האם זו השנה הקטלנית ביותר בדרכים?

השנה הייתה הקטלנית ביותר בדרכים? תלוי איך מסתכלים על הנתונים • המשרוקית של גלובס

ח"כ נאור שירי, יש עתיד (תא הכתבים, ערוץ כנסת, 8.12.24) / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת
ח"כ נאור שירי, יש עתיד (תא הכתבים, ערוץ כנסת, 8.12.24) / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

להגדרות הציונים לחצו כאן

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

הדיווחים ההולכים ומתרבים על תאונות דרכים טרגיות בישראל מפנים את תשומת-הלב הציבורית לקטל בכבישים. ח"כ נאור שירי התקומם על כך שבמקום לעסוק בנושא חשוב מעין זה, חברי הכנסת "מתעסקים כל היום בשטויות". לפי שירי, זאת למרות שהשנה הנוכחית היא "השנה הרצחנית ביותר מזה 20 שנה בתאונות דרכים". האם זה נכון?

התאונות בשיא, אך מספר ניידות האכיפה נמוך ברבע מהיעד שקבעה הממשלה
המדינות האירופיות שמורידות את מספר ההרוגים בתאונות דרכים: איך הן עושות זאת?
כ-3,700 תיקים לשופט בשנה: המערכת שנועדה לטפל בעברייני תנועה על סף קריסה

לפי הנתונים שהעבירה לנו הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (רלב"ד), עד 23 דצמבר 2024, נהרגו 428 נפשות בתאונות דרכים. נתון גבוה יותר נרשם רק לפני 16 שנים - כשב-2008 נהרגו 433. נתוני 2024 משקפים עלייה של כ-19% בהשוואה ל-2023 - וזו הקפיצה השנתית החדה ביותר במילניום הנוכחי (למעט בין 2020 ל-2021 שנובעת בחלקה מהקורונה).

אבל מבט מעמיק יותר בנתונים חושף תמונה שונה מעט. כפי שהסביר בגלובס עמיתנו אסף זגריזק, את נתוני ההרוגים בתאונות דרכים מקובל לבחון גם בהתאם לגודל האוכלוסייה ולנסועה. גם את הנתונים האלה קיבלנו מהרלב"ד - ואף שלגבי שנת 2024 עדיין מדובר בהערכה ארעית, אפשר בכל זאת להיווכח שכאן כבר לא צריך לחזור הרבה שנים לאחור כדי להגיע למספרים כאלה. כפי שניתן לראות בגרף, בכל אחת מהשנים בין 2015 ל-2017 הנתונים היו גבוהים יותר.

ואולם, גם אם משקללים את הפרמטרים הללו, העלייה בשנה הנוכחית הייתה החדה ביותר מאז 2000. למה זה קרה? בשיחה שקיים איתנו, שרון ביידר, דובר הרלב"ד, הצביע על כך ש"העלייה בשנה האחרונה נובעת בעיקר משלוש קבוצות שאינן זרות זו לזו: החברה הערבית, רוכבי האופנועים ומשתמשי הדרכים הבינעירונית". ביידר מציין שממצאי הרלב"ד מלמדים שעיקר התאונות הקטלניות בחברה הערבית לא מתרחשות בתוך היישובים, אלא דווקא בכבישים הבינעירוניים, בגלל האפשרות לנסוע שם במהירויות גבוהות. "לכן", הוא אומר, "קשה לייחס את שיעור ההרוגים הגבוה בחברה הערבית רק למצב התשתיות בתוך היישובים".

ד"ר יעקב שיינין, מי שהיה בעברו ראש הרלב"ד, הסביר לנו ש"אחד הגורמים המשמעותיים ביותר כאן הוא היעדר אכיפה. ב-2024, עדיין אין מספיק אכיפה. למרות שהממשלה מינתה אותי לגבש המלצות בעניין, היא טרם קיבלה את הצעדים המומלצים, כמו הגדלת מספר הניידות ושדרוג מצלמות האכיפה".

מח"כ נאור שירי נמסר: "נכון להיום, 428 בני אדם קיפחו את חייהם בתאונות דרכים. מדובר במחדל לאומי שמחייב טיפול יסודי ומעמיק. בשנה הזו, שרת התחבורה עסוקה בטיסות במקום במחדל העצום הזה. מעבר לכך, הפרמטרים שעליהם התבססה הבדיקה שלכם הם חלקיים בעיניי, כאשר משווים את נתוני 2024 לשנת 2008, כפי שעשיתם, אי אפשר להתעלם ממצב התשתיות בכבישים, וההתפתחות הבטיחותית והטכנולוגית המשמעותית ברכבים המודרניים. מספר ההרוגים השנה צריך להדאיג את כולנו, וצריך לזעוק את זה בכל במה".

בשורה התחתונה: דברי שירי חצי נכונים. השנה מספר ההרוגים הוא אכן הגבוה ביותר מזה 16 שנים, אך כשמשקללים פרמטרים כמו גודל האוכלוסייה ונסועה, בשנים האחרונות נרשמו מספרים גבוהים יותר.

