ה־SMS הכריע: כיצד הודעת טקסט הפכה להוכחה לשותפות בדירה?

אישה זכתה בהגרלת מחיר למשתכן וכתבה לבן זוגה: "זכינו" • לאחר שנישאו היא העבירה לו מחצית מהזכויות בדירה, אולם לאחר שנפרדו ביקשה את מחצית הדירה בחזרה

הודעות טקסט. כוונת הצדדים נבחנת במועד ההתקשרות ולא בדיעבד / צילום: Shutterstock
הודעות טקסט. כוונת הצדדים נבחנת במועד ההתקשרות ולא בדיעבד / צילום: Shutterstock

הכותבים הם השותפים המייסדים במשרד עורכי הדין "הופמן & פרידנברג" המתמחה בענייני משפחה וירושה

מערכת נישואים קצרה של שלוש שנים העניקה לאיש שיתוף בדירת מגורים שהייתה שייכת לאישה בבלעדיות לאחר שזכתה ב"מחיר למשתכן" קודם לנישואיהם, וזאת לאחר שבבית המשפט הוכחו כמה נסיבות שהצביעו על כוונת שיתוף. פסק הדין מפרט מספר ראיות, שהבולטת שבהן היא תכתובת וואטסאפ פשוטה שהוחלפה בין הצדדים.

כסף משפחתי או נכס משותף - למי שייכת הדירה?
קיבלתם דירה בירושה. האם היא תחולק עם בן הזוג במקרה של גירושים?

עובדות המקרה: אישה זכתה בדירת "מחיר למשתכן" טרם נישואיה, ולאחר שלוש שנות נישואים חתמה על תצהיר להעברת מחצית הזכויות בדירה לבעלה במתנה, ושניהם נכנסו לגור בדירה. בסמוך לרישום הדירה על שם האישה בהתאם לחוזה המכר, בני הזוג נפרדו, והבעל עזב את הדירה.

הבעל עתר לבית המשפט שיצהיר כי הוא זכאי להירשם כבעלים של מחצית הדירה, מכוחה של כוונת שיתוף המוכחת גם על־ידי תצהיר המתנה וגם על־ידי כמה נסיבות עובדתיות; ואילו האישה טענה כי פעולותיה נעשו מתוך לחץ שהאיש הפעיל עליה.

כוונת שיתוף

החוק: חוק המקרקעין קובע כי בעלות בנכס נקבעת בהתאם לרישום במרשם החוקי, וחוק יחסי ממון קובע כי שיתוף כלכלי בין בני זוג אינו חל (בין היתר) על נכסים שהיו למי מהם לפני הנישואים - אלה מגנים על זכויותיה של האישה בדירה בבלעדיות.

ואולם פסיקת בית המשפט העליון הכירה בכך שניתן להוכיח כוונת שיתוף בנכסים נפרדים מכוחם של דיני החוזים, הקניין והנאמנות, כאשר כל מקרה נבחן על־פי נסיבותיו, ועל הטוען לזכויות מוטל נטל הוכחה משמעותי. עוד קבעה הפסיקה כי דירת מגורים היא גולת הכותרת של יחסי השיתוף בין בני זוג, ויש בכך כדי להקל במקצת את נטל השכנוע.

נסיבות מיוחדות

ההחלטה: השופטת גילה ספר־ברנע קיבלה את התביעה והצהירה כי הדירה נמצאת בבעלות שני הצדדים. קביעה זו התבססה על כמה נסיבות שהוכחו - לא רק תצהיר המתנה וכמה פעולות שביצעה האישה להוספת האיש כבעל הדירה בפני מספר רשויות וגורמים, אלא גם ובעיקר הודעת וואטסאפ ששלחה לאיש, ובה כתבה לו בלשון רבים ביחס לדירה: "זכינו" וגם "הרווחנו", זאת מכיוון שכוונת הצדדים נבחנת במועד ההתקשרות ולא בדיעבד. טענות האישה לכפייה או לחץ נדחו בהיעדר הוכחה ומשום שלא פעלה לביטול תצהירי המתנה.

המשמעות: גם נכסים שהחוק קובע בפירוש שהם שייכים לבעליהם הרשום, וגם נכסים שהחוק מגן על אפשרות השיתוף בהם עם אחרים, יכולים להיחשב לבסוף כמשותפים - אם בית המשפט ימצא כי התקיימו נסיבות מיוחדות שמצדיקות זאת. ככל שהמערכת העובדתית מוכיחה כוונת שיתוף ספציפית באותו נכס שהחוק מגן עליו - כך גוברת האפשרות שהמציאות תגבר על החוק ותעניק בו שיתוף לאחרים.

במקרה הזה, לצד הנסיבות העובדתיות המוכחות, בלטה תכתובת הוואטסאפ שהוכיחה בצורה ברורה את כוונת השיתוף בזמן אמת.

תלה"מ (קריות) 27166-01-22