משבר בנמל אילת: בהסתדרות דורשים לשלול את הזיכיון, האחים נקש משיבים אש

כבר 16 חודשים שנמל אילת עומד שומם לאחר שהחות'ים הצליחו להשבית את התעבורה הימית במפרץ סואץ, ואילצו את חברות הספנות לעשות עיקוף גדול ולהגיע לנמלי הים התיכון. על הרקע הזה היחסים בין ההסתדרות שמייצגת את ועד העובדים בנמל ובין ההנהלה נהפכים למתוחים ונראה שהם על סף פיצוץ.

● בלעדי | המאבק בקבוצת נקש מתרחב לארה"ב: תלונה ל־FBI נגד המנכ"ל אבי חורמרו
● בלעדי | זה המועמד לתפקיד יו"ר חברת נמלי ישראל

בשבוע שעבר בהסתדרות פנו לחברת נמלי ישראל וביקשו לשקול את המשך הענקת הזיכיון להפעלת הנמל להנהלתו הנוכחית בחברת פפו ספנות שבשליטת האחים נקש.

האחים קנו את הזיכיון להפעלת הנמל בסוף 2012 בתמורה ל־120 מיליון שקלים ולמשך 15 שנה בתוספת אופציה ל־10 שנים נוספות. הנקשים נותרו לבד בסוף ההליך המכרזי והסכום ששילמו כונה בענף "נזיד עדשים", זאת ביחס לרווחים מוערכים של מאות מיליוני שקלים מאז.

 האחים אבי, רפי וג'ו נקש / צילום: יח''צ

בכל אופן, אין מחלוקת על כך שמאז פרוץ המלחמה, הנמל סופג הפסדים. עד שהתחילה המלחמה, הנמל התמקצע בהובלת מכוניות, כאשר מחצית מהמכוניות שיובאו לישראל נפרקו בו. כמו כן, פועלים במרחב הנמל גם קו של קצא"א להובלת נפט גולמי וכן יצוא דשנים ומחצבים. בסוף השנה הנוכחית המדינה תצטרך להחליט האם להאריך את תקופת הזיכיון בעשור.

לפי נתונים שנחשפו בדיוני ועדת הכלכלה, בעלי הנמל משכו דיבידנד בסך 162 מיליון שקלים ב־4 השנים שקדמו למלחמה. מנגד, ברבעון הראשון של שנת 2024 ירדו הכנסות הנמל ב־81%.

טענות נגד הנמל

לפי ההסתדרות, בחודש מרץ האחרון נערכה ישיבה רבת משתתפים יחד עם נציגי הממשלה ובו הגיעו להסכמות לפיהן במשך שלושה חודשים עובדים יוצאו לחופשה מרוכזת והמשא ומתן על עתיד העסקתם יימשך. ואולם, בכל זאת, החליטה ההנהלה על פיטורי 18 עובדים מתוך 120 עובדי נמל.

לפי ההסתדרות, הנמל לא עמד ביעדי המדינה בהיקף ניטול המטענים: "במהלך השנים הנהלת הנמל הפרה את הוראות החוק וכתב ההסמכה, נהגה במדיניות יד קפוצה, השקיעה השקעה מינימלית בתשתיות ובפיתוח הנמל תוך הזנחת הציוד והרציפים עד כדי פגיעה בבטיחות, וצמצמה את כוח האדם באופן ניכר".

עוד נטען על ידי ההסתדרות שלפי כתב ההסמכה על הנמל להשאיר ציוד וצוות לתפעולו בשעת חירום, אלא אם שרת התחבורה הורתה אחרת. אלא שמאז פרצה המלחמה ההנהלה ניסתה לפטר כ־50 אחוזים ממצבת העובדים וכי הציוד המינימאלי הדרוש בשעת חירום תקול או חסר.

כמו כן, נטען כי החברה משתמשת בשטח הנמל לעסקים נוספים של בעליה בניגוד להוראות, כמו מגורים לעובדי מלון "אורכידאה" והכשרת אחד ההאנגרים בנמל לאולם אירועים.

