הממשלה תקדם חוק עוקף בג"ץ למינוי נציב שירות המדינה ע"י נתניהו

נמשך העימות בין הממשלה למערכת המשפט לגבי מינוי הנציב הבא של שירות המדינה: ועדת השרים לחקיקה צפויה להתכנס כבר מחר (ג') כדי לאשר הצעת חוק המאפשרת לממשלה למנות את הנציב הבא ללא צורך במכרז וללא הליך תחרותי. בפועל, השליטה במינוי הנציב צפויה לעבור בהתאם לחוק לידיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו - שביקש למנות מועמד מטעמו, אך נבלם בידי בג"ץ.

● המהלך החדש של האוצר להרחקת ארגוני פשע ממכרזי מדינה
● היועמ"שית התריעה מפני "סכנה לתקשורת החופשית", אך השרים אישרו את רפורמת קרעי

הצעת החוק הונחה על שולחן הכנסת על-ידי ח"כ עמית הלוי ויו"ר הקואליציה, ח"כ אופיר כץ - שניהם מהליכוד. לפי דברי ההסבר של חברי הכנסת להצעה, "התיקון המוצע נועד להשיב את הסמכות לרשות הממנה - הממשלה - בהתאם לרצון המחוקק המקורי ולתקן את השינוי שיצר פסק הדין. מטרת התיקון היא להבהיר באופן חד-משמעי כי מינוי נציב שירות המדינה אינו מחייב קיום מכרז או כל הליך תחרותי אחר".

עוד קובעת הצעת החוק כי ראש הממשלה יהיה רשאי למנות ממלא-מקום לנציב. משך הכהונה הזמנית מוגבל לכאורה לחצי שנה - אך ראש הממשלה יוכל להאריך את התקופה הזו "בהתקיים נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת" ובאישור הממשלה.

המשמעות היא שהממשלה תוכל לכאורה למנות ממלא-מקום לנציב לתקופה בלתי מוגבלת. חברי הכנסת מסבירים בהקשר זה כי "מטרת התיקון היא לאפשר רציפות תפקודית בשירות המדינה ולמנוע מצב בו משרה מרכזית זו משותקת - רק משום שהחוק הקיים לא צפה את היעדרו של הנציב עצמו".

בג"ץ פסל את הליך המינוי

בג"ץ פסל באחרונה את הליך המינוי שביקשה הממשלה ליישם. הליך זה אמור היה לחול על מינוי הנציב שיחליף את דניאל הרשקוביץ', שסיים את כהונתו בדצמבר 2024.

לפי הליך המינוי שהממשלה ביקשה ליישם, הנציב היה אמור להתמנות לפי הצעתו של נתניהו, כאשר הוועדה למינוי בכירים הייתה נדרשת לאשר רק את עמידתו בהיבטי טוהר המידות - מבלי להתייחס לכשירותו המקצועית ולהתאמתו לתפקיד.

בהחלטתם לפסול את ההליך קבעו נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית והשופטת דפנה ברק-ארז כי יש לקיים הליך תחרותי לבחירת הנציב. במסגרת זו יוכלו להגיש שורה של מועמדים את מועמדותם, והם ייבחנו בהתאם לכשירותם המקצועית. השופטים עמדו על כך שהנציב ממלא סמכויות של שומר סף, לרבות מעורבות במינוי בעלי תפקידים בכירים במערכת אכיפת החוק.

בתגובה לפסק הדין רמז נתניהו כי הממשלה עשויה לקדם חוק עוקף בג"ץ. בשבוע שעבר הודיע ראש הממשלה על מינויו של מנכ"ל משרד החוץ, עדן בר-טל, לממלא-מקום הנציב לתקופה של חודש ימים. זאת, לאחר שכהונתו הזמנית של רואי כחלון כממלא-מקום הנציב הסתיימה באפריל, בתום שלושת החודשים שעליהם סוכם במסגרת התדיינות קודמת בבג"ץ.

היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, התנגדה לכהונתו של כחלון כממלא-מקום לנוכח החקירה המשמעתית המתקיימת בעניינו בחשד כי "ניפח" את מסמך קורות-החיים שלו.

מאז שסיים כחלון את תפקידו, קיבל בר-טל חלק מסמכויות הנציב, אך מבלי שהיו בידיו מלוא הסמכויות כממלא-מקום רשמי - לרבות בכל הנוגע להשעיית עובדים בשירות המדינה ולהארכת כהונה של בעלי תפקידים שהגיעו לגיל פרישה.

בעקבות הודעת נתניהו על מינוי בר-טל לממלא-מקום הנציב באופן רשמי, פסלה היועמ"שית את המינוי. המשנה ליועמ"שית, ד"ר גיל לימון, כתב לנתניהו כי בניגוד לאמור בהודעת ראש הממשלה על מינוי בר-טל, לא בוצעה ההתייעצות הנדרשת לפי החוק עם היועמ"שית לפני ההודעה על המינוי. מועמדות בר-טל נמצאה בעייתית גם לנוכח הזיקה שלו כמנכ"ל משרד ממשלתי לדרג הפוליטי.

ד"ר לימון התריע במכתב כי "הטלת תפקיד זמנית מעין זו שמבקש ראש הממשלה לבצע כעת, מעוררת חשש ממשי ליצירת תקדים מוקשה של מינויים קצרי-טווח של בעלי תפקידים המאופיינים בזיקה פוליטית, למשרות בכירות הכוללות היבטי שמירת סף".