"הזדמנות בטווח הארוך": המנהלים ששמים את הכסף על ישראל מסבירים למה

מה הופך את הכלכלה הישראלית לעמידה כל כך? אילו אתגרים דורשים טיפול מיידי, ואיך תיראה המדינה בעוד חמש שנים? • שלושה מבכירי המשק מסבירים למה למרות המלחמה, הקרע החברתי ואי הוודאות, הם ממשיכים להאמין בכוחות הצמיחה של ישראל - ומה נדרש כדי שנצא מהמשבר חזקים מתמיד

שי דוידי, יורם נוה, עמוס לוזון / צילום: כדיה לוי, אמיר מאירי
שי דוידי, יורם נוה, עמוס לוזון / צילום: כדיה לוי, אמיר מאירי

ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן ההשקעות הפרטיות פימי:
"הכלכלה הישראלית הוכיחה את יכולתה להתמודד ולהתאושש ממשברים ביטחוניים וכלכליים"

ישי דוידי, מנכ''ל קרן פימי / צילום: כדיה לוי
 ישי דוידי, מנכ''ל קרן פימי / צילום: כדיה לוי

מדוע אתה מאמין בכלכלה הישראלית?
האמונה שלי בכלכלה הישראלית באה לידי ביטוי בעצם הקמת פימי לפני 29 שנים, אז חרטנו על דגלנו להשקיע בחברות ישראליות בינוניות וגדולות. כבר אז האמנתי שהכלכלה הישראלית יוצאת דופן והאמונה הזאת נשענת על כמה עקרונות מהותיים.

הון אנושי יוצא דופן: ההון האנושי בישראל הוא מהאיכותיים בעולם, הן בפרמטרים מדידים כמו רמת השכלה גבוהה, יצירתיות וחדשנות והן בעוצמות ייחודיות שמקורן בכור ההיתוך הישראלי. השותפות בבניית המדינה ובהגנה עליה מייצרת מחויבות, עוצמה ואחריות יוצאת דופן בקרב החברה הישראלית.

חוסן ויכולת הסתגלות: הכלכלה הישראלית הוכיחה את יכולתה להתמודד ולהתאושש ממשברים ביטחוניים וכלכליים כאחד. מלחמות, אינתיפאדות, משבר 2008, הקורונה ומלחמת חרבות ברזל - כל אלה חידדו את כושר ההסתגלות והעמידות שלנו.

מנועי צמיחה ותרבות יזמית: הדנ"א הישראלי בנוי על מציאת פתרונות, ניסוי וטעייה, נחישות ונכונות לקחת סיכונים מחושבים. לא רק בהייטק, גם בתחומי המידטק והלואוטק נוצרו כאן מנועי צמיחה משמעותיים שמובילים את המשק קדימה.

פעילות בזירה הבינלאומית: כמדינה הפועלת באזור עוין ומורכב, ישראל השכילה לבסס רשת הסכמי סחר חופשי עם מדינות רבות, שפותחים בפני החברות הישראליות שווקים חדשים ומחזקים את עוצמת הפעילות העסקית. כל העקרונות הללו באים לידי ביטוי בפעילות פימי כבר 29 שנים. אנו פועלים בנחישות ובאמונה עמוקה ביכולת הכלכלה הישראלית להצליח ומאמינים לאורך כל הדרך בלהיות "לונג על ישראל".

מהם המכשולים שאתה מזהה בתקופה הקרובה?
ישנם מספר אתגרים שחשוב לקחת בחשבון. ישראל פועלת כיום בשבע גזרות בו־זמנית: רצועת עזה, יהודה ושומרון, סוריה, לבנון, איראן, עיראק ותימן. המצב הביטחוני המתוח יוצר סיכונים משמעותיים, משפיע על יציבות השווקים ומקשה על קבלת החלטות עסקיות.