תחקיר: עדין קליין

לבדיקה המלאה לחצו כאן

בראיון לערוץ הכנסת, ח"כ נאור שירי הלין על "הטרללת שקורית בכנסת, אנחנו מתעסקים כל היום בשטויות". כדוגמה לנושאים שנדחקים הצידה, הצביע שירי על כך שזו "השנה הרצחנית ביותר מאז 20 שנה, לדעתי, בתאונות דרכים". בדקנו האם זו אכן השנה הכי קטלנית בשני העשורים האחרונים בכבישים.

אם נסתכל על מספרים מוחלטים של הרוגים לכל שנה בתאונות הדרכים, אפשר לראות שהעלייה השנה היא החדה ביותר ב-16 השנים האחרונות (נתון שעוד עלול לעלות עד סוף השנה). משנת 2023 מספר התאונות הקטלניות עלה ב-19%, ומספר ההרוגים ב-21% (מספרים אלו עלו בכמה אחוזים במהלך הבדיקה).

אך זו בדיקה פשטנית מדי, שכן המספרים המוחלטים לא מראים לנו את כל הסיפור. זאת משום שבמהלך התקופה הזאת גודל האוכלוסייה השתנה - בשנת 2005 הוא עמד על 6.99 מיליון איש וכיום יש קצת מעל 10 מיליון איש בישראל. בחישוב שמביא בחשבון את גודל האוכלוסייה, נראה ששנת 2024 היא לא השנה הכי קטלנית ב-20 השנים האחרונות. בעוד שב-2024 שיעור ההרוגים למאה אלף איש עומד על 4, ב-2008 הוא היה 4.6, וב-2016 4.4. יחד עם זאת, 2024 היא עדיין אחת השנים הקשות מבחינה זו - ויש עלייה ניכרת בהשוואה לשנתיים הקודמות (שבשנת 2022 המספר היה "רק" 3.6).

מדד אחר הוא מספר ההרוגים ביחס לנסועה. נסועה היא מדידת כמה קילומטרים נסעו בכל שנה מסביב לארץ. זה מדד חשוב, כי הוא מראה את רמת הסיכון בנסיעת כל קילומטר בכביש (כמה נהרגו לכל קילומטר). רמת הנסועה ב-20 השנים האחרונות די רציפה בעלייתה. בשנת 2024 רואים שיש 6 הרוגים בממוצע לכל מיליארד ק"מ נסועה בארץ. זה לא המספר הכי גבוה ב-20 השנים האחרונות ואפילו לא בעשור האחרון. ב-2017 הוא היה 6.1 הרוגים למיליארד ק"מ ולפני כן הנתון היה גבוה יותר. אך גם כאן, ב-2024 יש עלייה משמעותית ביחס לשנים הקודמות, כשב-2023 מספר הרוגים למיליארד ק"מ נסועה היה 5.5.

שרון ביידר, דובר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, הסביר שהעלייה בשנה האחרונה נמצאת בעיקר ב-3 קבוצות החופפות אחת לשנייה. הראשונה היא החברה הערבית. מדובר אומנם רק ב-20% מהאוכלוסייה, אך אלו 35.5% מכל ההרוגים בדרכים בשנה האחרונה ו-35.3% מתאונות הקטלניות. יש פה עלייה גדולה של 58% לעומת 2023. הקבוצה השנייה היא נוהגי אופנועים וקטנועים. נוהגי אופנועים הם בסביבות 5% מהנהגים בכביש, אך הם 22.3% מכלל התאונות ב-2024. יש כאן עלייה ב25% מ-2023 בתאונות קטלניות באופנועים. זה השנה הכי קטלנית לאופנועים וקטנועים בעשור האחרון. הקבוצה השלישית היא הנהגים בכבישים הבין-עירוניים, בה יש עלייה של 37% בהרוגים.

ביידר שולל את הטענה הרווחת לפיה האחוזים הגבוהים בתאונות הקטלניות בחברה הערבית נובעים מהתשתיות הרעועות בכפרים אשר גורמות להתנגשויות ודריסות. לטענתו, מממצאים של הרלב"ד מראים שעיקר התאונות בחברה הערבית הם אינם בכבישים העירוניים, אלא בדרכים הבין-עירוניות. לכן, מספר ההרוגים בדרכים בחברה הערבית היא לא בגלל התשתיות בכפרים, אלא בגלל המהירויות המופרזות בהן אפשר לנהוג בכבישים המהירים הגורמים לתאונות היותר חמורות.

