למי שייכת הדירה? מה קורה כשיורש מקבל נכס עם חוב

עו"ד עופר שפירא ממגדל רסיטל מתמחה בדיני חדלות פירעון ובטיפול בחובות כספיים מטעם נושים וחייבים

אחת הסוגיות שעולות במקרה שבו נפטר אדם היא מה קורה עם החובות שלו. האם נושים יכולים להיפרע מהעיזבון ומהיורשים, או שמא היורשים יכולים להשאיר לעצמם משהו מהעיזבון. 

● כסף משפחתי או נכס משותף - למי שייכת הדירה?
● מי אחראי לממן החלפת גג אסבסט - העירייה או התושבים?

ככלל, זכאותם של נושים לגבות את החוב שאדם מת היה חייב להם, קודמת לזכאותו של האדם מת להוריש את עיזבונו. אם גובה החוב לנושים עולה על הסכום שקיים בעיזבון, החוב ישולם לנושים רק מתוך הכספים והרכוש הקיימים בעיזבון.

לפיכך, ככלל אין חובה על היורש לפרוע את החוב של העיזבון מנכסיו האישיים, ורק במקרה שהיורש נטל נכס מנכסי העיזבון מבלי לשלם תחילה את חוב העיזבון, תוטל עליו אחריות אישית לחובות העיזבון.

נסיבות המקרה: לאחרונה דן בית המשפט המחוזי בתל אביב בערעור של אישה על פסק דין שניתן בבית משפט השלום בתל אביב, שעסק בסכסוך בין האישה לבנק לאומי בנוגע לחובות של אחיה.

הוריהם של השניים העניקו בחייהם חלק ניכר מרכושם לבנם, למעט כמה נכסים שאותם ציוו לאחותו, ביניהם דירה בבני ברק. דירה זו הייתה ממושכנת לבנק לאומי להבטחת חובות בחשבון בנק שהיה שייך להורים ובהמשך הועבר במתנה לאח.

לאח הייתה דירה נוספת ברחובות, שגם היא הייתה ממושכנת לבנק להבטחת חובותיו האישיים. האח פרע את המשכנתא על דירתו ברחובות. מאוחר יותר הבנק מימש את הדירה של האחות בבני ברק לצורך פירעון החוב בחשבון הבנק.

האחות טענה כי הבנק התרשל בכך שלא יידע אותה על קיומה של הבטוחה הנוספת (הדירה ברחובות) לפני מימוש דירתה. לטענתה, היה על הבנק למצות קודם את אפשרות מימוש הדירה ברחובות השייכת לאח, שהוא בעל החוב בחשבון הבנק.

בית המשפט המחוזי דן בשאלה האם הבנק היה חייב ליידע/לשתף את פלונית בדבר קיומה של הבטוחה הנוספת לחשבון הבנק (הדירה ברחובות) טרם פדיון המשכנתא עליה ומימוש הדירה שמרבית הזכויות בה היו שלה. 

ההחלטה: בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור הבנק ודחה את ערעור האחות.

השופט הדגיש כי האחות קיבלה את הדירה "עם גיבנת" בדמות המשכנתא, וממילא היה עליה לצפות שהיא עלולה ביום מן הימים להיות ממומשת לטובת חובות החשבון.

נקבע כי הבנק לא התרשל ולא הפר חובה חקוקה כלפי פלונית, שכן סעיף 122(ב) לחוק הירושה, שעליו הסתמכה האחות, עוסק בפעולות של יורשים בנכסי העיזבון, ולא חל על פעולות של נושה (הבנק) כלפי יורש. חשבון הבנק והדירה ברחובות לא היו חלק מעיזבון האם, ולכן סעיף זה אינו רלוונטי.

בית המשפט קבע כי פלונית לא הוכיחה קיומה של חובת זהירות מושגית או קונקרטית מצד הבנק כלפיה. האחות לא הייתה לקוחה של הבנק, ולא הייתה לה זכות קניינית בדירה ברחובות. הבנק פעל במסגרת שיקול-דעתו המסחרי, ולא היה חייב ליידע אותה על קיומה של הבטוחה הנוספת.

לסיכום, בית המשפט קבע כי האחות לא עמדה בנטל ההוכחה להוכיח כי הבנק פעל בחוסר תום-לב או בתרמית.

אחריות היורש

פרשנות: בית המשפט קבע כי בנקים רשאים לפעול למימוש בטוחות בהתאם לשיקול-דעתם המסחרי, ואינם חייבים לשתף צדדים שלישיים בהחלטותיהם, אלא אם כן קיימת חובה חקוקה או הסכמית מפורשת.

פסק הדין מחדד את האחריות של יורש לחובות של העיזבון. לא ניתן ליטול את הדבש ללא העוקץ, ולפיכך קבלת הירושה כפופה לתשלום החובות של העיזבון.

מוצע לא לבצע פעולה מישפטית בעיזבון ללא היוועצות בעורך דין המתמחה בכך.

33958-03-23