החידה הגדולה: איך יכול להיות שהכול מתייקר אבל האינפלציה לא עולה

בימים האחרונים חברות המזון הגדולות מכריזות זו אחר זו על העלאות מחירים משמעותיות, כאשר עבור חלקן זו לא העלאה ראשונה השנה. ברשימת ההתייקרויות של החברות, בהן אסם, שטראוס ויוניליוור, בולטים בעיקר מוצרי הקפה והשוקולד - אולם אלה לא המוצרים היחידים שמחירם יעלה. האם העלאות אלו אנקדוטליות ביחס למתרחש בשוק, והאם הן מוצדקות?

ראשית, נציין שהתייקרות מוצרי הקפה והשוקולד לא מפתיעה, שכן מחירי חומרי הגלם שלהם עלו בחדות השנה: מחירי הקפה זינקו ב־58% והקקאו התייקר בלא פחות מ־164%. מדובר בשני גידולים חקלאיים שדורשים טווח טמפרטורות ספציפי, ומזג אוויר יוצא דופן הן במערב אפריקה והן בדרום־מזרח אסיה הביא לתבואה דלה במיוחד השנה.

אך כאמור, אלה לא עליות המחירים היחידות: עסקים ברוב ענפי המשק העלו מחירים במהלך 2024, כך לפי סקר מנהלים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ומרביתם צופים עוד עליות גם ב־2025. בראש עומד ענף שירותי המזון והמשקאות, כאשר 72% מהעונים צופים עליות מחירים בשנה הבאה, ואף לא אחד מעריך שהמחירים יירדו. במקום השני והשלישי נמצאים ענפי המסחר (58%) והבינוי (55%), בעוד שבצד השני רק מיעוט בענפי המלונאות, השירותים העסקיים וההייטק מדווחים על צפי להתייקרויות ב־2025.

המע"מ יעלה, הביקושים יגדלו

על פי אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב, ישנם מספר גורמים שתומכים בהמשך עליות המחירים, בהם עליית המע"מ והתייקרות הארנונה והתחבורה הציבורית בינואר. בנוסף, הוא אומר, "אחרי הפסקת אש בצפון, ואולי הפסקת אש כללית, אנחנו צפויים לראות את הביקושים מתעוררים - וזה יאפשר לעסקים להעלות מחירים. הצריכה הפרטית תעלה ב־4% עד 5% ב־2025".

 אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב / צילום: רועי מזרחי

עוד מציין זבז'ינסקי את "אפקט הבסיס" - במדדי המחירים לצרכן בחודשים האחרונים של 2023 וינואר 2024 דווקא נצפו ירידות, מה שאומר שנראה אינפלציה שתגיע עד 4% בחודש ינואר 2025.

"המע"מ יעלה באחוז, והשכר, ובייחוד שכר המינימום, עלו גם הם. יצרני מזון ורשתות השיווק מושפעים מאוד משכר המינימום", מוסיף יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר שוקי הון, ומוסיף כי גם חסימת הסחר עם טורקיה מייקרת חלק מהיבוא. עוד הוא מדגיש את אחריות הממשלה וההחלטות התקציביות בהתייקרויות: "יש טפטופים במגרש של הממשלה שגורמים להתייקרויות בעלויות של יצרני המזון".

"השקל החזק ימתן את עליות המחירים"

בצד השני יש לא מעט גורמים שדווקא אמורים למתן את ההתייקרויות, ובראשם התחזקות השקל. בחודש האחרון לבדו שער הדולר ירד מ־3.75 שקלים ל־3.57 שקלים (ונזכיר שבראשית המלחמה הוא אף חצה לזמן קצר את רף ה־4 שקלים לדולר). "זה משפיע על מחירי המוצרים המיובאים, דלק ונסיעות לחו"ל" אומר זבז'ינסקי.

"ייסוף השקל שחל בסוף 2024 עוד לא השפיע על שיקולי המחירים, אך הוא אמור למתן את עליית המחירים כך שהחששות קצת מוגזמים", אומר כץ. "עד יולי הייתה ירידה במחירי הסחורות החקלאיות, ואז עלייה מתונה. אבל אין פה דרמה משמעותית. אני חוזה שהמזון יתייקר ב־2.5%, בערך כמו עליית המדד".