מנכ"ל הרלב"ד לשעבר ארז קיטה טוען בראיון עם גלובס טוען ש"אם מסתכלים על הכבישים הבינעירוניים שם מרבית ההרוגים, מצב התשתיות בישראל לא קטסטרופה. לכן, זה עניין של אכיפה. אני הייתי הולך לבג"ץ שיחייב אכיפה בתחום. אנחנו הולכים 20 שנה לאחור והמשטרה בפשיטת רגל". הסיבה, לטענתו היא ש"אין ניידות בכבישים והכול מותר. גם אין אכיפה דיגיטלית".

שוחחנו על כך גם עם ד"ר יעקב שיינין שהקים את וועדת שיינין מטעם שר התחבורה ב-2004 מאיר שיטרית לגבי תוכנית לאומית לבטיחות בדרכים. הוועדה ניסחה המלצות לשיפור מצב הכבישים שחלקן עוגנו בחקיקה שעזרה להוריד את מספר התאונות הדרכים בזמנו. בין ההמלצות היו הגדלת התקציב על אכיפה, חינוך, בטיחות בדרכים, שיפור תשתיות וכדומה. הדוח של וועדת שיינין גם אומר ש"השינויים ברמת הממשלה וקבלת האחריות על הבטיחות בדרכים על ידי שר ייעודי מהווה את המפתח לשינוי המבני ולשדרוג נושא הבטיחות בדרכים לרמה הלאומית". שר התחבורה וראש הממשלה באותה עת כן לקחו את חלק ההמלצות ברצינות ורואים את חשיבות השתתפות הממשלה בהורדת מספר תאונות דרכים - ולראיה, המצב אכן השתפר בשנים אלו.

לגבי המצב הנוכחי, ד"ר שיינין מסביר שב-2024 עדיין אין מספיק אכיפה. הוא מספר שההמלצות שלו לשיפור האכיפה לא התקבלו. בין ההמלצות הן הגדלת מספר הניידות. בזמנו, שיינין המליץ על 450 ניידות. היעד הזה לא הושג - ובינתיים הצורך רק גדל.

המלצה אחרת נוגעת לכך שמצלמות האבטחה בכבישים לא עדכניות מספיק. באירופה, מצלמת האכיפה של אגפי התנועה היא point-to-point. זאת מצלמה שיכולה לראות מהירות נהיגה. בארץ, אין עדיין תקן למצלמות כאילו, אפילו שהן קיימות כבר שנים, והמצלמות בכבישים לא יכולות לתפוס מהירות שכן הן מצלמות fixed unit - כלומר מצלמות התופסות רק מיקום אחד ובכך לא יכולות לבדוק את המהירות ברצף. ממצאים מראים שהגדלת מספר מצלמות המהירות ושדרוגן מוריד את רמת התאונות המסוכנות. מצלמות הpoint-to-point והגברת הניידות יכולות לסייע בהורדת המהירויות המופרזות בכבישים בין-עירוניים ובכך להוריד את מספר ההרוגים בארץ מתאונות דרכים.

אם נחזור למנכ"ל לשעבר קיטה, נראה שחלק ניכר מהבעיה היא שהתקציב שהוקצה לבטיחות בדרכים ואכיפה אינו ממומש. כפי שציין: "בתקציב 2023 קיבלנו עוד 200 מיליון לערים בטוחות, פרויקט שאמור היה להסתיים עכשיו - לפני שעזבתי קבעתי קריטריונים לחלוקת הכסף אבל עד היום הם לא אושרו והכסף לא יצא".

תגובתו של ח"כ נאור שירי: "נכון להיום, 428 בני אדם קיפחו את חייהם בתאונות דרכים. מדובר במחדל לאומי שמחייב טיפול יסודי ומעמיק. בשנה הזו, שרת התחבורה עסוקה בטיסות במקום במחדל העצום הזה. מעבר לכך, הפרמטרים שעליהם התבססה הבדיקה שלכם הם חלקיים בעיניי, כאשר משווים את נתוני 2024 לשנת 2008, כפי שעשיתם, אי אפשר להתעלם ממצב התשתיות בכבישים, וההתפתחות הבטיחותית והטכנולוגית המשמעותית ברכבים המודרניים. מספר ההרוגים השנה צריך להדאיג את כולנו, וצריך לזעוק את זה בכל במה". אנחנו נציין שמומחים ששוחחו עם גלובס אכן מסכימים שבתקופה הזאת גם התשתיות השתפרו דרמטית וגם טכנולוגיות הבטיחות בכלי הרכב השתפרו דרמטית. כלומר, בגלל התנאים ה"מקילים" שיש כיום, נתוני הקטל בכבישים מצביעים על תופעה חמורה מבעבר.

לסיכום, השנה מספר ההרוגים הוא אכן הגבוה ביותר מזה 16 שנים, אך כשמשקללים פרמטרים כמו גודל האוכלוסייה ונסועה, בשנים האחרונות נרשמו מספרים גבוהים יותר: ב-2017 מספר ההרוגים לנסועה היה גבוה יותר וב-2016 מספר ההרוגים לגודל האוכלוסייה היה גדול יותר. לכן, דבריו של שירי חצי נכונים.