שכר לחברי מועצה וסמכויות כלכליות: המדינה תעניק יותר כוח לעיריות

משרד הפנים מקדם לראשונה תגמול כספי לחברי מועצה ברשויות המקומיות, במטרה לחזק את מעמדם • עוד בדרך: הארכת תקופת הפטור מאישור שר הפנים על השכרת קרקע, מ־5 ל־8 שנים

ח''כ יעקב אשר, יו''ר ועדת הפנים / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת
ח''כ יעקב אשר, יו''ר ועדת הפנים / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

משרד הפנים ממשיך לקדם העברת כוח וסמכויות מהשלטון המרכזי לרשויות המקומיות. חברי המועצה, שעד כה כיהנו בהתנדבות, צפויים לקבל לראשונה שכר על פעילותם הציבורית, וספציפית בגין השתתפות בישיבות. כך קובע תזכיר חוק חדש לתיקון פקודת העיריות שפורסם השבוע להערות הציבור על ידי משרד הפנים.

מימון המלצות נגל: האוצר ייאלץ לפתוח את "קופסת החירום" ולהגדיל את הגירעון 
ראיון | לבטל את הפטור על מס משכירות. ערן יעקב יודע איך אפשר למלא את הקופה 

במקביל, רשויות מקומיות יידרשו לפחות חיכוך ואישורים מהממשלה לצורך פיתוח כלכלי, ובהמשך הכנסת גם תדון על הרחבת הסמכות של העיריות לקבוע את גובה הארנונה המקומית.

ישראל היא אחת המדינות הכי ריכוזיות במערב. גם בנתונים המספריים הפשוטים כמו גביית המסים, 83% מגיעים לממשלה המרכזית, לעומת 55% בלבד בממוצע ה־OECD ו־35% בלבד בדנמרק למשל. גם ברמת הסמכויות, משרד הפנים נדרש לאשר החלטות כלכליות משמעותיות לכל רשות מקומית.

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט
 משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

פיתוח כלכלי ללא תלות

נכון להיום מרבית חברי המועצה, הפרלמנט של הרשות המקומית, הם מתנדבים שאינם מקבלים תגמול כספי. על פי דברי ההסבר לחוק, "חבר מועצה הממלא את תפקידו בנאמנות, נדרש להקדיש שעות רבות מדי חודש לישיבות המועצה ולישיבות ועדות המועצה, ללא כל תמורה כספית בגין כך. בנסיבות אלו, עלולה להיפגע יכולתם של חברי המועצה לבצע את תפקידם כראוי, זאת הן בכל הנוגע ליכולתם להקדיש את הזמן הראוי למילוי תפקידם, ובכלל זאת להשתתף בישיבות המועצה וישיבות ועדות המועצה, והן בכל הנוגע למשאבים הנדרשים להם לצורך מימון פעולות שונות הנדרשות לכהונתם".

הסכום שיקבלו חברי המועצה עוד לא נקבע, אך הוא לא צפוי להסתכם למשרה מלאה, כך שחברי המועצה עדיין יצטרכו להתפרנס בכוחות עצמם. המימון יגיע מקופת הרשות המקומית עצמה, ללא השפעה ישירה על תקציב המדינה.

בנוסף לכך, ועדת הפנים של הכנסת בראשות ח"כ יעקב אשר החלה לדון בפרק הרשויות המקומיות בחוק ההסדרים לשנת 2025, אשר טומן בתוכו ניסיון לבזר חלק מהסמכויות: החוק מאפשר לרשויות מקומיות יציבות, שהוכיחו חוסן כלכלי, להתקשר בעסקאות מקרקעין כדי להתפתח כלכלית - בלי אישור מיוחד משר הפנים. חוק ההסדרים מאריך את תקופת ההשכרה שפטורה מאישור, מחמש שנים לשמונה שנים. כך למשל, עירייה תוכל לאפשר לעסקים ולמבני ציבור לקום על הקרקעות שלה ולהתנהל מולם בצורה ישירה. סעיף נוסף מדבר על התקשרויות עם המגזר הפרטי, כך שעיריות יוכלו להיכנס ליוזמות יחד עם המגזר הפרטי כדי לפתח כלכלית את הרשות.

ראש עיריית כרמיאל, משה קונינסקי, סיפר בדיון על השכרת קרקע עירייה שהתעכבה במשך שלוש שנים עד שליזמים נמאס, והם פרשו: "איבדתי את כל היזמים שלי. ומה אני אגיד להם? אני מתבייש", אמר קונינסקי, "80% מהזמן אנחנו מתעסקים בבירוקרטיה".

גם נילי אהרון, ראש עיריית ירוחם, מדגישה את החשיבות של מתן אוטונומיה לרשויות להתפתחות כלכלית: "אחרת, מכניסים רשויות למעין מעגל עוני. נצטרך להיות נטל על המדינה ולבקש בקשיש כל הזמן, מיליון פה ומיליון שם ממענקי איזון. עד שאנחנו מצליחים לשכנע יזם לבוא לירוחם, אנחנו צריכים לבקש אישור ממשרד הפנים - שלא מגיע לשטח ולא מבין את הצרכים". היא מוסיפה שגם היכולת שלה לקבוע תעריפי ארנונה מיוחדים למרלו"גים מוגבלת, וכן גם היכולת שלה להתפתח בתחום האנרגיה הסולרית בדרום: "הרבה יזמים מתעניינים בהקמת מיזמי אנרגיה. אבל אין אצלנו בעירייה תאגיד אנרגיה, בגלל בירוקרטיה מול משרד הפנים".

לירון דורון־לוי, מנכ"לית מרכז השלטון המקומי, מספרת כי "דברים כבר עוברים את אישור הוועדה המחוזית של משרד הפנים, אבל במטה משרד הפנים זה נתקע. הם מבקשים דברים חדשים, וזה לוקח זמן רב - והרבה רשויות פשוט מוותרות. לפעמים אלה עסקאות שמי שיזם אותם בכלל זה משרדי ממשלה אחרים, והם יכולים להניב מנועי צמיחה". אך לדברי דורון־לוי וראשי הערים, גם שמונה שנים אינן מספיקות למיזמים רבים, והם מבקשים פטור מלא מהצורך באישור משרד הפנים, בלי קשר לסוג הפרויקט. "המשמעות הפשוטה היא שהחוג יעלה 350 שקל במקום 250 שקל, כי היזם יצטרך להחזיר את ההשקעה שלו בפחות זמן", אומרת דורון־לוי.

חיזוק שומרי הסף

בלובי 99 בירכו על ההתקדמות לאוטונומיה מקומית רחבה יותר, אולם ציינו כי אחד הדברים שחשוב להקפיד עליהם בנוסף הוא תקינות המכרזים וההתקשרויות של העירייה, ולצורך כך הם שואפים לחזק את מעמדם של אנשי המקצוע שהם "שומרי הסף" ברשויות. "ביזור סמכויות והרחבת סמכויות השלטון המקומי, ללא צעד מבורך זה של שינוי ועדת המכרזים למינויים מקצועיים, הוא מסוכן, שכן יכול להוות כר פורה להגברת השחיתות בשלטון המקומי", מזהירים בלובי 99.

גם משרד הפנים שותף לרוח זאת, ולשיטתו במקום שהוועדה תורכב מחברי המועצה בלבד, היא צריכה להיות מורכבת ממנכ"ל העירייה, הגזבר והיועץ המשפטי.