כץ התייחס גם להשפעות הסותרות שהציג נגיד בנק ישראל אמיר ירון: "מצד אחד, הלחימה מתמתנת וזה יוביל לעלייה בביקושים שתחזק את האינפלציה. אבל זה לא דומה לקורונה שבה בבת אחת המדינה נפתחה, זה יהיה מינורי יחסית. מצד שני, צפויות גם הקלות בהיצע: חברות התעופה יחזרו, מחירי התובלה יירדו, השקל מתחזק ומפונים יחזרו לשוק העבודה. אני יותר במחנה שמאמין בהתמתנות האינפלציה בשנה הקרובה".

גורם נוסף שיכול לתמוך בהתמתנות, לדברי זבז'ינסקי, הוא מחירי היבוא ושינוע הסחורות. מחירי היבוא עשויים לרדת בזכות רפורמות "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" שמובילים משרדי הממשלה, וגם פתיחת השמיים צפויה להקל על היבוא ארצה: "ברגע שיש טיסות, תעריפי ההובלה אמורים לרדת".

גם מחירי שינוע הסחורות נמצאים כאמור במגמת התמתנות בחודשים האחרונים. המשבר בענף החל עוד בתקופת מגפת הקורונה, אז מחירי שינוע המכולות זינקו פי 10 והובילו להתייקרויות דרמטיות במוצרים שונים בכל העולם וגם בישראל. המחירים התמתנו מאז אך קפצו שוב עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל, כאשר החות'ים חסמו את מיצרי באב אל־מנדב, המובילים לתעלת סואץ. אוניות נאלצו להסיט את מסלולן ולהקיף את אפריקה סביב כף התקווה הטובה כמו בימים לפני כריית התעלה.

מחקר של בנק ישראל מצביע שלמרות הקשיים, חברות הספנות הצליחו להתמודד בצורה מרשימה מאוד עם הבעיות, והסיטו משאבים בהתאם. צים הישראלית הגיבה אפילו יותר מהר מרוב החברות בעולם, כך שההשפעה על ישראל הייתה קטנה מאוד גם ביחס לעולם. מחירי השינוע עדיין גבוהים יותר משמעותית, אך לא במידה שחלקם היחסי במחירי הסחורות ישפיע מהותית על המחירים לצרכן.

בהמשך לכך, מדגיש זבז'ינסקי כי "מדד מחיר היבוא הסיטונאי לישראל לא ממש עלה". וככלל, מחירי התשומות כפי שאלו מדווחים על ידי הלמ"ס אמנם עלו - אך רק באחוזים בודדים.

באשר למחירי הפירות והירקות, שעלו בחדות בשנה האחרונה, זבז'ינסקי אומר כי אם חקלאים יוכלו לחזור לצפון, ההיצע יגדל והמחירים עשויים לרדת. גם הלחץ על אתרי הנופש בישראל אמור לרדת כאשר רבים מהם ייפתחו וישראלים יחזרו לחו"ל, הוא אומר.

שורות הרווח שצפויות לתפוח בשל ההתייקרויות

אז מה מביא להתייקרויות? בעיני זבז'ינסקי, "עליות המחירים לצרכן הן לא לחץ של אין ברירה, אלא סוג של ניצול של המצב. זה לא בא מהיצרנים ומהיבואנים אלא מרשתות השיווק והקמעונאים. אנחנו נראה עלייה ברווחים שלהם וכבר מתחילים לראות את זה".

ככה או ככה, זבז'ינסקי אופטימי יחסית לגבי המחירים בשנה הבאה: "אנחנו חוזים אינפלציה של 2.8% בסוף 2025", הוא אומר. כלומר, בתחום היעד של בנק ישראל, אם כי בקצה העליון שלו.

"יש כתבות בלי סוף שהחברה הזאת מעלה מחירים וזאת מעלה, אבל לא רואים את זה במדד המחירים לצרכן", מעיר זבז'ינסקי. בעיניו, התחושות בשטח לא תמיד מתחברות למדד. כך שבעוד שבהחלט ישנו ניצול הזדמנויות להעלאות מחירים, כמו גם התייקרויות נקודתיות במחירי הקקאו והקפה שמחירי הסחורות שלהן עלו דרמטית - אנחנו צפויים לראות התמתנות ניכרת בהתייקרויות בשנת 2025.