נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מרבה לייצר כותרות בתדרוכי עיתונאים, ולולא הצהרתו בנוגע למו"מ הישיר מול איראן בהסכם הגרעין, סביר להניח כי הייתה תהודה רבה יותר לגבי התייחסותו לטורקיה. "יש לי יחסים נפלאים עם איש אחד ששמו ארדואן", אמר טראמפ ליד ראש הממשלה בנימין נתניהו, ואף הצהיר שאם יש בעיות בין הצדדים הוא "יפתור" אותן.
● טורקיה והאמירויות ישלמו פחות מס מישראל. ומי הנפגעת הגדולה?
● שאלות תשובות | טראמפ עומד לדבר עם איראן ויש לכך גם סיבה כלכלית. למה דווקא בעומאן?
● יד אחת מושטת למו"מ ויד אחרת מאיימת בצעדים אגרסיביים נגד ארה"ב
בישראל בוודאי לא אוהבים זאת, אבל היחסים הבילטרליים של ארה"ב וטורקיה הם קרובים מאוד, רבי־שנים, והתלות במסגרתם הדדית. ראשית, טורקיה היא מדינה בעלת מיקום אסטרטגי, שאליו מתווספת אמנת מונטרה. מאז כינונה בשנת 1936, אנקרה היא בעלת הסמכות היחידה על שער הכניסה והיציאה מהים השחור, מצרי הדרדנלים והבוספורוס. נתיב ימי קריטי, על אחת כמה וכמה בצל מלחמת רוסיה־אוקראינה.
מעבר לכך, בתחום הצבאי טורקיה וארה"ב הן חברות נאט"ו. מאז 1959, הסכם של נאט"ו הביא להצבה קבועה של נשק גרעיני אמריקאי בבסיס אינג'ירליק שבאדנה. מבין 3,708 ראשי קרב גרעיניים פעילים של ארה"ב, כך לפי מכון שטוקהולם למחקרי שלום (SIPRI), כ־24 מוצבים בטורקיה. עבור הפעלתם, ישנם קודים שמופקדים בידי קצינים אמריקאים וטורקים.
לגבי העתיד הקרוב, במיוחד על רקע המתיחות בין ישראל לבין טורקיה בשל ההתפתחויות בסוריה, הסוגיה המשמעותית ביותר תהיה האם ארה"ב תמכור מחדש מטוסי F-35 לאנקרה. בקדנציה הקודמת של טראמפ, ההתעקשות של ארדואן לרכוש סוללות S-400 מרוסיה תמורת כ־2.5 מיליארד דולר הביאה להדחת טורקיה מפרויקט ה־F-35 ולהשתת סנקציות. לאחרונה דווח ב"פוקס ניוז" כי טראמפ בוחן את חידוש המכירה בצעד שאם יתממש, יהיה מנוגד לחלוטין לאינטרסים הישראליים במרחב - וימנע את העליונות האווירית הישראלית.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.