המנהל שמשרטט את המדריך למשקיע שחושש מ"מלכודת דובים" בוול סטריט

דרור גילאון חי את השווקים כמעט 25 שנה. הוא עבד באקסלנס ובמיטב, היה סמנכ"ל השקעות ומנכ"ל בבית ההשקעות של מנורה מבטחים בעשור הקודם, וכיום הוא מנהל חברת עושר שנושאת את שמו (וזה של שותפו) - "גילאון וגורדון ניהול עושר", שמנהלת 1.6 מיליארד שקל.

● שאננות יתר: האזהרה של מנכ״ל הבנק הגדול ביותר בארה"ב
● למרות המלחמה והמס החדש: האם הבנקים בדרך לרבעון שלא נראה כמותו?
● 36 טריליון סיבות לדאגה: הדירוג המושלם נעלם, החוב תופח, ושוק האג"ח משדר מצוקה

כשגלאון מסתכל על התקופה האחרונה בשווקים, הוא רואה שינוי חד: "פעם הכל היה הרבה יותר היסטרי, הרבה יותר פאניקה. הציבור תמיד היה הראשון למכור. עכשיו זה קצת הפוך. הציבור הראשון לקנות בירידות והמשברים הרבה יותר קצרים. בעבר, כשהייתי בבתי ההשקעות, והיו ירידות הייתה כוננות ספיגה וכל הלקוחות מתקשרים ושואלים מה עושים? בשנים האחרונות לא מרגישים פאניקה, ואנשים שואלים אולי שווה להגדיל?".

לתזמן את השוק בירידה זה קל. אבל מתי חוזרים?

בחודש וחצי האחרונים שוק המניות האמריקאי נראה כמו רכבת הרים של ממש. הכרזת טראמפ על רפורמת מכסים אגרסיבית הובילה לירידות חדות בוול סטריט בתחילת אפריל, שאף הכניסו את נאסד"ק לשוק דובי (ירידה של 20% מהשיא). אבל כעבור שבועות בודדים רפורמת המכסים החלה להתרכך והבורסות תיקנו את הירידות בחדות. "המצב של השווקים עכשיו מאוד מאתגר", אומר גילאון. "אחרי עליות מאוד חדות שמחקו את כל ההפסדים, התמחור של המניות חזר להיות תמחור יחסית אופטימי ואגרסיבי.

רמת האי-ודאות נמוכה יותר מלפני חודש, אבל אין עדיין הסכמי סחר חתומים שמבהירים את כללי המשחק. אנשים חזרו לשוק באנחת רווחה שהדברים פחות גרועים ממה שחשבו, אחר כך הגיעו סגירת שורטים ואז הגל השלישי של אנשים שחוששים להחמיץ את העליות". המסקנה שלו ברורה: "יש גבול כמה זה יכול להימשך. השוק בתקופה הקרובה יהיה יותר מאתגר".

ובכל זאת, הוא כמעט מוותר על ניתוח השווקים. "לתזמן את השוק ביציאה זה עוד יחסית קל", הוא אומר. "לראות שיש עננים אפורים בשמיים ואז להגיד 'אוקיי, אני אצא'. הבעיה היא שברגע שיצאת אתה מחכה שהשמיים יתבהרו, אבל כשהשמיים מתבהרים - השוק לא חיכה לך. השוק התחיל לעלות כשעוד ירד גשם".

הוא מביא דוגמה מוחשית: "נוריאל רוביני חזה את המשבר של 2008, אבל היה לו מאוד קשה לדמיין ש־2009 תהיה כבר שנה של ריבאונד מטורף. אתה מתאהב בפוזיציה של הפסימי ואתה אומר 'זה רק ההתחלה'. ואז השוק עולה כל כך חד, כל כך מהר, שאתה אומר 'זה לא הגיוני' ואתה לא חוזר. אם תעשה הרבה תנועות בתיק ההשקעות שלך, סביר מאוד להניח שאתה תפספס", הוא מזהיר. "באפריל הנאסד"ק עלה ביום אחד ב־12%. אחרי יום כזה כבר אין חשק לקנות, ולמרות זאת השוק ממשיך לעלות".

