ההנחיה החדשה על שימוש ב־AI שיכולה לסבך ארגונים בקנס של מיליוני שקלים

זו בעיה גדולה של מדינות, רגולטורים ובתי משפט - הבינה המלאכותית מתקדמת במהירות שיא והחקיקה והאכיפה מדשדשים מאחור. עד כה, הגישה של מדינת ישראל בתחום הייתה סקטוריאלית - בספר החוקים אין חוק בינה מלאכותית כמו באיחוד האירופי, אלא כל רגולטור מוציא הנחיות לשוק שלו. אולם בקרוב תצא לדרך הנחיה שמטרתה לשנות זאת.

● טלגרם השיקה מערכת פרסום באמצעות מטבע הקריפטו שלה
● הגולשים כבר עייפים מפרסום ברשתות החברתיות, והאפקטיביות במגמת ירידה

ליבת ההנחיה החדשה של רשות הגנת הפרטיות במשרד המשפטים היא החלת הוראות חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981, על מערכות בינה מלאכותית. מערכות אלה אוספות ומנתחות מידע אישי בהיקפים גדולים, ובגלל שהן "לומדות" ממנו (למשל הסקת מצב בריאותי או דעות פוליטיות מהרגלי רכישה) הסיכון לפרטיות מתעצם. בימים אלה ההנחיה מתפרסמת להערות הציבור, ובתום תקופה של כחודש־חודשיים תיכנס לתוקף ותחייב את המשק הישראלי, כולל הענקיות הגדולות, להתמודד עם דרישות מחמירות יותר לשמירה על המידע של הציבור.

בצורה הבסיסית ביותר, המשמעות היא שחוק הגנת הפרטיות חל על מודל בינה מלאכותית משלב האימון עד שלב היישום, ומידע חוסה תחת החוק גם אם הוא מידע שעובד ולא סופק על ידי המשתמש (למשל תמונה של אדם שהיא תוצר של מודל ג'נרטיבי).

הסמכויות החדשות

בנוסף לכך, מהרגע שההנחיה תיכנס לתוקף, בנקים, קופות חולים או כל חברה אחרת שעושה שימוש בבינה מלאכותית לטובת עיבוד המידע של הלקוחות, תחויב לקבל "הסכמה מודעת" מצידם. קרי, החברה תידרש להציג לאדם את התמונה המלאה בנוגע למידע שנאסף עליו, המטרה שלשמה הוא נאסף ואופן השימוש בו, ועצם האיטראקציה עם מודל בינה מלאכותית.

שינוי מרכזי נוסף הוא הכל מה שקשור ל"כריית מידע" (בלעז "סקרייפינג").

על מנת שמודלי בינה מלאכותית ישיגו את המידע שהם צריכים לטובת האימון שלהם, עליהם "לחרוש" את הרשת. פעולה שכזו אסורה במפורש בפלטפורמות המדיה החברתית, וכעת גם בחוק הישראלי - משמע, אם אתם מנהלי אתר אינטרנט והתבצע עליו סקרייפינג, הדבר הזה מהווה אירוע אבטחת מידע, ולפי התקנות הנוכחיות כיום, יש חובה לדווח על כך לרשות הגנת הפרטיות. ככל שזה לא יקרה - לרשות הגנת הפרטיות יש את הסמכות לקנוס על אי מניעת סקרייפינג.

 עו''ד גלעד סממה, ראש הרשות להגנת הפרטיות / צילום: איל יצהר

ההנחיות החדשות מגיעות לאחר תיקון חוק הגנת הפרטיות, שייכנס לתוקף באוגוסט הקרוב, ויאפשר לרשות בין השאר להטיל קנסות של עד מיליוני שקלים על חברות שיפרו את החוק.

בנוסף, נקבעה בחקיקה החובה למנות ממונה על הגנת הפרטיות בגופים ציבוריים ובכל ארגון שעיסוקו העיקרי כולל עיבוד מידע אישי רגיש בהיקף ניכר, כמו גם בכל ארגון שפעילותו כרוכה בניטור או התחקות אחר אנשים (חברות סלולר למשל).