האם טראמפ יסתדר בלי הכסף של מאסק בבחירות האמצע?

שינוי הכיוון של אילון מאסק - שתרם לטראמפ 300 מיליון דולר כמעט בבחירות 2024 - מטלטל את המפלגה הרפובליקאית כולה • העימות הפומבי בינו לנשיא חושף את הסדקים שבין הון לשלטון, ומעורר סימני שאלה לגבי עתידה הפוליטי והכלכלי של המפלגה לקראת בחירות האמצע ב-2026

אילון מאסק לצד דונלד טראמפ במהלך מסע הבחירות לנשיאות / צילום: Alex Brandon
אילון מאסק לצד דונלד טראמפ במהלך מסע הבחירות לנשיאות / צילום: Alex Brandon

בימים האחרונים מתנהל קרב חזיתי מתוקשר בין נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאילון מאסק, יזם-העל שעד לפני כמה שבועות היה לא רק מקורב לנשיא, אלא חלק פעיל בממשל שלו. הקרב הזה אינו רק עימות אישי; הוא משקף את שבריריות הקשר בין עולם העסקים לעולם הפוליטיקה בארה"ב, ואת האינטרסים הסותרים שמאיימים לטלטל את המפלגה הרפובליקנית כולה.

פרשנות | אהבת אילון לדונלד מסתיימת באחת השערוריות הגדולות ביותר של הפוליטיקה האמריקאית
פרשנות | כמה כסף איבד מאסק מאז נכנס טראמפ לבית הלבן?

מאסק, מנכ"ל טסלה ו-SpaceX, הפך לתורם הפרטי הגדול ביותר בעונת הבחירות לנשיאות ארה"ב בשנת 2024, לאחר שתרם 288 מיליון דולר (לפי ה"וושינגטון פוסט") לטובת דונלד טראמפ ומועמדים רפובליקאים אחרים.

מרבית תרומותיו של מאסק הוזרמו באמצעות America PAC - ועד פעולה פוליטי המזוהה עם המפלגה הרפובליקאית - והושקעו בפרסום, במאמצי גיוס מצביעים ובתמיכה ארגונית.

סכום זה עלה בהרבה על תרומותיהם של תורמים גדולים אחרים, בהם טימותי מלון, שתרם כ-197 מיליון דולר, מרים אדלסון, שתרמה כ-106 מיליון דולר, קן גריפין, שתרם כ-100 מיליון דולר ומייקל בלומברג שתרם כ-19 מיליון דולר. חמשת התורמים הללו תרמו יחד קרוב ל-700 מיליון דולר, מהלך ששינה את מפת המימון הפוליטית בבחירות 2024.

כחלק מהוויכוח הוויראלי בין מאסק לטראמפ, טען המיליארדר כי ללא עזרתו, טראמפ היה מפסיד בפנסילבניה, והרפובליקנים לא היו משיגים רוב בבית הנבחרים. במהלך הקמפיין מאסק הבטיח להגריל בכל יום מיליון דולר בין מי שגרים במדינות מתנדנדות ונרשמים לבחירות. טראמפ טען, מצידו, שלא היה זקוק לו כדי לנצח. קשה לדעת מי צודק, אך אין ספק שמאסק תרם לטראמפ הרבה, לא רק בכסף, אלא גם בנוכחות, ברשת X שבבעלותו ועוד.

על אף סכומי התרומה המרשימים, ההשקעות הפוליטיות של מאסק לאחר הבחירות לנשיאות הניבו תוצאות מעורבות. בבחירות לבית המשפט העליון של ויסקונסין, שנערכו באפריל 2025, מאסק היה התורם הגדול ביותר באופן אישי, והשקיע בין 20 ל-25 מיליון דולר בתמיכה במועמד השמרני. עם זאת, המועמד הפסיד בהפרש של כמעט 10%. המועמדת הפרוגרסיבית השתמשה במאסק כדי לשכנע את הציבור לא להצביע למועמד הימין, כי הוא קשור למאסק. זה קרה כי מאסק הפך לדמות מאוד לא אהודה בציבור.

בעקבות ההפסד בוויסקונסין, ציין מאסק כי ייתכן שיפחית את תרומותיו הפוליטיות בעתיד, בשל חוסר הוודאות לגבי האפקטיביות של התרומות הללו בהשגת תוצאות.

בבחירות האמצע לקונגרס, שיתקיימו בנובמבר 2026, צפויים הרפובליקאים להיאבק על הרוב הדחוק שלהם בבית הנבחרים ועל הרוב הקצת יותר גדול בסנאט. עזיבתו האפשרית של מאסק את התמיכה במפלגה הרפובליקאית, אם תימשך עד לבחירות, צפויה להיות משמעותית, אם כי לא ברור אם ההשפעה תהיה חיובית או שלילית. מצד אחד, התרומות של מאסק היוו מקור מימון מרכזי עבור המפלגה בבחירות האחרונות, והחיסרון שלהן עלול לאלץ את הרפובליקאים לחפש מקורות חלופיים כדי לכסות על הפער. מצד שני, מאסק הפך בשנים האחרונות לדמות שנויה במחלוקת ולא פופולרית בעיני חלקים נרחבים בציבור האמריקאי. לכן, ייתכן שהתרחקות מסוימת ממנו תאפשר למפלגה לקרב אליה מצביעים פוטנציאליים, שבעבר נרתעו מתמיכתו הפומבית.

במקביל, מאסק הביע חששות מההשפעות התקציביות של חקיקה פדרלית חדשה שטראמפ מקדם - החוק "הגדול והיפה". החוק מאריך את הקלות המס מתקופת טראמפ הראשונה, מעלה את תקרת החוב ומבצע שינויים בתוכניות פדרליות.

אז מי צודק בוויכוח על "החוק הגדול והיפה"?

כאמור, החקיקה המרכזית הזו, שכבר עברה בבית הנבחרים, מאריכה את הקלות המס מתקופת טראמפ, מעלה את תקרת החוב ב-4 טריליון דולר ומשנה את מבנה התקציב הפדרלי. החוק עורר ויכוח סוער על השפעתו הצפויה על החוב הלאומי.

ההערכות מצביעות על כך שהחוק עלול להגדיל את הגירעון הפדרלי בסכום הנע בין 2.4 ל-3 טריליון דולר במהלך העשור הקרוב, ולהביא את החוב הלאומי לרמות שיא. מבקרי החוק טוענים כי ההקלות במס עולות על החיסכון המוצהר, וכי התוצאה תהיה עלייה ניכרת בגירעון.

לעומת זאת, תומכי החוק, כמו טראמפ עצמו, טוענים כי הוא כולל חיסכון ניכר והפחתות הוצאות פדרליות, שצפויים לקזז את הפגיעה בהכנסות. בנוסף, הם טוענים כי הצמיחה הכלכלית שצפויה בעקבות הקלות המס עשויה לייצר הכנסות נוספות שיאזנו את תחזיות הגירעון.

החוק עורר גם עניין בקרב סוכנויות דירוג האשראי, שחלקן הורידו את דירוג האשראי של ארה"ב בשל החששות הפיסקאליים.

החוק נמצא כעת בסנאט, שם בשלב זה אין לו רוב מובטח, והוא צפוי לעבור שינויים מהותיים בשבועות הקרובים, זאת בעוד שתומכים ומתנגדים שוקלים את השפעותיו.