מדד המחירים לצרכן זינק באפריל ב־1.1% - הרבה מעל הציפיות - והאינפלציה השנתית עלתה ל־3.6%. מדובר בעלייה החודשית הגבוהה ביותר זה שלוש שנים. הגורם המרכזי לעלייה הוא שוב סעיף הטיסות, שזינק ב־27% בתוך חודש והקפיץ לבדו את המדד ב־0.7 נקודות. כלומר, בלעדיו האינפלציה החודשית הייתה 0.4% בלבד. גם שאר סעיפי המדד מציגים התייקרות עקשנית כמעט בכל תחום צרכני, ונראה שהאינפלציה המקומית מסרבת לרדת למרות שהעולם כבר בדרך החוצה.
● עומדים לסיים את המשכנתא? ההחזר שלכם יגדל משמעותית
● הנתונים הסותרים של שוק הנדל"ן, ואיפה רואים ירידת מחירים?
גם אם המדד יירד בחודשים הקרובים, השלכה אחת למדד הגבוה והחריג באפריל כבר יש - והיא עליית תעריפי הארנונה בשנה הבאה. זאת, חרף העובדה שגם השנה נרשמה קפיצה גבוהה שמורגשת בקרב העסקים ומשקי הבית. למרות שמדובר במס מוניציפלי, במקרה זה לא הרשויות אשמות: מנגנון "הטייס האוטומטי", שמעדכן את הארנונה באופן רוחבי וכלל־ארצי מדי שנה, תלוי בין השאר בשיעור האינפלציה.
הלמ"ס: "לא ברור איך החזאים פישלו ככה"
השינוי במחירי הטיסות באפריל נובע בעיקר משינויים עונתיים, בין השאר בשל הביקושים החריגים לטיסות במהלך פסח. כך היה גם בשנה שעברה. יחד עם זאת, למרות הנסיבות העונתיות, התנודתיות הקיצונית במחירי הטיסות אינה נקודתית, אלא תוצאה של שינוי שיטת המדידה על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) בספטמבר 2023 - שהפך את הסעיף לרכבת הרים שגורמת לחזאים ולשוק לפספס שוב ושוב.
כעת, המדידה היא בהתאם למקובל בעולם: המחירים נשאבים מהחברות עצמן דרך האינטרנט, ומייצגים את חודש ההמראה ולא את חודש הקנייה, תוך שקלול של זמן הזמנת הטיסה (חודש, שלושה ושבעה חודשים לפני ההמראה). לדברי דנו בן חור, יועץ בכיר למנכ"ל הלמ"ס ומי שבנה עבור הלמ"ס את השיטה החדשה, השינוי היה הכרחי והאשמה בחוסר היכולת לחזות את המדד היא של החזאים והשוק, ולא של הלמ"ס.
"אפשר לראות שמחירי הטיסות מתנהגים בצורה דומה גם בעולם", אומר בן חור. "לא מנכים עונתיות במדד המחירים לצרכן בשום מקום בעולם. גם בפירות ובירקות שמשתנים קיצונית בהתאם לעונות השנה", הוא מוסיף. במהלך משבר הקורונה, אז השתנו מנהגי הצריכה באופן קיצוני עקב הסגרים והפסקת הטיסות, הלמ"ס דווקא כן הציגה את המדד ללא מחירי הטיסות.
מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסיים בבנק הפועלים, מדגיש בסקירה השבועית שלו ש"המדד היה משמעותית יותר גבוה מהציפיות בשוק (ומממוצע ציפיות החזאים) בשלושה מתוך ארבעת המדדים האחרונים", בעיקר עקב השינויים במחירי הטיסות.
בן חור מצדו מודה שהשינויים החודשיים קיצוניים, אבל אומר כי ניתן היה לחזות אותם מראש: "זו כבר שנה שנייה של השיטה החדשה. גם בשנה שעברה מחירי הטיסות עלו ב־19% באפריל, זה לא חדש. לא ברור איך החזאים פישלו ככה". עוד הוא מוסיף שבהתאם, כפי שהיה בשנה שעברה, "במאי אנחנו צפויים לראות ירידה".
אינפלציית שירותים דביקה במיוחד
אך לא רק מחירי הטיסות אחראים לאינפלציה הגבוהה, שהתנתקה במידה רבה מהמגמה בעולם: לפי מדד של בנק ישראל, שנועד לבחון מה קורה בדינמיקה הפנימית בכלכלה בלי התערבויות חיצוניות, המדד ללא אנרגיה, פירות וירקות והחלטות הממשלה (שכללו התייקרויות מסים יזומות, למשל) עלה שנתית באפריל ב־2.9% - החמרה בהשוואה לעלייה של 2.6% בחודשים פברואר ומרץ. גם מדד מחירי השירותים הולך ועולה.