מעבר לכל האתגרים שצוינו, האתגר המשמעותי ביותר הוא חיזוק החוסן הלאומי. להערכתי, חוסן לאומי אמיתי מחייב עוגן ערכי ומוסרי איתן. לשם כך, יש לבצע את הצעדים הבאים: להחזיר באופן מיידי את 59 החטופים; לקבוע תאריך מוסכם לבחירות ולתת לעם להביע את רצונו לנוכח האירועים הדרמטיים שהתרחשו מאז 7 באוקטובר 2023; להקים ועדת חקירה ממלכתית שתבחן את כלל הכשלים ותציע דרכי תיקון ומניעה. אם יבוצעו המהלכים הללו לחיזוק החוסן הלאומי, להערכתי מדינת ישראל תהיה חזקה ואיתנה מול האתגרים הניצבים בפניה.

איפה תהיה מדינת ישראל בעוד חמש שנים?
העתיד של מדינת ישראל תלוי בראש ובראשונה בחיזוק החוסן הלאומי ובבניית דמוקרטיה חזקה ואיתנה. אם נפעל בנחישות להשגת יעדים אלה, למדינה יש תשתית מדהימה לצמיחה, התפתחות והתחזקות.

ישראל יכולה להפוך לאחת המובילות העולמיות בתחומים רבים, בהם בינה מלאכותית, רפואה מתקדמת, אנרגיה מתחדשת, טכנולוגיות ביטחוניות ועוד. ההון האנושי בישראל איכותי, יוזם וחדשני, ומעניק לנו יתרון תחרותי אדיר בדרכנו להפוך למרכז בינלאומי ליזמות ולהקמת חברות גדולות ורב‏־תחומיות.

למרות האתגרים הרבים, העתיד של מדינת ישראל מלא הזדמנויות מרתקות. ישראל חווה ירידה ביצוא ובהשקעות ופועלת כיום בסביבת ריבית גבוהה ואי־ודאות גוברת. שילוב זה יוצר לחץ על הפעילות העסקית ומחייב התאמות אסטרטגיות. חוסר היציבות הפוליטית והיעדר מדיניות ברורה, לרבות היעדר רפורמות מבניות נחוצות, עלולים להרתיע משקיעים זרים ולהכביד על קצב ההתאוששות הכלכלית. כך, תעשיית ההייטק, שהינה אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של המשק, חווה ירידה בהיקפי הפעילות, בעיקר בשל המצב הביטחוני והגיאו־פוליטי.

שיעור האבטלה אמנם נמוך, אך היעדרותם של מגזרים שלמים משוק העבודה (בעיקר חרדים וערבים) מהווה אתגר משמעותי להרחבת הצמיחה. נדרש לעצב מדיניות ברורה להבטחת שוויון בנטל, גם באתגרים הביטחוניים, והגדלת שיעור ההשתתפות במשק.

יורם נוה, מנכ"ל כלל ביטוח ופיננסים:
"ישראל מסוגלת להתאים את עצמה לצרכים המשתנים של הכלכלה הגלובלית - תכונה קריטית בעידן הזה"

יורם נוה, מנכ''ל כלל ביטוח ופיננסים / צילום: כדיה לוי
 יורם נוה, מנכ''ל כלל ביטוח ופיננסים / צילום: כדיה לוי

מדוע אתה מאמין בכלכלה הישראלית?
לאורך העשורים האחרונים ישראל התפתחה ממשק קטן ומבודד לכלכלה מתקדמת, פתוחה ויצואנית, המבוססת על ידע, טכנולוגיה והון אנושי איכותי. מבחינות רבות, ישראל מציעה סיפור השקעה יוצא דופן בטווח הארוך - כזה המשלב פוטנציאל צמיחה עם גמישות והתחדשות. לאחרונה גברו הסיכונים בטווח הקצר, נוכח לחצים ביטחוניים, פוליטיים וחברתיים פנימיים שייתכן שישפיעו על התחזיות הכלכליות לשנה־שנתיים הקרובות (אגב בעולם כולו), אך אני צופה שחוסנה של ישראל ימשיך להיות חזק בטווח הארוך.

