למרות המלחמה והמס החדש: האם הבנקים בדרך לרבעון שלא נראה כמותו?

מניות הבנקים הגדולים הפכו זה מכבר למכתיבות הטון בבורסה המקומית. הבנקים נחשבים בקרב המשקיעים לברומטר של עוצמת הכלכלה הישראלית, והם בין הראשונים לפרסם את דוחותיהם הכספיים, גם ברבעון הראשון של 2025.

● ניתוח | חמישה כשלים שחושף דוח המפקח על המערכת הבנקאית
● הדוח שמגלה: שכר הבכירים בבנקים זינק בחדות - אלה הנתונים

מניות הבנקים נתפסות גם על-ידי המשקיעים הזרים כשער הכניסה לכלכלה הישראלית, ולכן שיפור ברווחיות ובעסקי הבנקים מתבטא גם במחירי המניות שלהם. עם תשואה של כמעט 80% בשנה האחרונה ו-230% בתוך חמש שנים, מדד הבנקים מתנהג כמו מדד טכנולוגיה, עם עליות מרשימות.

אפילו מס רווחי היתר - שהטילה המדינה ב-2024 והגדיל את חבות המס שלהם בשל עליות הריבית וצורכי המלחמה - לא מצליח לעצור את חמשת הבנקים הגדולים בישראל, שהציגו ב-2024 רווח שיא מצרפי של כ-30 מיליארד שקל על רקע הריבית הגבוהה בישראל ורמת האינפלציה הגבוהה גם כן.

המס שהכביד על התוצאות

וגם בשנת 2025 עסקים כרגיל: בנק הפועלים בניהולו של ידין ענתבי ובנק דיסקונט בניהולו של אבי לוי פרסמו היום (ב') את התוצאות הכספיות שלהם לרבעון הראשון.

בנק הפועלים רשם זינוק של 25% ברווח הנקי ביחס לרבעון המקביל אשתקד, לסכום של 2.4 מיליארד שקל. בפועלים הסבירו את העלייה ברווח הנקי גם בשל רישום הכנסות מס של 300 מיליון שקל, בגין פירוק של חברה-בת של הבנק בשווייץ.

בנק דיסקונט הציג רווח של מיליארד שקל אבל רשם שחיקה קלה (1%-) ביחס לרבעון המקביל אשתקד, בשל השפעה שלילית של תשלום מס רווחי היתר שהטילה הממשלה על הבנקים אשתקד.

בשבוע שעבר פרסם גם הבינלאומי את דוחותיו. במקרה שלו מס רווחי היתר הוביל לשחיקה של 7% ברווח הנקי, אך גם כאן אל דאגה - הבנק הרוויח יותר מחצי מיליארד שקל (530 מיליון שקל) - מה שמביא את הרווח המצטבר של שלושת הבנקים הללו לסכום מצרפי של כמעט 4 מיליארד שקל ברבעון הראשון.

שני הבנקים הנותרים, לאומי ומזרחי טפחות , יפרסמו את תוצאותיהם בימים שלישי ורביעי בהתאמה. יחד עם שני הדוחות הללו, צופה אלון גלזר מלידר שוקי הון, יציגו הבנקים רווח רבעוני של 7.8 מיליארד שקל - בדומה לרווח שהציגו אשתקד ויותר מזה שהציגו בשנת 2020 כולה (שנת הקורונה).

ותודה לאינפלציה ולכסף בעו"ש

את הרווחים העצומים הללו הבנקים חייבים, כאמור, גם לסביבת האינפלציה הגבוהה, מאחר שחלק מההלוואות שהם מעמידים צמודות למדד. השפעה נוספת היא הריבית הגבוהה במשק, שמסייעת לתוצאות החזקות, וזאת למרות עלייה בהוצאות להפסדי אשראי (אותן כריות ביטחון שמפרישים הבנקים למקרה שהלווים יתקשו להחזיר את חובותיהם).

מוטי ציטרין, סמנכ"ל וראש תחום מוסדות פיננסיים ומימון מובנה במידרוג, אומר כי דוחות הפועלים ודיסקונט הם "המשך ישיר של המגמה בענף - תשואה על ההון בשיעור דו-ספרתי גבוה (16.4% בהפועלים, 13% בדיסקונט) שנובעת ממספר גורמים: ראשית, הכנסות מימון גבוהות, אשר צפויות להימשך כל עוד סביבת הריבית והאינפלציה גבוהות".

ציטרין מונה שתי סיבות נוספות לתוצאות הטובות - גידול בתיק האשראי וחשבונות העו"ש. "גידול עקבי בתיק האשראי ובתיאבון לסיכון תורם לרווח ולתשואות הבנקים, כאשר במקביל לכך, היקף הפיקדונות שאינם צוברים ריבית (חשבונות העו"ש) מהווים נדבך משמעותי ברווחיות הבנקים ונאמדים בכחצי טריליון שקל".

