כוחות קרקעיים ומבצעי מודיעין: האם זה יהיה השלב הבא במלחמה עם החות'ים?

על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.

● משרד החוץ הסיני ממליץ לאזרחים: אל תגיעו לנהריה או לאשקלון
● שר החוץ הצרפתי מאיים: נתמוך בדיון אם ישראל עדיין מקיימת ההסכם עם האיחוד האירופי

1במשך שנה ישראל לא איפשרה לעזתים לעזוב, כעת היא מקלה את ההגבלות

במשך יותר משנה ישראל לא איפשרה לפלסטינים לעזוב את רצועת עזה, כעת לאחר תוכנית טראמפ לעודד הגירה של כ-2 מיליון תושבים עזתים, "ישראל הקלה באופן בלתי צפוי את שליטתה ההדוקה על הגבול", פורסם ברויטרס. העזיבות החדשות מתאפשרות רק בהינתן בקשה ממדינה זרה לישראל "ומספרן עדיין קטן".

"רויטרס לא הצליחה לקבוע מדוע ישראל מאפשרת כעת ליותר פלסטינים לעזוב את עזה, דבר שמתרחש על רקע זעם בינלאומי על התנאים ההומניטריים שם. עם זאת, הקלת ההגבלות מקבילה למטרה המוצהרת של ממשלת ישראל לסייע ביישוב אוכלוסיית עזה במדינות אחרות", נכתב.

שר הפנים משה ארבל תיאר את עזיבת העזתים לאחרונה "כניסיון לפינוי זמני ורצוני של רצועת עזה כדי לאפשר את שיקומה - תהליך שלדבריו הושפע מדונלד טראמפ".למרות דברי ארבל, בכירים ישראלים אמרו לרויטרס שהקלת ההגבלות אינה תגובה להצעת טראמפ. אחד הבכירים אמר "ישראל אינה מנסה להפחית את אוכלוסיית עזה אלא מגיבה לבקשות גוברות ממדינות שמבקשות לעזור לאנשים להגיע ליעדים בטוחים".

דיפלומטים זרים שדיברו עם רויטרס בעילום שם אמרו שישראל החלה ליידע ממשלות זרות כי היא צפויה להקל את ההגבלות בסוף השנה שעברה, "עוד לפני שטראמפ נכנס לתפקיד והעלה את הצעתו". ההקלות שנכנסו לתוקפן בתחילת השנה מאפשרת לפלסטינים לעזוב את עזה "תוך ימים במקום שבועות או חודשים".

לפי רויטרס העוזבים את עזה "עוברים מסע מסוכן דרך הרצועה, שזרועה רקטות ופגזים שלא התפוצצו. פלסטינים נאספים על ידי רכבים לפני עלות השחר ומוסעים למעבר גבול בשליטת ישראל, שם הם עוברים בדיקות ביטחוניות ישראליות ולאחר מכן נרשמים על ידי דיפלומטים זרים", בנוסף, "ישראל מאפשרת לעוזבים להביא תיק קטן בלבד. הם נוסעים באוטובוסים בליווי צבאי ישראלי לגבול ירדן, כך לפי ארבעה דיפלומטים".

מתוך רויטרס, מאת נידאל אל-מוגרבי, אלכסנדר קורנוול ומעיין לובל. לקריאת הכתבה המלאה.

2כך ישראל עלולה להיגרר למלחמה ארוכה מול החות'ים

"כיוון שגם ישראל וגם החות'ים מסוגלים לפגוע ביכולותיו של הצד השני אך לא לחסל אותן, הסכסוך עלול להתפתח לעימות ממושך", פורסם בניתוח בניו ערב. כעת, לאחר התקיפות הממושכות של החות'ים וההסכם הישיר בין ארה"ב "ישראל נותרה להתמודד לבד עם מתקפות החות'ים".

"בעוד שישראל יכולה להפציץ את תימן מרחוק, ייתכן שלא תצליח להשמיד את תשתיות הטילים החבויות של החות'ים מבלי להפעיל כוחות קרקעיים או מבצעי מודיעין", נכתב. "בינתיים, החות'ים יכולים לספוג תקיפות ולהמשיך לשגר מתקפות. לכן, מאחר ששני הצדדים מסוגלים רק לשחוק - אך לא לחסל - את יכולות זה של זה, העימות הזה עלול להפוך לקיפאון ממושך".

