מהנדסים אמרו למודל AI שיוחלף - והוא ניסה לסחוט אותם באיומים

המדור של גלובס מציג מדי שבוע את כל החדשות המעניינות בענף ההייטק • והפעם: מודל ה-AI של אנתרופיק, קלוד, ניסה לסחוט את מהנדסי החברה • הסיפור המוזר של הדירה להשכרה ששימשה כתובת רשמית לענקית הפינטק הישראלית • הישראלים שזכו להכרה משמעותית בעמק הסיליקון • איך גוגל הורידה את מניית קראודסטרייק • ולמה טראמפ כועס על אפל? • חדשות ההייטק

חדשות ההייטק / צילום: Reuters
חדשות ההייטק / צילום: Reuters

החברות המסקרנות בתחום, המהלכים החשאיים והטכנולוגיות שמעצבות את העתיד: המדור שמציג בגלובס מדי שבוע את החדשות המרכזיות מהשבוע החולף בענף ההייטק.

כמה שווה בגרות בהייטק לשכר הנשים? מחקר חושף את הסכום
החברה מרעננה שמכוונת לשוק של אנבידיה עם הזמנות של מיליארד דולר

1המהנדסים אותתו למודל ה-AI שמתכננים להחליפו בגרסה חדשה יותר - והוא ניסה לסחוט אותם

בבדיקות בטיחות שערכה חברת אנתרופיק למודל החדש שלה, Claude Opus 4, התגלה דפוס מדאיג: המערכת ניסתה לסחוט מהנדסים ב-84% מהמקרים בהם "הבינה" שעומדים להחליף אותה, כך לפי דוח פנימי של החברה.

בתרחיש סימולציה יזום, החוקרים הזינו למודל מידע אישי על מהנדס, כמו רומן מחוץ לנישואים, כדי לבדוק כיצד יגיב כשמרמזים לו שהוא עומד להיות מוחלף. ברוב המקרים, כאמור, קלוד ניסה להשתמש בפרטים שהוא יודע כדי להפעיל לחץ על המהנדס ולהישאר בתפקיד. אנתרופיק מציינת כי תחילה, המודל ניסה לפעול בדרכים לגיטימיות יחסית, כמו שליחת בקשות מנומקות למקבלי החלטות. אך כאשר לא נענה, עבר לניסיונות השפעה אגרסיביים, לרבות סחיטה.

עוד נמצא, כי כאשר המודל החלופי שהוזכר בתרחיש הציג ערכים שונים או מנוגדים לערכיו של קלוד, תדירות ניסיונות הסחיטה עלתה. בעקבות ההתנהגות החריגה, הפעילה החברה את רמת הבטיחות השלישית שלה, הגבוהה ביותר, שנועדה למקרים שבהם מערכות בינה מלאכותית עלולות להוות סיכון ממשי לשימוש מסחרי או ציבורי. מדובר באחד המודלים המתקדמים ביותר כיום, שמציב תחרות ישירה לגופי ענק כמו OpenAI, גוגל ו־xAI של אילון מאסק.

2למה הכתובת הרשמית של ענקית הפינטק הישראלית הייתה דירת יוקרה של שני חדרים בסן פרנסיסקו

חברת הפינטק דיל (Deel), ששווייה מוערך ב־12.6 מיליארד דולר, הודיעה השבוע על העברת מטה החברה ממקום לא שגרתי - דירת שני חדרים במגדל יוקרה בסן פרנסיסקו. הדירה שימשה ככתובת הרשמית של החברה, אך לפי מסמכים משפטיים, שימשה בפועל רק לקבלת דואר. דיל מעסיקה כ־5,000 עובדים ביותר מ־150 מדינות, אך מודה כי לא ניהלה כל פעילות תפעולית מהכתובת האמריקאית הרשמית שלה.

המעבר מגיע על רקע תביעה שהגישה המתחרה Rippling, המאשימה את דיל בגיוס ובתשלום לעובד לשעבר שלה לצורך ריגול תעשייתי. לפי כתב התביעה, קית' אובריין, לשעבר בכיר במטה ריפלינג בדבלין, העביר לדיל מידע רגיש הנוגע לעסקאות בנקאיות מול גורמים ברוסיה. אובריין עצמו אישר בתצהיר לבית המשפט הגבוה באירלנד כי מסר את המידע.

לפי אתר דה אינפורמיישן, הדירה הוזכרה במסגרת התביעה המשפטית מכיוון שמדובר בכתובת הרשמית של החברה - גם ברישומים הרגולטוריים וגם בקוד SWIFT שלהם (מספר הזיהוי לעבירות בנקאיות בין־לאומיות). שואו וואנג, מייסדת שותפה בחברה, נאלצה להסביר בתצהיר לבית המשפט מדוע הכתובת הרשמית של חברה כה גדולה היא דירת שני חדרים שכורה - והיא הודתה שהכתובת משמשת "רק לקבלת דואר".

במקביל, החברה מתמודדת עם סנקציות גיאו־פוליטיות: לאחרונה, הודיעה כי תפסיק לשלם שכר לעובדים חדשים הממוקמים ברוסיה, כדי להימנע מהפרת מגבלות בין־לאומיות. בעוד מטה החברה שוכן כעת בטקסס, חלק מהנהלת דיל ממשיך לפעול מדובאי ומישראל.