"בימים של פאניקה כדאי להגדיל חשיפה"

אז איך אפשר בכל זאת להתמודד עם התנודתיות הגדולה ועם החשש שאולי יגיעו ירידות חדשות ואנחנו נמצאים בשלב של "מלכודת דובים" לפני התחדשות הירידות בשווקים? לדבריו, הדרך היא "רכישה במנות. השוק יורד 20%? אתה יכול להגדיל מנה ראשונה. יורד ב־30%? אפשר לתת עוד מנה וכך מגדילים חשיפה בצורה הדרגתית וזה משפר את תוחלת הרווח שלך".

עצה נוספת של גילאון היא להתרגש פחות מהחדשות: "השנים האחרונות מלמדות אותנו שהרבה פעמים, דווקא ככל שאתה יותר צורך ידע אקטואלי וכלכלי ומנסה לנתח את זה, יש סיכוי שהביצועים שלך בהשקעות יהיו פחות טובים וזה היה נכון ב־2008, ובמשבר החוב של 2011 באירופה ובקורונה שהשוק התחיל ראלי כשהיינו עמוק לתוך הסגרים ועוד. רוב הפחדים שלנו לא מתממשים ולכן כשיש ימים של פאניקה בשווקים, ואלה הימים שזה מגיע לפריים טיים של מהדורות החדשות - שם מגדילים חשיפה מנייתית".

"מי שהכי שונאים סיכון מפסידים בוודאות כסף"

כשאנחנו מבקשים מגילאון לבנות תיק השקעות הוא פותח באמירה חשובה מבחינתו - להוציא את הכסף מהעו"ש: "כסף שיושב בעו"ש זה הפסד בטוח", הוא קובע. "דווקא אנשים שהם הכי שונאי סיכון הולכים בוודאות להפסיד כסף. הם יכולים לשים כסף בקרנות כספיות ואפילו באג"ח של ממשלת ישראל, שזה יותר בטוח מבנקים".

למשקיע סולידי גילאון מציע תיק השקעות שבו 5% מושקע במניות בישראל, 8% במניות בארה"ב, ו־12% במניות באירופה. עוד 35% הוא מקצה לאג"ח ממשלתי בישראל, 25% לאג"ח קונצרני בישראל בדירוג A ומעלה, עוד 5% באג"ח חו"ל בדירוג A ומעלה ו־10% בקרנות כספיות.

למשקיע אגרסיבי הוא מציע חשיפה של 10% למניות בישראל, 16% למניות טכנולוגיה וצריכה בארה"ב תוך שמירה על נטרול מט"ח, אירופה 24% לסקטורים של מניות ערך ודיבידנד גם כאן תוך נטרול המטבע, עוד 10% למניות של שווקים מתעוררים בעלי "פוטנציאל צמיחה ארוך טווח" כמו סין, הודו וברזיל. במקרה הזה הוא לא מנטרל את החשיפה למטבע כדי ליהנות מ"דולר חלש". עוד 10% הוא מקצה למניות בחו"ל באמצעות מדד המניות העולמי (MSCI WORLD) באמצעות "מוצר מובנה מסוג בוסטר, שמאפשר מינוף של 170% בעליות ובירידות הוא יורד כמו הירידה במדד. זה מוצר מגניב במיוחד למשקיע אגרסיבי. הסיכון הוא הבנק המנפיק, שחשוב שיהיה בדירוג AA ומעלה".

את יתרת התיק הוא מתבל עם אג"ח קונצרני בישראל בדירוג A ומעלה ו־20% באג"ח ממשלת ארה"ב לטווח ארוך של 10 שנים ויותר. את נטרול המטבע מול הדולר והאירו הוא מסביר בכך ש"בהינתן שמדינת ישראל היא במצב סביר, הדולר באופן מובנה בנוי להיחלש מול השקל". לכן, לדבריו, "משקיע ישראלי צריך להשתמש בדולר באחד משני מצבים, או כאשר שוק המניות האמריקאי יורד בצורה משמעותית או כשיש אבדן אמון בכלכלה הישראלית".

באשר לסקטורים המומלצים כיום גילאון ממליץ על אנרגיות מתחדשות ואחסון אנרגיות מתחדשות ("יש ביקוש גובר לחשמל בשל הבינה המלאכותית") וממליץ על מניות הטק: "מי שרוצה להיות אגרסיבי ילך לטכנולוגיה". עוד הוא מוסיף שתחום הפיננסים ממשיך להיות כדאי, כיוון שבארה"ב "יש ציפיות להקלה ברגולציה, והוא נהנה גם מריבית שעוד נשארת יחסית גבוהה בארה"ב ובישראל, מה שמאפשר לבנקים להרוויח יפה".