דוח השוויוניות בבריאות מגלה: עדיף להיות יהודי תושב המרכז

משרד הבריאות פרסם את דוח השוויוניות בבריאות, העוסק בשוויון הגאוגרפי והמגזרי במערכת הבריאות • מבחינת תוחלת החיים יש פער של כשלוש שנים בין המגזר היהודי לערבי, כאשר מחוזות המרכז ויו"ש מובילים באריכות-הימים • הנתונים מתייחסים ל-2023, ובשנים 2024-2025 השקיע המשרד כ-300 מיליון שקל בתוכניות ייעודיות לפריפריה

בית חולים / אילוסטרציה: Shutterstock, Spotmatik Ltd
בית חולים / אילוסטרציה: Shutterstock, Spotmatik Ltd

דוח חדש של משרד הבריאות העוסק בשוויון הגאוגרפי והמגזרי במערכת הבריאות, חושף כי אין שינוי דרמטי בפערים. כדי ליהנות מבריאות טובה, עדיין עדיף להיות תושב המרכז ושייך למגזר היהודי.

ההבטחה של אסותא בדרום לקיצור תורים והשאלה הגדולה: מאיפה יגיעו הרופאים?
"התור הפנוי לשיננית הוא במרום גולן ב-2038?": היזם שפיתח בוט למציאת תורים לרופאים במכבי

בשנים 2013-2023 חל שיפור במדדי תוחלת החיים ושיעור תמותת התינוקות, אך עדיין קיימים פערים משמעותיים. תוחלת החיים הממוצעת עומדת על 83.8 שנים, ובחישוב הרוגי המלחמה - 83.3 שנים, עדיין גבוה מאשר ב-2019, ערב מגפת הקורונה.

ישנו פער של כארבע שנים בין גברים לנשים ושל כשלוש שנים בין המגזר היהודי לערבי. בתקופת הקורונה ניכרו העמקה של הפער וירידה משמעותית של תוחלת החיים, בעיקר במגזר הערבי. לאחר הקורונה ישנה התאוששות, ובעיקר הנשים הערביות מצליחות לצמצם מעט את הפער מול הנשים היהודיות.

ברמה הגאוגרפית, מחוזות המרכז ויהודה ושומרון מובילים את טבלת אריכות-הימים - 84.4 שנים בממוצע ביהודה ושומרון, 84.2 במחוז המרכז ללא תל אביב ו-83.7 שנים בתל אביב. זהו פער משמעותי ממחוזות חיפה (82.5), הצפון (81.9) והדרום (81.6). הרכב האוכלוסייה מתבטא גם בפערי תוחלת החיים הגאוגרפית, ולהפך.

ירידה בתמותת התינוקות

שיעור תמותת התינוקות ממשיך לרדת, והוא נמוך מממוצע ה-OECD. הפער בין המגזר הערבי ליהודי מצטמצם אבל עדיין משמעותי מאוד: 1.2 תמותות על כל 1,000 לידות של ילד חי במגזר היהודי, לעומת 5.2 במגזר הערבי.

הפערים הגאוגרפיים קיימים בשני המגזרים, אך מתפזרים קצת אחרת. במגזר היהודי השיאנית היא ירושלים, עם 2.6 תמותות על כל 1,000 לידות ילד חי, לעומת 1.5 במחוז המרכז ללא תל אביב. בתחום הזה, לעומת אריכות-הימים, אזור יהודה ושומרון נמצא מצד הפחות טוב של הממוצע, עם 2.2 תמותות לכל 1,000 לידות ילד חי.

במגזר הערבי הפערים הגאוגרפיים אפילו מובחנים יותר: 9.2 תמותות לכל 1,000 לידות ילד חי בדרום, לעומת 3.6 בצפון ובמרכז.

הפערים הללו לא ניתנים לייחוס אך ורק למערכת הבריאות, שכן העוני מתבטא בבריאות גם בזירות שמערכת הבריאות אינה נחשבת לאחראית עליהן, למשל תאונות דרכים או ההשפעה של החינוך על היכולת לקבל החלטות רפואיות מושכלות. אולם אפשר לראות שהפער כן קיים גם במערכת הבריאות. בחיפה מועסקים 5.5 רופאים לכל 1,000 נפש, הנתון הממוצע הוא 3.9, ובדרום רק 2.7.

מספר המיטות בבתי החולים

מספר האחים נמצא בעלייה בעשור אליו מתייחס הדוח, מ-4.9 ל-5.4 אחים לאלף נפש, אך עדיין רחוק ממוצע ה-OECD, העומד על 9.4. לא נמסרה החלוקה הגאוגרפית.