לב לבה של הכלכלה הישראלית הוא יכולתה לייצר חדשנות בקנה מידה עולמי. ישראל מובילה עולמית בהוצאה על מחקר ופיתוח ביחס לתוצר, ויש לה אקו־סיסטם טכנולוגי מהמתקדמים בעולם - עם מספר גדול של סטארט־אפים, מרכזי פיתוח של חברות בינלאומיות ותחומי התמחות עמוקים כמו סייבר, פינטק, ביוטכנולוגיה ואנרגיה מתחדשת. המשק הישראלי מסוגל לשנות כיוון במהירות, לעבור בין מגזרים ולהתאים את עצמו לצרכים המשתנים של הכלכלה הגלובלית - תכונה קריטית בעידן של שינויים גיאו־כלכליים וגיאו־פוליטיים מואצים.

מעבר לחדשנות, ישראל נהנית מיתרון דמוגרפי בולט: שיעור ילודה גבוה, אוכלוסייה צעירה וכוח עבודה שממשיך לגדול - בניגוד למדינות רבות באירופה ובמזרח אסיה הסובלות מהזדקנות אוכלוסייה. זהו פוטנציאל צמיחה משמעותי הן בגידול בביקושים המקומיים והן בהגדלת היצע העבודה, כל עוד יתבצע תהליך יעיל של הכשרה מקצועית ושילוב איכותי של כלל קבוצות האוכלוסייה.

ישראל גם נהנית ממבנה כלכלי מגוון: לצד הייטק, יש תעשייה מתקדמת, חקלאות חדשנית, מגזר פיננסי חזק וייצוא ביטחוני. התמהיל הזה מקנה לכלכלה עמידות יחסית בפני זעזועים, כפי שניתן היה לראות במשברים גלובליים כמו משבר הקורונה ומלחמת חרבות ברזל. כך גם בימים אלה, אל מול העלאת המכסים של ארה"ב. בהקשר זה, ישראל נפגעת באופן מינורי וצפויה להגיע להסכמות מול הממשל שעשויות אף לשפר את מצבה ביחס למדינות אחרות בעולם.

מהם המכשולים שאתה מזהה בתקופה הקרובה?
ישראל מתמודדת עם שורת לחצים קצרים אך משמעותיים. בראשם עומדת המתיחות הביטחונית הגוברת, ובעיקר מלחמת עזה המתמשכת והחשש מהדרדרות בגזרות נוספות. מצבים אלו יוצרים חוסר ודאות, פוגעים בענף התיירות, משפיעים על האמון בשווקים הפיננסיים ויכולים לגרום לדחיית החלטות השקעה - מקומיות וזרות כאחד.

במקביל, לא נסגר השסע הפוליטי והחברתי. הקיטוב בין חלקי האוכלוסייה והיעדר קונצנזוס סביב סוגיות יסוד - משירות בצה"ל ועד מבנה מערכת המשפט - מגבירים את תחושת חוסר הוודאות ועלולים להשפיע על המגזר העסקי.

לתוך זה נכנסים אתגרי שילוב משמעותיים: אוכלוסיות החרדים והערבים, המהוות יחד כמעט שליש מהאוכלוסייה ואף מעבר לכך בחתכי גיל צעירים יותר בישראל, משתתפות כיום בשיעור נמוך בשוק העבודה. כדי להתגבר על הפער הזה נדרש תהליך של השקעה בהשכלה, הכשרה תעסוקתית ותמרוץ השתתפות בשוק העבודה.

יצוין, כי במידה רבה בעקבות מלחמת חרבות ברזל נוצרה למדינת ישראל ההזדמנות ללמוד ולהשתפר בכל החזיתות עוד מעבר למצב שהיה לפני המלחמה. בהקשר זה, ייתכן שהציבור בישראל מלוכד יותר בהבנת האתגרים הגיאו־פוליטיים. בה בעת, נראה כי יש רצון ומחויבות גבוהים יותר לטיפול בשילוב המגזר החרדי, וכי השנים הקרובות עם ממשל טראמפ יספקו לישראל תמיכה אמריקאית משמעותית בטיפול באתגרים הגיאו־פוליטיים, ובפרט מול איראן ותימן.

