, והשקל הפך להיות אחד המטבעות החזקים בתקופה האחרונה. מאז תחילת החודש התחזק השקל בכ־2.13% לעומת הדולר. שערו היציג של הדולר ביום המסחר האחרון עמד על 3.64 שקלים. השאלה כעת היא, מה יקרה לאחר חתימת ההסכם.

"אנחנו רואים את השוק מגיב לצפי להסכם כבר יותר מחודשיים. מדובר בתהליך מתגלגל שהשפיע על פרמטרים רבים בכלכלה הישראלית: התחזקות המטבע, ירידה בפרמיית הסיכון, וגם ירידה תשואות האג"ח הממשלתיות. ההסכם הוא 'גיים צ'יינג'ר' עבור הפעילות הכלכלית בישראל," אומר יונתן כץ, כלכלן ראשי בלידר שוקי הון, בשיחה עם גלובס.

כץ מדגיש כי פעילות השקל מול הדולר אמנם מצביעה על התחזקות, אך בשל ההתחזקות של הדולר בעולם מאז בחירתו של דונלד טראמפ לנשיאות, ביצועי השקל נראים באופן חלקי בלבד. נתוני בנק ישראל מראים כי השקל עלה בכ־4% לעומת סל המטבעות מתחילת נובמבר.

ההסכם לא מתומחר כולו

השאלה העולה כעת היא אם ההסכם כבר מתומחר על ידי השווקים, או שלאחר חתימתו נוכל לראות התחזקות נוספת של המטבע המקומי. להערכת כץ, יש עוד מקום לעלייה עבור השקל. "במידה ואכן נראה הסכם מיושם כמו שצריך, השקל אף יוכל להגיע ל־3.6 שקלים לדולר ומתחת לזה".

מעבר לסנטימנט ולרגיעה עצמה, ההסדר עשוי להוביל להשפעות משניות שיכולות לחזק את השקל. רונן מנחם, כלכלן ראשי בבנק מזרחי טפחות, מסביר כי הקשר בין העליות בוול סטריט לבין ייסוף השקל יכול להתחזק בעקבות השקט הביטחוני. "הקשר הזה נחלש מאוד לאורך המלחמה ואף לפני כן, בשנת 2023. הסדר והבטחה לשקט יכולים להחזיר את הגופים המוסדיים להשקעה בשקל ובכך לחזק את הקשר עם וול סטריט".

למרות הצפי לשיפור בעקבות ההסכם, המלחמה עדיין לא תמה. ללא פתרון גם לחזית הדרומית, החזרת החטופים והפגת האיום האיראני, חזרה מלאה לשגרה עדיין לא תתרחש. אז מדוע השווקים משדרים אופטימיות רבה? "החזית הצפונית היא זו עם העצימות הגבוהה ביותר מבחינת ההשפעה על הפעילות הכלכלית בישראל. החזרת התושבים לצפון ואישוש האזור תוך השבת מגיוסי המילואים יכולה להשפיע לטובה על המשק", מסכם כץ.

ההשפעות על הסקטורים השונים

כהן מעריך שחברות הבנייה והתשתיות ייהנו לאחר ש"נפגעו מעיכובים בבניית וייזום פרויקטים ועשויות גם להגדיל פעילות", אך מסייג ש"גם מניותיהן כבר רשמו מהלך משמעותי כלפי מעלה". עוד הוא מסמן את "חברות התקשורת, שעשויות ליהנות מחזרת הישראלים לחו"ל".

שמואל בן אריה, מנהל השקעות ראשי בפיוניר ניהול הון, ממליץ כי "אם הולכים לשיקום ובנייה מחדש של הבתים שנהרסו - תקנו את מניות גמר הבנייה והתשתיות המקומיות. זה לא שיגיעו חברות מחו"ל לבנות". בן אריה גם מציין את סקטור הגז, מאחר שהסיכון שנשקף למאגרים יפחת. עוד הוא מוסיף שמניות הבנקים והביטוח צפויות להמשיך וליהנות מכך. אזולאי מציג כאמור גישה שונה. לדבריו, "כולם מדברים על הבנקים, אבל זה היה נכון לפני תשעה חודשים. המהלך הגדול שם כבר היה".

בן אריה מפיוניר וכהן ממגדל מסכימים כי מי שייפגעו הן מניות התעופה, ובפרט אל על. "בסוף זה ביזנס, נכון שחברות זרות אמרו שלא יחזרו בקרוב, אבל אם יהיה שקט במשך חודשיים־שלושה, הן יחזרו, ואיתן התחרות לחברות המקומיות". להערכתו מי שעוד ייפגעו הן קמעונאיות המזון, שכן "בגלל המלחמה אף אחד לא דיבר על עליות המחירים. אחרי המלחמה נראה שוב לחץ".

המשקיעים הזרים יחזרו לבורסה המקומית?

על פי נתוני הבורסה, כפי שנחשף לראשונה בגלובס, מאז חודש יולי הזרים החלו לחזור. בחודש אוקטובר אומנם שוב נרשמה יציאת כספים של 775 מיליון שקל, אך בסך־הכול, חזרו לישראל כשלושה מיליארד שקל בחודשים האחרונים, כולל 810 מיליון שקל מתחילת חודש נובמבר. ובכל זאת, מתחילת המלחמה עדיין המאזן של הזרים שלילי עם יציאת כספית בהיקף של 6.4 מיליארד שקל.

המבחן הגדול יהיה אם הפסקת אש כזו או אחרת תחזיק ותגרום למשקיעים זרים נוספים להגדיל את הפוזיציה על ישראל.