"לא דובים ולא כסף"

בהנהלת הנמל דוחים את הטענות ובמכתב תגובה ששלחו השבוע, כתב מנכ"ל הנמל גדעון גולבר כי "המשכנו להעסיק את העובדים בהיקף מלא במשך 8 חודשים, וכשביקשנו לנקוט באמצעים מידתיים של חסכון בעלויות נתקלנו בהתנגדויות נחרצות של ההסתדרות שגררו דיונים בבתי המשפט".

וכן טען כי "ההסתדרות הוליכה אותנו שולל בטענות שונות כי הם מקיימים מו"מ עם האוצר שהסכים לשלם חלק משכר העובדים - טענה שהועלתה בבית המשפט והתבררה כשקרית. לא דובים ולא כסף. טענו כי הם מקורבים ליו"ר ועדת כלכלה (ח"כ דוד ביטן - א"ז) שיפעל לטובת הנמל ובפועל כלום".

גולבר המשיך לתקוף וטען ש"כשההתסדרות לא צלחה בתפקידה הבסיסי, בא מכתבם זה המנסה להכפיש את הנהלת החברה כניסיון נואש אחרון 'להציל' את העובדים. צמצום מצבת העובדים בוצעה בשיקול דעת וניתן שירות ככל שהתבקש ע"י חיל הים, כי"ל או כל לקוח אחר".

כן הוא הדגיש את הפעולות שבוצעו בחברה בניסיון להחזיר את הלקוחות, כמו הניסיון להחזיר את צו היבוא לאילת שיחייב פריקת מכוניות בו, להעמיד לשימוש החברה רציף במי הים התיכון, מימון של 40% מהתוספת בהובלה ימית במעבר בתעלת סואץ ופניות לאוצר כדי לקבל סיוע. "אנו לא מכירים גוף עסקי שהיה מחזיק את כל העובדים למשך 16 חודשים כשאין עבודה".

לטענת בעלי הנמל ההוצאות הקבועות מגיעות לכ־8 מיליוני שקלים בחודש ומתוכם 3.5 מיליוני שקלים עלויות שכר.

הסדר פיצוי לנמל

במהלך השנה שעברה ועדת הכלכלה בכנסת הקדישה לפחות שלושה דיונים למצבו של נמל אילת. בחודש אפריל אשתקד איימה הוועדה בסנקציות כנגד בעלי הנמל אם יממשו את תכניתם לפטר מחצית מהעובדים - ידרשו את כספי הסיוע שהממשלה נתנה לנמל ולא יממשו את האופציה להארכת הזיכיון.

ביולי האחרון היו"ר ביטן התנה סיוע נוסף בערבות המדינה במניעת פיטורי עובדים במשך 4 חודשים ובחודש אוגוסט התברר שהנמל דחה את ההצעה והמנכ"ל לא הסכים להתחייב על יותר מחודשיים.

בכל אופן, לגלובס נודע שבממשלה עובדים על הסדר פיצוי לנמל אילת על נזקי המלחמה. לאחרונה, חתמו שרת התחבורה מירי רגב ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' על מתווה להסדרת ענף נמלי הים, כשבמסגרתו נמלי הדרום והמפרץ קיבלו לפריקה רציפים נוספים, הפצרות הנהלת חברת נמל אילת להצטרף להסדרה שנדונה בשנה האחרונה עלו בתוהו.

בנמל מסרבים להתייחס להתפתחויות האחרונות. עם זאת, בראיון לגלובס בשנה שעברה אמר המנכ"ל גדעון גולבר ש"אני לא מתבייש להציע ללקוחות שלי לשלם כופר לחות'ים. 100 אלף דולר כדי לעבור, ואני אשתתף במימון. אני לא ישן בלילה".

בממשלה קיבלו תחילה בסקפטיות את הדרישות של הנמל לנוכח רווחי העבר של בעליו וההנחה שהסיכון הביטחוני בהפעלתו מגולמת במחיר הנמוך ששילמו בעליו בעת הרכישה. אלא שהנמל כבול להסכמים קיבוציים ולמגבלות בניהול כוח האדם שלו, לצד העובדה שפריקת המכוניות הרווחית נחתכה ב־100 אחוזים וכן חיתוך של כ־60 אחוזים ביתר הפעילויות נוטות להפוך את התמונה ולהכליל את נמל אילת בשלב נוסף של ההסדרה בנמלים.