ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור: מימון הטרור עובר גם באינסטגרם ובטיקטוק

"בתקופה האחרונה חלו תמורות רבות בתחום מימון הטרור. הדרכים הולכות ומשתכללות ככל שהעולם הולך ומשתכלל. אין גבולות פיזיים בעולם הפיננסי, וגם בתחום מימון הטרור - אין גבולות פיזיים. היכולת להתנהל מבחינה כלכלית היא חסרת גבולות, וכך גם המערכה הכלכלית נגד ארגוני הטרור. יש להם את המנהרות ואת הבונקרים אבל יש גם תחום נפרד ומהותי לא פחות - התחום הפיננסי. הדרכים לממן טרור הן רבות, ביניהן מימון המונים - זה טרנד חזק, גם ברשתות החברתיות - אינסטגרם טיקטוק וכו'. רואים בחשבונות של מממני טרור כסף שנכנס מאינסטגרם, טיקטוק ועוד", כך אמרה היום ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, עו"ד עילית אוסטרוביץ-לוי, בכנס השנתי של הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור.

● מדד הדמוקרטיה: האמון בצה"ל עלה, במשטרה ירד ומה קרה בתקשורת? 
● איך יכול להיות שהכול מתייקר ומדד המחירים יורד: כלכלנים מנסים להסביר

הרשות, שאוסטרוביץ-לוי עומדת בראשה מאז מאי 2022, היא גוף מודיעיני שמנהל את החקירות הכלכליות הבינלאומיות המורכבות ביותר ונאבק במימון טרור בשגרה. מאז ה-7 באוקטובר היא פועלת 24/7 לאתר ולעצור את מקורות המימון החדשים שצצים כל העת. על פי נתוני הרשות, כרבע (כ-25.5%) מהיקף עבירות הלבנת ההון שזוהו על-ידי הרשות לאיסור הלבנת הון במשרד המשפטים מאז מתקפת הטרור הרצחנית ב-7 באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל", קשורות למימון ארגוני הטרור.

"יש שימוש עצום בעמותות וארגונים ללא כוונת רווח למימון טרור. לחלק מהארגונים הללו אמנם אין מטרה מוצהרת לממן טרור, אבל ארגוני הטרור עושים בהם שימוש", סיפרה אוסטורביץ-לוי. "ארגוני הטרור גם משתמשים בקריפטו לצורך מימון הפעילות. הם עובדים עם הכלי הזה, קריפטו, וחשוב לטפל גם בתחום הזה, ובמאבק שלנו במימון טרור ברחבי העולם גם נתפסו והוקפאו ארנקים על ידי רשויות מקבילות לנו במדינות אחרות".

"התייחסו לגורמים המממנים טרור כמו לארגוני פשיעה"

השבוע פורסם, כי כוחות לה"ב 433, מג"ב וצה"ל פשטו על צ'יינג'ים בחשד ששימשו להעברת כספים מישראל לשטחי הרשות הפלסטינית. 11 חשודים נעצרו ונתפסו אמצעי לחימה, ולמעלה מ-43 מיליון שקל ונכסים השייכים לחשודים. בבסיס החקירה עמד מידע שהגיע מהרשות לאיסור הלבנת הון. "מדובר בחקירה של גורמים ביהודה ושומרון שעל פי החשד קשורים לגורמי טרור. באמצעות מודיעין הצלחנו למפות איך הכסף הזה הגיע לישראל, ודרך גורמים ברשות הפלסטינית", חשפה אוסטורביץ-לוי. "המשטרה, מג"ב וצה"ל - נכנסו פיזית לשטחים, תפסו כ-50 מיליון שקל במזומן אצל אותם גורמים. במקרה נוסף מהזמן האחרון נחשפו נש"פים באיו"ש, נתפס כסף, בוצעו מעצרים. פעם ראשונה שהתייחסו לגורמים המממנים טרור כמו לארגוני פשיעה.

"הכסף הגיע בעיקר מצ'יינג'ים במדינת ישראל, אליהם הכסף הגיע בין היתר מתאגידים בחו"ל, חוואלות, מזומן, קריפטו ובדרכים נוספות. שמענו במהלך המלחמה על הפצצות של צ'יינג'ים ושל גורמים מממני טרור, אבל כל עוד לא נחסום את 'הצנרת' - צינור הכסף - ימשיכו לקום עוד 'כלים'. אנחנו כאן כדי לחסום את צינור הכסף. היו לא מעט מקרים השנה שאני לא יכולה לחשוף שזיהינו את הדרכים להעביר כסף לגורמים שמממנים טרור, העברנו מודיעין איכותי בזמן אמת והמודיעין הזה הוביל למעצרים, תפיסות כסף, מניעת פעילות טרור ובעיקר - לחסימה של 'הצנרת'".

עובדים בלחסום את איראן פיננסית

"בראש צינורות מימון הטרור יש את המימון המדינתי מאיראן ומקטאר. שם הכסף הגדול ואנחנו עובדים כל הזמן בלחסום את איראן פיננסית", הוסיפה אוסטרוביץ-לוי, ואמרה כי "ימים ספורים לאחר ה-7 באוקטובר האו"ם הסיר את הסנקציות מעל איראן, וה-FATF (כוח משימה בינלאומי למאבק בהלבנת הון ומימון טרור) הוא היחיד כרגע שמטיל סנקציות כלכליות על איראן. הוא 'הילד עם האצבע בסכר'.

