במהלך השנה האחרונה הזכיר פט גלסינגר, מנכ"ל אינטל המודח, בכל ראיון או הופעה ציבורית, את שבב העתיד שמתכננת החברה, "18A". מדובר בשבב בעל המעגלים הזעירים בעולם, כזה שאפילו המתחרה המובילה מטייוואן, TSMC, לא השכילה לפתח.
● מונופול או המתיחות מול ארה"ב? סין פותחת בחקירה נגד אנבידיה
● מניית האולטרסאונד הישראלית שקפצה ביותר מ-100% ביום
חברות השבבים מתחרות ביניהן על ייצור שבבים בעלי מעגלים קטנים יותר ויותר. בעוד ש־TSMC, שמייצרת כיום את את השבבים של אנבידיה , אפל , אמזון וקוואלקום , מחזיקה בטכנולוגיה לייצור מעבדים בעלי מעגלים של 2 ו־3 ננומטר, גלסינגר התחייב לאורך כל השנה האחרונה כי בשנה הבאה כבר יוכל להתחיל בייצור מעבדים בעלי מעגלים של 1.8 ננומטר (18 אנגסטרום). זאת מתוך מטרה להעביר אליו כמה מלקוחות TSMC.
שילובם של מעגלים זעירים יותר בכל דור חדש של שבבים, מאפשר להם לעבד יותר מידע במהירות גבוהה יותר, תוך צריכת חשמל נמוכה יותר.
כעת, נראה כי תהליכי הייצור של השבב החדש באינטל אינם מתנהלים בקצב הרצוי, ומניבים תפוקה נמוכה למדי. על פי העיתון הגדול בקוריאה, צ'וסון דיילי, תהליך הייצור מפיק תוצרת נמוכה ביותר של שבבים - לא יותר מ־10% מכלל חומר הגלם המושקע בו הופך למוצר מוגמר, דבר שהופך אותו ללא־כלכלי ומרחיק את הייצור ההמוני מתאריך היעד בשנה הבאה.
חזון השבב הזעיר של גלסינגר קרס
הדיווח בקוריאה מצטרף לפרסום מוקדם יותר של רויטרס, לפיו ענקית פיתוח השבבים ברודקום - שמייצרת כיום ב־TSMC - שקלה בחיוב להפוך ללקוחה של אינטל, אך לאחר בדיקות ראשוניות של שבב ה־1.8 ננומטר החליטה לסגת מכוונתה בשל חוסר התוחלת שלה לייצר בהיקפים גדולים. הדיווחים מסמנים את האפשרות כי תהליכי הייצור הכושלים היוו את אחת הסיבות המרכזיות להדחתו של גלסינגר בתחילת החודש.
ללא שבב "העתיד" של אינטל - היא עודנה חברה המפגרת בכמה דורות של שבבים אחרי TSMC המובילה. כאמור, בעוד שהחברה מטייוואן יודעת לייצר ללקוחותיה מעבדים של 2 ו־3 ננומטר, אינטל החלה רק לאחרונה בייצור מעבדים של 5 ננומטר. נוסף על כך, מעבדים רבים של אינטל, כמו מעבד הבינה המלאכותית גאודי 3, מיוצרים בכלל במפעלי TSMC.
גלסינגר, שפרויקט ה־1.8 ננומטר היה מהחשובים מבחינתו בתקופתו כמנכ"ל, הגיב בעבר לספקות שהתעוררו בקרב אנליסטים ליכולתה של אינטל לייצר את טכנולוגיית העתיד: הוא טען בשיחה שערך עם האנליסט דן נישטדט כי הוא גאה בצוות המפתח את ייצור השבב וכי הוא "גאה בהתקדמות המהירה שלהם", ואף רמז כי המציאות בפועל שונה מהפרסומים. לטענתו, הנתון שפורסם לגבי התפוקה אינו נכון, כיוון שיש להתחשב בגודל השבב. לטענתו: "לשבב גדול תהיה תפוקה נמוכה יותר, בעוד שלשבב קטן, אחוז תפוקה גבוה יותר".
כעת, נראה שבאינטל מחפשים מנכ"ל חדש שימכור את החברה בחלקים, ויפריד בין מפעלי הייצור לבין מחלקות הפיתוח. עם זאת, המענק שקיבלה אינטל מממשלת ארה"ב בחודש שעבר בסכום של 7.86 מיליארד דולר, מגביל מאוד את יכולתו של מנכ"ל חדש למכור את מפעלי ייצור השבבים. על פי התחייבות אינטל לממשל, נראה כי עליה לשמור על שליטה (מעל ל־50%) מהבעלות על מפעלי הייצור שלה במידה והיא תועבר לידיים פרטיות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.