בדיון על חוק הגיוס בוועדת חוץ וביטחון שהתקיים אתמול (ראשון) בכנסת, רכזת התעסוקה באגף התעסוקה, נטע בר זיו, הציגה תחשיב של האוצר לפיו אברכים מקבלים מהמדינה כ-700 אלף שקל עד גיל 46 בהטבות ייחודיות, ועוד כ-800 אלף שקל בהטבות שאינן ייחודיות לאברכים - אך הם נהנים מהן במיוחד.
● הצוללת | המומחה שבטוח: אם המצב לא ישתנה, ישראל לא תישאר ב-OECD
● רבע מהחברה החרדית ויתרו על קניית ירקות ופירות בגלל ההתייקרויות במשק
● המחקר שמגלה פרטים חדשים על גיוס חרדים לצבא
ההטבות הייחודיות כוללות בעיקר את סבסוד הפעוטונים, שעבור רוב האנשים מותנה בעבודה של שני ההורים, אך מוענק לאברכים בכל זאת. הטבה זו מסתכמת ב-400 אלף שקל עד גיל 46. הטבות נוספות כוללות את קצבאות האברך שמגיעות ל-250 אלף שקל באותו פרק זמן והנחות בביטוח לאומי (אברכים משלמים רק שליש מהסכום) בשווי 30 אלף שקל. זאת תוך הנחה של כ-6 ילדים במשפחת האברך, מעט פחות מהממוצע החרדי היום.
הטבות נוספות אינן ייחודיות לאברכים, אך הם בכל זאת נהנים מהן במיוחד כמשפחות עם הכנסה מועטה וילדים רבים: הנחות בארנונה וסבסוד שכר דירה (שניתנים לפי קריטריוני הכנסה וגודל משק הבית) והטבות של מחיר למשתכן על גלגוליו השונים, כמו גם הנחה בצהרונים שניתנת לפי מספר הילדים. הטבות אלו מגיעות לבין 300 אלף ל-800 אלף שקל באותו פרק זמן, מה שאומר שסך עלות האברך למדינה מגיעה למיליון עד 1.5 מיליון שקל עד גיל 46. כמובן, אם אדם מפסיק להיות אברך בשלב מוקדם יותר בחייו ויוצא לעבוד ובכך מגדיל את הכנסתו, הוא יהיה זכאי רק לחלק מהטבות אלו.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