איפה תהיה מדינת ישראל בעוד חמש שנים?
אני סבור שישראל מציעה למשקיעים הזדמנות אמיתית בטווח הארוך: כלכלה עם יסודות יציבים, מנועי צמיחה מגוונים, כוח עבודה צעיר וחדשני, ויכולת יוצאת דופן להמציא את עצמה מחדש. עם זאת, בטווח הקצר יש לא מעט מוקדי סיכון - ביטחוניים, פוליטיים וחברתיים - המחייבים מדיניות אחראית וניהול סיכונים מושכל. אם תדע להתמודד עם האתגרים הפנימיים ולשמר את היתרונות המבניים שלה - צפוי לישראל עתיד כלכלי מרשים.

עדות לכך אפשר לראות בתשואת מדד ת"א 125 בשנתיים האחרונות, שכמעט זהה לזו רשם S&P 500, וזאת על אף האתגרים מהם סבלה כלכלת ישראל בעת הזאת.

עמוס לוזון, מנכ"ל קבוצת לוזון ויו"ר לוזון רונסון:
"הישראלים לא רק חכמים, הם נחושים. יש לנו יכולת לקחת כל אתגר ולהפוך אותו להזדמנות"

תמונה כאן

מדוע אתה מאמין בכלכלה הישראלית?
הכלכלה הישראלית היא שמורת טבע נדירה בעוצמתה. בשנים האחרונות דיברו כל כך הרבה על מה עלול לקרות, הורדות הדירוג, המלחמה, המציאות הפוליטית - ולמרות הכל, הכלכלה שלנו חסינה וממשיכה לצמוח. האנשים פה לא רק חכמים, הם נחושים. היכולת שלנו לקחת כל אתגר ולהפוך אותו להזדמנות - זו הרוח הישראלית. האקזיט המרשים של וויז הוא לא "סתם" חדשנות, אלא רוח של עם שמסרב להיכנע למגבלות.

כשמדברים על הכלכלה הישראלית, הנדל"ן וההייטק הם בעיני הקטרים שמניעים אותנו קדימה, אף על פי ולמרות הכל. נדל"ן זה לא רק עניין של בניינים, אלא סמל לחוסן. ההיסטוריה הוכיחה שגם במשברים שהעולם התקשה להתאושש מהם, כמו ב־2008 או בתקופת הקורונה, הנדל"ן בישראל היה עוגן של יציבות כלכלית. הקרקעות מוגבלות, האוכלוסייה גדלה - וזה מייצר מצב שבו הנדל"ן תמיד יהיה בצמיחה.

מהם המכשולים שאתה מזהה בתקופה הקרובה?
לצד הפצע הפתוח של השבת אחינו החטופים, הפצע הכי עמוק שלנו הוא הקרע הפנימי. חשבנו ש־7 באוקטובר יזכיר לנו מי אנחנו באמת - עם שמתאחד מול קושי. לצערי, אנחנו צועדים בכיוון ההפוך. הקיטוב והפילוג הם האתגר המשמעותי של ישראל. לא רק בראייה של האווירה הנוכחית, אלא ביכולת לבנות חברה ישראלית חזקה ומשגשגת לדורות הבאים.

אנחנו מוקפים בכל כך הרבה אויבים ויש לנו כל כך הרבה אתגרים, שאין לנו ברירה אלא להתרומם מעל המחלוקות ולהסתכל מה נכון לטווח הארוך. אני מקווה שההנהגה הנוכחית תדע לעשות את זה.

איפה תהיה מדינת ישראל בעוד חמש שנים?
כבר היום אני מאמין שאנחנו חיים במדינה הטובה בעולם, למרות הכל. ואני מאמין שמתוך הקושי נצמח למקום טוב יותר. ההיסטוריה שלנו מלמדת שמלחמות ומשברים מביאים אחריהם תנופה, בנייה, צמיחה, התחדשות. בעוד עשור, אני רואה ישראל שחזרה לעצמה, מדינה שמובילה בחדשנות, שמגשימה חלומות של אנשים פשוטים, ושמראה לעולם שאפשר לקום מכל משבר כשעובדים יחד. אני מאמין שנצמח מתוך השבר ונהיה למדינה ולעם טובים בהרבה מהמקום שאנו נמצאים בו היום.