מספר המיטות בבתי החולים קובע את מספר התקנים לצוות. בישראל נכון ל-2023 יש 1.716 מיטות לכל 1,000 תושבים, לעומת 3.81 ממוצע ה-OECD, ובדרום ובצפון שיעור המיטות נמוך במיוחד, והוא יציב, בעוד באזורים החזקים הוא נמצא בעלייה קלה.

נבחנה גם השתתפות ציבורים שונים בכוח-האדם הרפואי. התוצאות אינן מפתיעות: שיעור העוסקים בתחום במגזר החרדי הוא כעשירית מבמגזר הכללי בתחומים כמו רפואה, תזונה ופסיכולוגיה, אך קרוב יותר לחלקם באוכלוסייה במקצועות קלינאות תקשורת וריפוי בעיסוק, בהם בשנים האחרונות ישנם מסלולים ייעודיים לחברה החרדית (בעיקר נשים). בשנים האחרונות נכנסים חרדים למגזר הסיעוד (אחיות), אם כי בינתיים לא מדובר במספרים גדולים.

בחברה הערבית המצב הוא הפוך, והשתלבות מגזר זה בכוח-האדם הרפואי גבוהה משיעור הערבים באוכלוסייה, בכל המקצועות.

נגישות לטיפת חלב, לשירותי שיקום וטיפול אונקולוגי

כמעט כל תושבי ישראל (שיעור של 98%), מתגורר באזור הנמצא במרחק הליכה או מרחק נסיעה של עד 5 ק"מ מתחנת טיפת חלב, אך במחוז הדרום הנגישות לטיפות חלב היא הנמוכה ביותר.

בתחום השיקום, קיימת בעיית נגישות משמעותית של שירותי שיקום בצפון, בדרום ובאזור הבקעה. ממשרד הבריאות נמסר כי הוא נערך להרחיב את השירותים בתחום השיקום.

קיימת פריסה ארצית רחבה של מרכזים המעניקים טיפול אונקולוגי, אך מטופלים רבים מאזור הדרום נוסעים למחוזות מרוחקים מאזור מגוריהם. בתחום זה נעשית עבודה שמתמקדת בהגברת שיתופי-הפעולה בין מוסדות הרפואה, והיא תהווה בסיס לוועדה לתכנון מערך שירותי האונקולוגיה בישראל .

תקציב ייעודי לפריפריה

הנתונים הללו מטרידים מאוד. למרות שהפערים ידועים זמן רב, שיפור משמעותי עדיין לא מגיע. משרד הבריאות מסר כי הוא אינו אדיש לכך, וכי בשנים 2025-2024 השקיע למעלה מ-300 מיליון שקל בתוכניות ייעודיות לפריפריה בעולמות תכנון כוח-אדם, תכנון תשתיות בריאות ותוכניות צמצום פערי בריאות לאוכלוסייה הערבית, החרדית והאתיופית, וכן הוביל שיתופי-פעולה שונים עם השלטון האזורי והמקומי.

מעבר לתקציב הייעודי לפריפריה הניתן לקופות החולים במסגרת הקפיטציה, הוגדלו גם בשנתיים האחרונות התמריצים למערכת הבריאות, במטרה לעודד פתיחת שירותי בריאות נוספים. הוקצו 100 מיליון שקל לפיתוח תשתיות בחברה הערבית, שרובה מתגוררת בפריפריה וסובלת מנגישות נמוכה לשירותי בריאות.

בנוסף, במסגרת מבחני התמיכה של המשרד לקופות החולים, הוכנס תקצוב גבוה יותר לפעילות בפריפריה, בתחומים כמו בריאות הנפש, התפתחות הילד, סיעוד והתמכרויות. גם בתוכניות הלאומיות של בתי החולים ניתן תקצוב גבוה יותר לבתי החולים בפריפריה.

שר הבריאות אוריאל בוסו מסר עם פרסום הדוח כי "אי-השוויון בשירותי הבריאות נותר אתגר משמעותי המשפיע על חייהם של אזרחיות ואזרחים רבים. זהו מסמך חשוב, שמאפשר לנו לזהות את האתגרים הגדולים שמונחים לפתחנו ולפעול בנחישות לצמצומם. האחריות שלנו היא לוודא שכל אזרח בישראל מקבל את המענה הרפואי הראוי - ללא הבדל, ללא מחסומים וללא פשרות".