איברהים ג'לאל, מומחה למזרח התיכון מהמכון Horizon Insights, מדגיש כי "התקיפות נגד ישראל משרתות מטרה אידיאולוגית עבור החות'ים" משום שהן "מזינות את התעמולה שלהם, מחזקות את הדימוי הציבורי ומגבירות את הגיוס". עם זאת, הוא הסביר שאין לחות'ים אסטרטגיה צבאית ממשית נגד ישראל, "כיוון שחסרים להם המשאבים הצבאיים, הלוגיסטיים והפיננסיים הנדרשים".

מתוך ניו ערב, מאת דריו סבגי. לקריאת הכתבה המלאה.

3משפחות החטופים לפורן פוליסי: "הפעולה הצבאית בעזה מסכנת את החטופים"

חלק ממשפחות החטופים התראיינו לפורן פוליסי והזהירו מהמתקפה הצבאית של ישראל בעזה מחשש שהיא "תוביל לתוצאות קטלניות ותקשה על השבת גופות ההרוגים".

יותם כהן, אחיו של החייל החטוף נמרוד כהן, אמר כי ההכרזה על המתקפה החדשה הייתה "החדשות הגרועות ביותר שיכולנו לקבל". כהן אמר שהמתקפה היא "כל מה שחששנו ממנו" ו"מה שהתרענו לגביו" כיוון שהיא "עלולה לסכן את חיי החטופים".

כהן הוסיף "אני חייב לומר, כאזרח ישראלי, שאנחנו מקבלים הרבה יותר עדכונים והרבה יותר עזרה מהממשל האמריקאי מאשר מהממשלה הישראלית. למרות שאני אזרח ישראלי, כמות התמיכה, הסיוע ושיתוף-הפעולה שאנחנו מקבלים מהממשל האמריקאי הנוכחי היא מדהימה".

רובי חן, אביו של חייל צה"ל האמריקאי-ישראלי איתי חן, אמר לפורן פוליסי כי "הוא מודאג מאוד שהמתקפה החדשה תקשה גם על השבת גופות החטופים המתים, כמו בנו". כהן אמר שהוא ובני משפחתו היו בין קרובי החטופים הראשונים ש"צאו בפומבי ואמרו כי "הממשלה מאריכה את המלחמה ממניעים פוליטיים או אישיים".

מתוך הפורן פוליסי, מאת ג'ון הלטיוונגר. לקריאת הכתבה המלאה.

4כפר ישראלי שבו יהודים וערבים חיים יחד ניצב מול סכנת מימון

סמוך ללטרון נמצא "נווה שלום", כפר המונה כ-300 נוצרים, יהודים וערבים שמבקשים לחיות יחד. כעת הכפר הישראלי נמצא תחת סכנת איבוד מימון בחו"ל, "בעקבות הצעת ממשלת ישראל להטיל מס של 80% על תרומות זרות", פורסם בגרדיאן.

השבוע דמויות מובילות מהקהילה טסו לבריטניה במאמץ "לתמוך בקואופרטיבים לבניית שלום ברחבי העולם באמצעות מדיניות חוץ ופיתוח".

"סמאח סלאימה, פלסטינית ישראלית, וניר שרון, יהודי ישראלי, מנהלים במשותף את מוסדות החינוך של הכפר, הכוללים את בית הספר לשלום לאקטיביסטים ובית ספר יסודי שבו 250 ילדים יהודים ופלסטינים לומדים את ההיסטוריה זה של זה, בערבית ובעברית", נכתב. סלאימה אמרה לגרדיאן כי כעת קיימת סכנה חמורה לכפר המשותף, וכי במקרה שההצעה תעבור, "היא תפרק את המימון של ארגונים לא ממשלתיים בישראל שמקבלים תמיכה ממדינות זרות".

התומכים הגדולים של הכפר הם משווייץ, שבדיה וארה"ב, כאשר "אין שום תמיכה מקומית בפרויקט". שרון הוסיף, "התמודדנו עם בעיות ואתגרים כלכליים בעבר, אבל אם החוק הזה יעבור - נהיה בבעיה חמורה, רוב פרויקטי החינוך שלנו פשוט ייסגרו".

לא רק הממשלה מתנגדת לקיומו של הכפר אלא גם שכני המקום. "הותקפנו על ידי מתנחלים שלוש פעמים. היו לנו שני אירועי הצתה בשנת 2021. הציתו את בית הספר לשלום, ואנחנו בנינו אותו מחדש יחד עם ספריית השלום. תקפו את בית הספר היסודי, השמידו 16 כלי רכב... עברנו כל מיני תקריות מצערות, ושרדנו".

מתוך הגרדיאן, מאת כריס אוסו. לקריאת הכתבה המלאה.