ככלל, בתקופת משבר הסחורות העולמי והאינפלציה הכבדה שנרשמה בעולם, ישראל הייתה יוצאת דופן לטובה עם אינפלציה נמוכה מברוב העולם המפותח, אולי בשל ההרחבה התקציבית המתונה יותר שנרשמה בארץ. אך בתקופת המלחמה המגמה התהפכה, ובעוד האינפלציה העולמית במגמת ירידה - זו בישראל דווקא עלתה ועקפה אותה.
מה הסיבות לכך? שפריר מציין את הביקושים היחסית חזקים ("בין השאר בשל הזרמת הכסף האינטנסיבית למשק בעקבות המלחמה"), אבל מזכיר שיש גם בעיות היצע - בעיקר של עובדים, אבל גם של סחורות. "האינפלציה שאנחנו רואים היא יחסית רוחבית", הוא מוסיף.
גם אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב בית השקעות, מודה שסעיף הנסיעות לחו"ל ממש לא היה היחיד שהתייקר במידה ניכרת, ומצביע על סעיף הדיור (המחושב לפי שכר הדירה האלטרנטיבי של הדירות בבעלות הדיירים) שעלה ב־4.2% בחישוב שנתי, קצב שהולך וגובר בזמן האחרון. לעומת זאת, מחירי המוצרים המיובאים ללא מגבלות, כמו ביגוד וריהוט, יורדים באופן דרמטי בזמן שהם דווקא עולים במדינות אחרות. זבז'ינסקי אף כותב במפורש שהוא חושד ב"אפשרות של בעיה בשיטת המדידה".
המנגנון שיקפיץ את הארנונה בעוד כ-2%
הארנונה, באופן ספציפי, הולכת ועולה בחודשים האחרונים בקצב מדאיג. המס המוניציפלי, שהוא ככל הנראה מקור ההכנסה המרכזי של הרשויות, עולה כאמור בין היתר בשל העלייה המתמשכת באינפלציה, וכך צפוי לקרות גם בשנה הבאה.
אותו מנגנון קובע את השיעור השנתי שבו תעלה הארנונה באופן אוטומטי בכל היישובים ולכל סוגי המבנים, עוד לפני בקשות חריגות כאלו ואחרות של הרשויות עצמן. מנגנון ההצמדה מורכב משתי רגליים: מחצית מעליית מדד המחירים לצרכן ומחצית מעליית מדד השכר הציבורי נכון ל־20 במאי - לעומת רמתן ב־20 במאי של השנה הקודמת.
איך זה מיתרגם לעלייה הצפויה בארנונה בשנה הבאה? מדד המחירים לצרכן פורסם בסוף השבוע, וכך נקבעה רמתו נכון ל־20 במאי; מדד השכר הציבורי יתעדכן בפעם הבאה רק בתחילת יוני, כך שרמתו כעת (לפי הפרסום האחרון בפברואר) תישאר כפי שהיא גם כן ב־20 במאי. מדד המחירים כאמור עלה בשנה הזו בכ־3.6%, אולם מנגד מדד השכר הציבורי, על פי בדיקת גלובס, ירד מעט ב־0.2%. חיבור בין מחצית שתי העליות הללו מביא אותנו לכ־1.62% - שיעור העלייה הצפוי בארנונה עם תחילת שנת 2026. המשמעות היא התייקרות של כ־10% בארנונה בתוך שלוש שנים, עוד לפני העלאות שהתבקשו, ובוודאי יתבקשו בעתיד, להעלאות חריגות מצד העיריות עצמן.
אך למרות כל אלו, ולמרות אופטימיות היתר של השווקים והחזאים עד כה, שפריר טוען שהאינפלציה צפויה לשנות כיוון: "אנו מעריכים כי האינפלציה תתמתן בשנה הקרובה, אם כי ציפיות האינפלציה בשוק נמוכות למדי. לא מדובר על ירידות מחירים, אלא בהתייקרות מתונה יותר בהמשך".
לדבריו האינפלציה המתונה בעולם צפויה להשפיע גם על ישראל, "ובנוסף השקל מתחזק, מחירי ההובלה הימית בירידה ובעיית היצע העובדים נפתרה באופן חלקי". זאת, בין השאר, בעזרת שכירת עובדים מהודו וממדינות חדשות שמחליפים את העובדים הפלסטינים שבאופן מסורתי ממלאים את ענפי הבנייה והחקלאות. מצד שני, הוא מדגיש שגיוס המילואימניקים הנרחב שמתרחש כעת לקראת מבצע "מרכבות גדעון" צפוי להטיל מחדש לחץ על שוק העבודה ההדוק ממילא.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