כך, הפועלים הציג צמיחה של 12% בהכנסות מריבית (נטו), לסכום של 4.3 מיליארד שקל ברבעון הראשון של השנה. בבנק דיסקונט היה מדובר על רשם גידול גם כן בהכנסותיו מריבית (נטו), אלה עמדו על 2.66 מיליארד שקל, עלייה של 4.7% ביחס לרבעון המקביל אשתקד.

הדוחות גם מלמדים על עלייה בקצב צמיחת מתן האשראי: בבנק הפועלים גדל האשראי לציבור ברבעון הראשון ב-2.7%, מייצג קצב צמיחה שנתי של כמעט 11%. בדיסקונט נרשמה צמיחה של 2.1%, קצב שנתי של 8%. "הבנקים צומחים עם המשק", אמר גורם בכיר במערכת הבנקאית, "למרות האווירה ההפוכה בציבור".

גם הוצאות להפרשי אשראי שרשמו הבנקים גדלו: הפועלים רשם הוצאה של 262 מיליון שקל בגין הפסדי אשראי ברבעון הראשון. זאת, למול הכנסה בסעיף זה של 14 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. ניכר כי חלק גדול מהגידול בהוצאה להפסדי אשראי נבע מהפרשה קבוצתית ומחיקות אוטומטיות של 293 מיליון שקל ברבעון הראשון, על רקע הצמיחה במתן האשראי. אצל דיסקונט, ההוצאות בגין הפסדי אשראי הסתכמו ברבעון שחלף ב-114 מיליון שקל, עלייה של 39% ביחס לנתון אשתקד.

לדברי אותו בכיר, האשראי של הבנקים לענף הנדל"ן ממשיך לצמוח, למרות המגבלות שהטיל בנק ישראל והנתונים שמראים על קפאון במכירת דירות יד שנייה: "יש פחות מכירה של דירות, אבל ברמה הכללית - המשק עובד".

ציטרין ממידרוג מוסיף כי "אנו עדים להמשך מגמת הגידול ב'הלוואות הקבלן' שמאופיינות ברכיבי 'בולט' ו'בלון' (שבהן הקרן משולמת בסוף תקופת ההלוואה). אלה טומנות בחובן סיכון אשראי גבוה וצפויות לפגוע במידה מסוימת באיכות האשראי במערכת בטווח הקצר-בינוני, ולהביא לגידול בנזקי האשראי של הבנקים".

למרות זאת, גם ציטרין מעריך כי "לא צפויה פגיעה משמעותית, משום שכריות הספיגה כנגד הפסדים במערכת הבנקאית גבוהות. בשורה התחתונה, הבנקים צפויים להמשיך להרוויח ולהציג תשואות דו-ספרתיות על ההון, בפרט כל עוד סביבת הריבית והאינפלציה גבוהות, והאוריינות הפיננסית בקרב הציבור מוגבלת".

דיסקונט יחלק דיבידנד של 50%?

המשקיעים במניות הבנקים, שמהוות כנראה נכס בסיס בכמעט כל תיק השקעות ישראלי, מרוויחים לא רק מהתשואה החלומית שלהן בשנים האחרונות, אלא גם מחלוקת דיבידנדים נמרצת, כך שלפחות חלק מהרווח העצום שהם גוזרים מעסקיהם "חוזר לציבור".

בנק דיסקונט הצליח להפתיע את עמיתיו במערכת הבנקאית, לאחר שדירקטוריון הבנק העביר החלטה שמאפשרת לו חלוקה של עד 50% מרווחיו החל מהרבעון השני השנה. על הרבעון הראשון הוא יחלק עדיין 40% מהרווח הנקי כדיבידנד (30% במזומן והיתרה ברכישה עצמית של מניות). העלאת החלוקה ל-50% ברבעון הבא תלויה באישור המפקח על הבנקים. הפועלים יחלק 40% מהרווח הנקי כדיבידנד, גם כן במזומן וברכישה עצמית של מניות.

נסביר: מדי רבעון, כאשר הבנקים מסיימים את הכנת הדוח הכספי, הם מנהלים מגעים, בהתאם למצב הרווחים שהם עתידים להציג, עם הפיקוח על הבנקים. נכון להיום הפיקוח מתיר להם לחלק "רק" 40% מהרווח הנקי ולא ברור אם יתיר חלוקה גבוהה יותר כבקשתם.

במפגש עם עיתונאים שקיים היום המפקח על הבנקים, דני חחיאשוילי, שאל גלובס לעמדתו בנושא. "כשהתחילה המלחמה, שלחנו מכתב לבנקים ואמרנו להם שאנחנו נכנסים לתקופה של אי-ודאות גבוהה", ענה חחיאשוילי. "בתקופת אי-ודאות מה שצריך לעשות זה להגדיל את הכריות, ולכן זה אומר לחלק פחות דיבידנד". לכן הוגבלה החלוקה לדבריו ל-40%. "כפי שראינו, זה הביא לחיזוק כריות ההון בבנקים".

"המרחק בין 40% ל-50% הוא לא באמת הבדל משמעותי. אבל אנחנו עדיין חושבים שבתקופה כזו של אי-ודאות כן צריך לשמור על כריות הון גבוהות", אומר חחיאשוילי.