"אנחנו פועלים בצורה פרואקטיבית מאוד חזקה, ביחד עם ארה"ב, כדי למנוע מצב שבו איראן תצא מהרשימה השחורה של ה-FATF. יש מדינות שאמנם רואות איתנו עין בעין את נושא מימון הטרור, אך יש להן גם אינטרסים כלכליים מול איראן, אז זה פחות חשוב להם. אנחנו כמדינה שחברה ב-FATF מחזיקים בזכות הצבעה, ועושים מאמצים כדי לחסום את יציאת איראן מהרשימה הזו. אמנם יש 'ציר רשע' שתומך באיראן, אבל משטר הסנקציות הוא חשוב מאין כמוהו, והוא כלי משמעותי ביותר. הסנקציות הכלכליות על איראן, בדגש על הסקנציות של OFAC, יוצרות מצב שבו גורמים פיננסיים שתומכים באיראן מוכרזים, מה שמונע מהם לבצע פעילות פיננסית ולהעביר כספים לטרור".

אוסטרוביץ-לוי סיפרה גם על פעילותו של כוח המשימה הבינלאומי שהוקם ימים ספורים לאחר ארועי ה-7 באוקטובר, במטרה לסייע לישראל במאבק במימון של חמאס, חיזבאללה, הג'יהאד האיסלמי וארגוני הלוויין. בכוח חברות מספר רשויות לאיסור הלבנת הון מאירופה והרשות האמריקאית. "הקואליציה שהקמנו, ה-CTFTI פועלת גם בנוגע לאיראן. המטרה המקורית כמובן היא חמאס וחיזבאללה, אבל גם איראן עולה על סדר היום. קשה לחסום את הכסף לחלוטין, אבל אנחנו כמדינה עושים מאמצים בלתי פוסקים, שלא על כולם ניתן לדבר כאן".

באשר ליחס של רשויות בעולם למאבק במימון טרור, הסבירה ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון כי "יותר מדינות מבינות עם הזמן שמדובר במאבק גלובלי. הסקטור הפיננסי מבין גם הוא איך זה נוגע לו, וגם אם אין 'אהדה' בעולם - העולם מבין שמדובר במאבק גלובלי, אנחנו נמשיך לקחת חלק מרכזי במאבק הזה, ואנחנו מרגישים מאוד בנוח לעשות זאת - בארץ ובעולם".

אוסטורוביץ-לוי התייחסה גם לסיכוני הלבנת ההון המרכזיים כיום והסבירה שבין הגורמים המרכזיים ביותר בשנה החולפת היו "כל סוגי ההונאות, בהם פישינג והונאות סייבר. המרחב המקוון הוא גם זירת הפשע, גם האמצעי לביצוע העבירה, גם האמצעי להלבין הון. זהו ללא ספק אחד הנושאים הבוערים ביותר".

לצד זה, הוסיפה יש גם עבריינות הלבנת הון באמצעות TBML - trade based money laundering, באמצעות 'אנדרפרייסינג', 'אוברפרייסינג'. לדבריה, "TBML היא טיפולוגיה שמאוד חביבה על ארגוני פשיעה. יש גם TBTF - trade based terrorist financing - חוואלות, הזרמת סחורות ועוד. גם חשבוניות פיקטיביות משגשגות בעולם הלבנת ההון וזה מתחבר לעבירות של סחיטת דמי חסות, הלוואות בריבית ועוד. בנוסף, יש כמובן את ה"LOWTECH" האולדסקול - שימוש במזומן למשל. העבריינים צריכים להלבין את הכסף והם מוצאים כל פעם דרכים חדשות. התפקיד שלנו הוא לאתר את הדרכים הללו ולהיאבק בהן".

מפת מודיעין פיננסי בלחיצת כפתור

באשר לדרכים להיאבק בהלבנות ההון והכלים שיש לרשות במאבק הזה, ציינה ראשת הרשות כי "קודם כל - הסקטור הפיננסי הם אלו שמספקים לנו את חומר הגלם ממנו אנחנו מפיקים את המידע החשוב ויקר הערך. יש לנו מאגר מידע עצום, שמגיע בין היתר מהדיווחים, מאגרים ממשלתיים, מאגרים פרטיים, מידע גלוי, רשויות אכיפה ועוד. יש המון מקורות מידע, והכל נכנס לתוך ה'בריכה' של המידע. האירוע המרכזי הוא לייצר בלחיצת כפתור מפת מודיעין פיננסי. האנליטיקה הזו מפיקה בזמן קצר מאוד מפה של נתיבי כסף שחודשים של חקירה לא יצליחו להניב. מדובר בפאזל עצום של אלפי ישויות, שמציג לנו את נתיב הכסף. המודיעין הזה יכול להפוך לראיות שנמצאות אצל רשויות האכיפה ומייעל את עבודתן".

עוד הוסיפה אוסטרוביץ-לוי כי "הרשות משתמשת בכל הכלים הטכנולוגיים הקיימים היום, בהם AI, ML ועוד - אנחנו מנהלים בעצם סטארטאפ בתוך הרשות ומפיקים ממנו מודיעין איכותי".