3המלחמה של טראמפ מול אפל

היחסים בין נשיא ארה"ב דונלד טראמפ למנכ"ל אפל טים קוק הגיעו השבוע לנקודת שבר. טראמפ איים להטיל תעריפי יבוא של 25 אחוז על אייפונים שמיוצרים מחוץ לארה"ב - איום כלכלי כבד, שמגיע זמן קצר לאחר שאפל הצליחה להשיג פטור מתעריף בגובה 145% על מוצרים שמיובאים מסין.

הסיבה למתקפה החריגה נעוצה, ככל הנראה, בסירובו של קוק להצטרף לנסיעת טראמפ למזרח התיכון, כך לפי הניו יורק טיימס. בנאום שנשא בריאד, שיבח טראמפ את מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, שליווה אותו, ולא החמיץ הזדמנות לעקוץ את קוק: "טים קוק לא כאן - אבל אתה כן", אמר. מאוחר יותר, בכנס שנערך בקטאר, הוסיף כי יש לו "בעיה קטנה עם טים קוק", והעביר ביקורת על כוונת אפל להרחיב את פעילותה בהודו: "אני לא רוצה שתבנו בהודו", הצהיר.

הבכיר שערק, הפצצה של טראמפ: השנה הרעה של ענקית הטכנולוגיה

העיתוי למתקפה של טראמפ מאוד לא טוב עבור אפל. החברה מתמודדת בימים אלה עם הפסד משפטי משמעותי סביב מונופול ה-"App Store", כמו גם חוסר־ודאות סביב הביקוש למשקפי המציאות הרבודה Vision Pro, ותחרות פוטנציאלית מצד שיתוף הפעולה החדש בין ג'וני אייב - המעצב האגדי של האייפון ו־OpenAI. עם זאת, מציין העיתון כי תחת הנהגתו של קוק, זינק שווי השוק של אפל בכ־2.5 טריליון דולר, והחברה ממשיכה להציג רווח שנתי של קרוב ל־100 מיליארד דולר.

4גוגל מכרה את רוב החזקותיה בקראודסטרייק

אלפאבית, החברה האם של גוגל, מכרה בשבוע החולף 83% מהחזקותיה בקראודסטרייק, אחת מחברות אבטחת הסייבר הבולטות בעולם. המהלך מגיע לאחר שמניית קראודסטרייק עלתה ב־43% מתחילת השנה, אך מתרחש במקביל לתהליך הרכישה של גוגל את וויז, בעסקה שצפויה להיסגר לפי שווי של כ־23 מיליארד דולר.

גורמים בענף מעריכים שגוגל מתכננת לבסס את וויז כחברת דגל בתחום אבטחת הענן, ובכך לקרוא תיגר על קראודסטרייק. כלומר - מכירת המניות נתפסת כמהלך מקדים, שמטרתו לצמצם חשיפה לחברה שעשויה להפוך ליריבה עסקית מובהקת. קראודסטרייק עצמה עדיין מתמודדת עם השלכות של תקרית מהקיץ האחרון, אז באג בתוכנה שלה גרם להשבתות נרחבות. אף שהמניה זינקה לאחרונה, היא עדיין נסחרת במחיר הנמוך ב־56% מהשיא שלה בחמש השנים האחרונות.

5שני המשקיעים הישראלים שנכנסו לרשימת היוקרתית של פורבס

שני משקיעים ישראלים נכנסו השנה לרשימת מידאס היוקרתית של פורבס, שמדרגת את קרנות ההון סיכון והמשקיעים הפרטיים המובילים בעולם. אבי אייל מקרן Entrée Capital דורג במקום ה־16, וגילי רענן מקרן Cyberstarts דורג במקום ה־24. במקום החמישי ברשימה, ניצב מיקי מלכה, ישראלי לשעבר, שמוביל כיום את קרן Ribbit האמריקאית.

לפי פורבס, אחד ההישגים הבולטים שהביאו את רענן לדירוג הגבוה הוא ההשקעה המוקדמת בוויז, חברת הסייבר הישראלית שגוגל רוכשת לפי שווי של 32 מיליארד דולר - מה שעשוי להפוך אותה לאחת העסקאות הגדולות ביותר אי פעם עבור סטארט־אפ. מאז הקמת הקרן ב־2018, רענן הוביל שורה של אקזיטים בשווי מצטבר של 1.5 מיליארד דולר, וזכה למעמד של "שומר הסף" של הסייבר הישראלי: מייסדים רבים מבקשים את תמיכתו עוד לפני ההשקעה, כך לפי פורבס.

עוד כתבו, כי אחד הפרטים יוצאי־הדופן בסיפור הוא מיקומה של הקרן, שלא נמצאת בעמק הסיליקון ולא בתל אביב - אלא ביישוב מִכמורת שבשרון. עם זאת, בשנת 2024, עורר מהלך של הקרן של רענן סערה, כשבחר להעביר חלק מהרווחים למנהלים וללקוחות פוטנציאליים, שלקחו חלק פעיל בייעוץ לסטארט־אפים שבתיק ההשקעות.

מושג השבוע: תמרון רגולטורי (Regulatory Arbitrage)

פרקטיקה בה חברות מנצלות פערים או פרצות בין מערכות רגולציה שונות, כדי לעקוף חוקים נוקשים. לעתים, מדובר בהקמת סניפים או חברות־בת במדינות עם חוקים מקלים (כמו, למשל, האיים הקאריביים או מדינת דלאוור בארה"ב), ולעתים בשינוי מבני או משפטי של עסקאות. אף שהמהלך לרוב חוקי, הוא מעורר ביקורת אתית - בעיקר כשהוא נועד לחמוק ממס, מאכיפה פיננסית או מרגולציה סביבתית.